תגידו "לחייך"- הכל לטובה

מאת: מרים דישון-ברקוביץ'

כשאנו מתבוננים באנשים מחייכים אנו נוטים להפעיל את שרירי הפנים השולטים בחיוך; כשאנו מתבוננים באנשים זעופי פנים אנו נוטים להפעיל את שרירי פנינו השולטים על הבעה של פנים כעוסות; כך עולה מכמה מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות. שיקוף זה של תנועות הזולת מסייע ככל הנראה בהבנת רגשותיו של הזולת כמו גם בהבנת רגשותינו שלנו.

ynet מדע: לקריאה בכל כתבות הערוץ על ציר זמן  

כעת, במאמר המתפרסם בכתב-העת Psychological Science, מעלים פרנצ'סקו פורוני (Foroni) וגואון סמן (Semin) את השאלה, האם גם קריאה של מילים המתארות הבעת רגשות (למשל, "חייך" או "בכה") תבוא לידי ביטוי בשרירי הפנים של הקורא. ועוד: האם קריאת סוגים שונים של מילים – למשל, פעלים לעומת שמות תואר − תבוא לידי ביטוי באופן שונה בשרירי הפנים?

בניסוי השתתפו 30 נבדקים, מהם 23 נשים, בשנות העשרים לחייהם. בניסוי צפו הנבדקים במסך מחשב אשר עליו הוקרנו אקראית שישה שמות פועל (למשל, "לחייך" או "לבכות") ושישה תוארי שם (למשל, "מצחיק" או "עצוב"). כמו כן הוקרנו בפניהם מילים נייטרליות. הנבדקים צפו במילים כשהם מחוברים לאלקטרודות שתפקידן למדוד את הפעילות החשמלית של שרירי הפנים (EMG).

שאלת המחקר הראשונה היתה כיצד משפיעים סוגי המילים השונות על פעילות שריר הפנים האחראי לחיוך (השריר Zygomatic Major Muscle המחבר את עצם הלחי עם זוויות הפה). מניתוח ממצאי הניסוי עולה כי כשהנבדקים צפו במילים המתארות רגשות חיוביים (כמו "לחייך" או "מצחיק") גברה הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים, לעומת מצבים שבהם לא צפו הנבדקים במילים אלו.

זאת ועוד: כשהנבדקים צפו בשמות פועל המתארים רגשות חיוביים ("לחייך") הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים היתה גבוהה יותר בהשוואה למצבים שבהם צפו הנבדקים בשמות תואר המתארים רגשות חיוביים ("מצחיק"). כמו כן, כשצפו הנבדקים בשמות פועל המתארים רגשות שליליים (כמו "לבכות") דוכאה לחלוטין הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים, לעומת מצבים שבהם צפו הנבדקים בשמות תואר המתארים רגשות שליליים, שאז הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים שככה, אך לא דוכאה לחלוטין.

השאלה השנייה שנבחנה היתה השפעת סוגי המילים השונות על פעילות שריר הקורוגטור (Corrugator Muscle) בפנים. זהו שריר קטן וצר הנמצא בין החלק האמצעי של הגבה לחלקה החיצוני, המושך את הגבות כלפי מטה וכלפי מרכז המצח והוא אחראי על יצירת קמטים מאונכים במצח. השריר מכונה "שריר הזעפת הפנים".

מניתוח ממצאי הניסוי עולה כי כשצפו הנבדקים בפעלים ובשמות תואר המתארים רגשות שליליים (כמו "בכה" או "מתוסכל"), גברה הפעילות בשרירי הזעפת הפנים לעומת מצבים שבהם צפו הנבדקים בפעלים ובשמות תואר המתארים רגשות חיוביים. יתרה מכך, הן כשצפו הנבדקים בפעלים המתארים רגשות חיוביים והן כשצפו בשמות עצם המתארים רגשות חיוביים דוכאה הפעילות בשרירי הזעפת הפנים.

מניתוח ממצאי הניסוי עולה כי עצם הקריאה של מילים המתארות רגשות שליליים או חיוביים מביאה להפעלה מתאימה של שרירי הפנים של הקורא. מעניין לציין כי מהתוצאות עולה כי למילים אין רק השפעה סמלית אלא גם גופנית.

ממכלול תוצאות הניסוי אפשר להסיק כי הבנת הנקרא (למשל, הבנת שם הפועל "לחייך") מביאה לחיקוי פיזי של החומר הנקרא. יתר על כן: חיקוי זה הכרחי כנראה להבנה טובה של הרגשות המתוארים. אולם, לא לכל מאפייני השפה יש השפעה דומה (למשל, פעלים לעומת שמות עצם), ונדרשים מחקרי המשך כדי למפות אותם באופן מדויק יותר.

ד"ר מרים דישון- ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית. המאמר המלא התפרסם בגיליון ספטמבר של המגזין "גליליאו"