חשש בצפון: "האמבולנס המעופף" יקורקע

המאבק בתאונות הדרכים מרקיע שחקים, אבל דווקא אחד הגורמים המרכזיים בו עלול לשבוק. פעילותו של מסוק חברת "להק תעופה", המפנה זה כמעט שנה פצועים וחולים באזור הצפון, נמצאת בסכנה בשל קשיים תקציביים. המסוק, שמאז תחילת פעילות החברה בנובמבר 2007 הוזנק כ-180 פעמים וקיצר את זמן הפינוי לבתי החולים בעשרות אחוזים לעומת פינוי קרקעי, עלול להיות מקורקע בקרוב משום שלדברי "להק תעופה" חברות ביטוח וקופות החולים חייבות לה כחמישה מיליון שקלים.

"להק תעופה" הוקמה בשנת 2005 על-ידי טייסי מסוקים לשעבר בחיל האוויר, ובנובמבר 2007 הוצב המסוק הראשון שלה במנחת בית החולים פוריה בטבריה, כשבמקביל, הכשיר מד"א כ-50 פראמדיקים מוטסים. שני מסוקים נוספים הוצבו באזור הדרום והבקעה, אולם השירות באזורים אלה הופסק בשל היעדר תקציב.

מאז הופעל השירות, הוזנקו המסוקים 179 פעמים, כשב-53 אחוזים מהמקרים מטרת הצוותים היתה לפנות פצועים מתאונות דרכים, עיקרם נפגעי ראש המועברים לבתי החולים הגדולים שבהם יש מחלקות ניורוכירורגיות. "הפינוי מתאונת דרכים בקריית-שמונה לבית החולים רמב"ם בחיפה בדרך קרקעית, אפילו בשעות שבהן אין עומס, עשוי להגיע לשעתיים ויותר אם עוצרים בבית חולים אזורי. במסוק הפינוי אורך כ-20 דקות", מסביר אבישי, אחד הטייסים בחברה.

האזורים מרוחקים, והזמן קריטי. 'להק תעופה' בפעולה (צילום: ג'ורג' גינסברג)

גם הילה שטרית, שנדרסה ביום הולדתה בפברואר 2008 בצומת צמח, נפגעה בראשה ואיבדה את הכרתה, מעידה כי פעילות החברה הצילה את חייה. "אני לא זוכרת כלום, רק שהתעוררתי ברמב"ם ואפילו לא הייתי מודעת למה שקרה. אני רק יודעת שהחיים שלי ניצלו. או שלא הייתי שורדת, או שהייתי בתרדמת", אמרה.

על פי הנהלים הרגילים שטרית הייתה אמורה להיות מפונה באמבולנס לבית החולים פוריה, ורק לאחר בדיקת סי.טי לעבור למחלקה הניורוכירורגית בבית החולים רמב"ם. במקום זאת היא פונתה במסוק הישר לבית החולים החיפאי, והוכנסה לחדר הניתוח כשהיא סובלת משברים בגולגולת ומדימום במוח. "אם היא הייתה מטופלת בנוהל הרגיל היא פשוט לא הייתה איתנו כאן היום", הבהיר אבישי.

כולם מוחאים כפיים, אבל לא משלמים חשבון

לדברי מנהלי החברה והרופאים בבתי החולים, אין עוררין על כך שהפינוי המהיר הציל מאז החל השירות את חייהם של עשרות נפגעים, אך הבעיה היא עלותו הגבוהה, שמגיעה לכ-25 אלף שקלים לכל פינוי - כעלות של שעת טיסה. "למרות מחיאות הכפיים וההכרה ביכולת שלנו להציל חיים, אף אחד לא משלם את החשבונות שמגישים לו בתום הפינוי", אמר בתסכול מנכ"ל החברה, רון בן-משה.

לדבריו, החוק קובע שהן בעת פינוי מתאונה והן בעת פינוי של חולים המבוטחים במסגרת בריאות ממלכתית, מכוסה גם הפינוי בטיסה, אך חלק מחברות הביטוח וקופות החולים אינן מסכימות עם פרשנות זו. חובן של קופות החולים לפינוי חולים שונים מגיע היום לכארבעה מיליון שקלים, ואילו חברות הביטוח "מגדל", "אליהו" ו"כלל" חייבות, לדברי "להק תעופה", סכום של כ-800 אלף שקלים נוספים.

ועדה של משרד הבריאות שפעלה בשנה האחרונה קבעה כי פעילות מסוקים לפינוי אזרחי בישראל, חיונית באזורי הפריפריה. ד"ר ערן טלאור, רופא בכיר ביחידת הטראומה בבית החולים רמב"ם ואחד מחברי הוועדה, ציין כי למרות שירות יעיל של מד"א, "כאן מדובר באזורים מרוחקים, והזמן הוא קריטי. השירות הזה פשוט מציל חיים".

טלאור מספר כי בשבוע הראשון של פעילות המסוק פונה ילד בן 5 שנפצע ליד כלא שאטה. "בתוך פחות משעה הוא היה בחדר הניתוח ברמב"ם. בדרך אחרת לא ניתן היה להציל את חייו". ד"ר טלאור הזכיר מקרה נוסף של אדם שהוכש על-ידי נחש צפע ברמת הגולן ופונה לבית החולים פוריה. איחור בפינוי, ציינו הרופאים, היה עולה בחייו של המוכש. כעת, כשהמשך השירות בספק, מבצעי הצלה נוספים עלולים שלא להתאפשר.

מנכ"ל עמותת "אור ירוק", שמואל אבואב, אמר כי פעילות המסוק משתלבת בכוונת הממשלה להפחית מדי שנה שישה אחוזים במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, ויש להסדירה בחוק. מקופת החולים הכללית נמסר כי "הקופה פועלת בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ועל פי הנחיות משרד הבריאות. פינוי מוסק אינו נכלל בסל הבריאות, ואם וכאשר יוכנס לסל הבריאות - נפעל בהתאם".