למה מי גיי?

על פניו, הספר "למה מי מת?" (הוצאת "סלע ספרים") מאת גל רענן נראה כמו עוד ספר מתח רגיל. הוא נסוב סביב דמות בשם נמרוד כרמי, חוקר משטרתי שעובד על פרשיית רצח בנו של שר החוץ, ומתכנסים כל המרכיבים הקבועים: דיאלוגים מושחזים, דמויות מעניינות, פרטים שמתווספים לאורך הדרך - הכל בקצב מהיר שמתאים לטיסה ארוכה או רביצה על חוף הים.

ההבדל היחידי משאר ספרי המתח על המדף הוא שנמרוד כרמי הומוסקסואל וכך גם בנו הנרצח של שר החוץ והדמויות המקיפות אותו. נושא הגאווה משתלב בעלילה בצורה טבעית לחלוטין, במה שהופך את "למה מי מת?" לספר המתח הגאה הציוני הראשון.

רענן. המותחניסט הגאה הציוני הראשון (צילומים: לירון.ס)

"מעולם לא ראיתי את עצמי בשום שליחות או דרך מכוונת", אומר יגאל רענן, האיש מאחורי שם העת "גל רענן". "מכיון שאני גיי וכותב את עצמי מבפנים - ככה זה ייצא. אני מתייחס לעצמי באופן טבעי, וכך זה גם בא לידי ביטוי גם בכתיבה".

עריכת דין, חקירות ומסיבות

רענן, 42, מנהל משרד עורכי דין וחוקר פרטי בעברו, התפרסם בקהילה הגאה ובחיי הלילה בתור חצי מהצמד "יגאל ורענן", שמריצים את ליין המסיבות המצליח "פופ רינג" ו"ביג בויז" במועדון התיאטרון ביפו. "אני מארגן מסיבות כבר שמונה וחצי שנים", הוא אומר.

"רענן ואני רצינו לחגוג יומולדת. נמאס לנו מכל המקומות הקבועים של ה'אומצה אומצה' ואמרנו איזה מגניב אם יהיה מקום של מוזיקה שמחה. כך הגענו למועדון התיאטרון ועשינו מסיבת יומולדת מקסימה. הם אהבו אותנו, רצו עוד, ואחרי שלושה חודשים עשינו עוד מסיבה. לאט לאט זה נהיה ברמה כזאת, בה אנו מריצים שם שני ליינים קבועים".

אז איך זה קשור להפיכתך לסופר?

"פשוט ישבתי בבית קפה לבד ופתאום גיליתי שאני כותב. אחר כך קראתי מה שכתבתי וחייכתי. עד אז, כל הספרות הגאה שהכרתי היתה אפורה, עצובה ובודדה. ואז אמרתי 'רגע, לי טוב ושמח בחיים. אז אני אכתוב ספר שמח'. וכך יצא משהו עם חיוך, הספר הראשון שלי 'יש לך אש?' (סער, 2001) הוא ספר על מערכות יחסים, נסיעות בחו"ל, הווי החיים הגאים, שמגיע ממקום שמח, כמו שבדרך כלל אצלי".

"זה, לדעתי, היה הספר הראשון עם אוריינטציה גאה שבאמת היה עם חיוך. קיבלתי המון תגובות חיוביות. אם בודקים את הספרות הגאה אחורה זו ספרות נורא מסכנה, ואולי זה היה מתאים לתקופה שבאמת היה יותר קשה. לא שהיום קל, אבל גם לא כל כך קשה".

ואיך הגעת לספר השני, ועוד ספר מתח?

"אחוז גדול זה דברים שהתרחשו באמת, בחיים שלי ושל הסובבים אותי. בעבר הייתי חוקר פרטי. הגעתי לזה במקרה. הלכתי לומר שלום לאבא של חבר שהיה איתי בצבא שהוא גם חוקר, הוא שאל אותי אם אני מחפש עבודה, רציתי דירה בתל אביב, אז אמרתי 'יאללה, נעבוד זמנית'. גיליתי שאני טוב בזה, הרווחתי יופי והתפתחתי בכיוון הזה".

ספרות שבאה משמחה. מתוך המסיבות של התיאטרון ביפו 

"לגבי הספר, לא אגיד מה נכון ומה לא נכון כי אני באמת רוצה שכל אחד ייקח את זה למקום שלו ויחשוב. אפשר לומר שלפחות 70 אחוז מהעלילה זה דברים אמיתיים שקרו ו-30 אחוז זה פיקציה. היה לי ברור שהאלמנטים ההומואים יהיו רקומים בתוך העלילה, אבל לא בצורה בוטה. זה ספר מתח רגיל ונושא ההומוסקסואליות של הדמויות מתיישב באופן טבעי".

אתה חושב שהקהל הסטרייטי יכול לקרוא את הספר בלי בעיה?

"בוודאי. זה קודם כל ספר מתח וזה שהגיבור הוא גיי זה חלק בלתי נפרד מהעלילה. לפני 3 שבועות ג'ודי שלום ניר מוזס דיברה על הספר ברשת ב'. היא אמרה שזה ספר נורא מותח ונורא סוחף, אבל הגיבור הראשי הוא גיי, וגם החברים שלו, וזה שובר סטיגמות ולא מפריע בקריאה כי זה מאוד טבעי".

לא כותב מתוך הומוסקסואליות

"חייכתי כי זה גם משהו שהתכוונתי. אין פה כתיבה שמגיעה מתוך ההומוסקסואליות. זה משהו שמגיע מתוך הקצב

של הספר. בכלל, זה לא מפריע לגיי שקורא ספר מתח שהגיבור מאוהב בבלשית הזו או אחרת. באותה מידה, אני מקווה שלכל קורא זה יישב באופן טבעי שהבלש מאוהב בגבר".

"הקטע ההומואי של הגיבור לא יושב בפרונט כל הזמן, זה חלק ממנו. קורא סטרייט אמר לי שזה 'בא לו טבעי' והוא לא האמין. בהתחלה זה נשמע לי נורא, 'בא לי טבעי'. בהמשך הבנתי, זה פשוט התיישב לו נוח".

אז האם רענן הולך לזנוח את כל המסיבות והחיים הטובים לטובת סגפנות של סופר במשרה מלאה? לא כל כך מהר. "אם מישהו הולך להוציא ספר כי הוא חושב שהוא הולך להתפרנס אז שיוותר על זה. בכל מקרה, כשיצא הספר הראשון התמוטטתי מרוב אושר. אבל ידעתי כי רק כשאוציא את הספר השני אוכל לומר באמת שאני סופר. עכשיו אני עובד על הספר השלישי ולא מתבייש לומר, 'וואלה, אני סוג של סופר'. אבל זה לא משהו שאני חושב עליו. אני פשוט נהנה לכתוב".