כמעט מפורסמים

רגע לפני שהרימייק לסרט "תהילה", עליו התבססה הסדרה, מגיע לאקרנים, החלטנו לבדוק איפה ברונו, קוקו, מיס גרנט, לירוי וחבריהם נמצאים היום. כוכב נופל

חגית גינזבורג פורסם: 30.09.09, 08:18

העולם היה אחר ב־1982. בלי ריאליטי, בלי אינטרנט, בלי סלבז סוג ד' שמעדכנים את הטוויטר שלהם שלוש פעמים ביום, החיים הסתכמו בכריות לכתפיים ובשידורים של "נוטס לנדינג". ואז הגיעה "תהילה", סדרת טלוויזיה שהתבססה על סרט מ־1980 עם שם זהה, שהפך לאחד משוברי הקופות הבולטים של תקופתו.

חבורת טינאייג'רים עם חיבה לחותלות פלשה למסך הטלוויזיה בדילוגים קלילים והביאה אל חיינו את בית הספר לאמנויות הבמה, תוך שהיא גורמת לניו יורק להיראות כמו המקום הכי גועש בעולם.

התרומה של "תהילה" לעולם הבידור מורגשת עד היום: משיר הנושא הנצחי, שעדיין מתנגן במסיבות אייטיז ובגלגלצ, דרך הקאסט שהפך לאבטיפוס של כל סדרות התיכון למיניהן, דוגמת "השיר שלנו" ו"הייסקול מיוזיקל", ועד לדור שלם של זאטוטים, שכמה שנים לאחר מכן הציפו את בתי הספר למשחק ולמחול.

באותן שנים כולם רצו להיות כמו לירוי, קוקו, ברונו ודוריס, לעבור לעיר הגדולה ולקפץ ברחובות עם טייץ בצבעים זרחניים ותלתלים שמתנופפים לכל עבר. שחקני "תהילה" היו ה־כוכבים של תקופתם, הפרצופים הכי מוכרים על המסך הקטן, הצעירים שבעידן טרום "כוכב נולד" ושות' עשו לכולם חשק לתפוס איזה מיקרופון ולשיר. אם רק היינו יודעים שבמציאות, הילדודס האלה היו עסוקים בעיקר בלהאביס את עצמם באלכוהול, לעשות שורות ואז לריב על זה.

סמים אלכוהול ומין זמין. לירוי, קוקו והחברים מתוך הסרט

בשנה שעברה שודר בערוץ 4 הבריטי הספיישל "Bring Back Fame", במסגרתו יצא הקומיקאי ג'סטין לי קולינס לאתר את הכוכבים המיתולוגיים ולנסות לאחד ביניהם.

בראיונות איתו הם סיפרו, כפי שעשו בראיונות בעבר, שהחיים על הסט של הסדרה היו לא פשוטים בעליל: שעות פסיכיות שנמשכו לאורך ימים ולילות, שורות של קוקאין שרצו שם כמו בקבוקים של מים בטעמים על סט "האלופה" ונהרות של אלכוהול. כולם השתמשו והתמסטלו, כולם שכבו עם כולם וכולם היו דרמה קווינס לא קטנים. בסופו של דבר כולם גם נעלמו מהשטח, כנראה בגלל הטראומה שגרמה להם לרצות להתרחק מהביזנס עד כמה שאפשר.

29 שנה אחרי יציאת הסרט ו־27 שנה אחרי שהסדרה עלתה לאוויר הטלוויזיוני לשש עונות, מגיעה השבוע למסך הגדול גרסת הרימייק המעודכנת של "תהילה" שתיקרא "Fame", שהותאמה ושודרגה לרוח שנות האלפיים, בלי סיפורים על סמים ואלכוהול ברוח האייטיז.

רק אותו בית ספר לאמנויות עם אותם ילדים שחולמים להיות מדונה, אלא שבמקום להירשם לאודישנים של "אמריקן איידול", הם הולכים ללמוד. מפיק הסרט, טום רוזנברג, שזכה באוסקר על "מיליון דולר בייבי", היה מעריץ גדול של הסרט המקורי, ולמרות זאת קשה להאמין שמדובר בסרט שהולך להפוך ללהיט היסטרי כמו קודמו. את הסרט יביים במאי צעיר בשם קווין טאנצ'רון, שזה לו סרטו הראשון.

קשה לדעת אם בעולם של שנת 2009 למישהו עוד יש כוח לחבורת צעירים עם שאיפות בימתיות והרבה יותר מדי אנרגיות, במיוחד אחרי הקיץ האחרון, שהיה רווי במיי פיינגולד ורוני דלומי. אבל עליית הסרט החדש בכיכובם של חבורת שחקנים אנונימיים וכמה כוכבי טלוויזיה (מייגן מולאלי, קלסי גראמר) בהחלט נותנת לנו תירוץ להתחקות על עקבותיה של החבורה המקורית, רובם היום בשנות ה־50 לחייהם. רוצים תהילה? ובכן, תהילה עולה... טוב, אתם כבר יודעים את ההמשך.

אריקה גימפל

יש רק בחורה אחת שממשיכה להפציע בטלוויזיה לרגעים קצרצרים, וזו היא.

גימפל. היתה אמורה להתפתח ולהפוך למגה סטארית

גילמה את: קוקו הרננדז בסדרת הטלוויזיה.

הכי זוכרים אותה: בתור הכוכבת של הסדרה, ששרה את רוב השירים וידעה גם לרקוד, גם לשחק וגם להיראות כמו עלה דקיק בתקופה שבה זה עוד היה בסדר לאכול פחמימות. מאחורי הקלעים היא היתה הכי פחות טראבל מייקרית מכל החבורה, למעט העובדה שהצליחה להיקלע בשיטתיות למריבות עם דבי אלן, בעיקר בגלל שסירבה להיכנע למרותה. באחת ההופעות החיות של כוכבי הסדרה בלונדון, במהלך הסיבוב הבימתי של התוכנית, היא אפילו נטשה באמצע וחזרה לניו יורק אחרי עוד ריב עם אלן.

הפוטנציאל: כמו כל כוכבת ראשית, גם גימפל היתה אמורה להתפתח ולהפוך למגה סטארית, אלא שהיא נעלמה אחרי העונה השלישית של הסדרה ולא עשתה כלום במשך שלוש שנים. בראיונות מאוחרים סיפרה שהיתה צריכה להתרחק לכמה שנים מכל הבלגן.

החיים פוסט "תהילה": מסוף שנות ה־80 ועד היום, גימפל (45), שנראית בדיוק כמו שנראתה באייטיז, השתתפה בעשרות סדרות וסרטים בתפקידי משנה בגדלים משתנים. הרזומה שלה עד היום כולל הופעות בסדרות כמו "חוק וסדר", "בבילון 5", "פרופיילר", "המחוז", "ER", "ורוניקה מארס", "בוסטון ליגל" ו"האוס". היא השתתפה גם בסרטים כמו "עישון" מ־1995 עם פורסט וויטאקר, "No Such Thing" עם הלן מירן ו"שישי הפוך" עם לינדזי לוהן. חוץ מכל אלה, היא משמשת כחלק משלישייה מוזיקלית שמופיעה בלוס אנג'לס עם מוזיקת ג'אז, פופ ואלטרנטיב. אף אחד מכל אלה לא הפך אותה לכוכבת גדולה, אבל לפחות היא מצליחה לשלם חשבונות ולהיראות מצוין.

לי קוררי

התלתלים הלכו לבלי שוב, אבל המוזיקה עדיין בוערת בעורקים.

קוררי. היה יכול להפוך בקלות לאחד החתיכים של שנות ה־80

גילם את: ברונו מרטלי.

הכי זוכרים אותו: בזכות רעמת התלתלים המפוארת, המבט הכחול הנוגה, הכישרון המוזיקלי שהצליח להרעיד את כל הפסנתרים והאורגנים של הסדרה (כמו גם כמה שחלות אצל הבנות) והיחסים הסבוכים עם פרופסור שורובסקי (אלברט האג המנוח).

הפוטנציאל: קוררי היה יכול להפוך בקלות לאחד החתיכים של שנות ה־80. הוא כבר היה בדרך לשם, כשנקלע לחילוקי דעות קלים עם מפיקי הסדרה. קררי רצה להיות מעורב יותר בבחירות המוזיקליות של הסדרה, שאת חלק מהשירים שלה הוא הלחין בעצמו. בנוסף, הוא דרש את הזכות להלחין מוזיקה לסדרות טלוויזיה אחרות. קררי עזב את "תהילה" אחרי שתי עונות וחזר להופעות אורח לעיתים נדירות. מאז הוא פחות או יותר נטש את עולם המשחק והשתקע בתעשיית המוזיקה.

החיים פוסט "תהילה": קוררי, היום בן 48, המיר את התלתלים בקרחת ופיתח כרס לתפארת, אבל חוץ מזה הוא גם בנה לעצמו קריירה של מפיק מוזיקלי עסוק. בין היתר הלחין שירים לסרטים וסדרות טלוויזיה כמו "שיקגו הופ" והסדרה "Gun" של רוברט אלטמן, וגם לפרסומות של נייקי, טאקו בל וכל מיני סדרות מצוירות ב־MTV. בנוסף, הוא עבד עם לא מעט מוזיקאים, בהם נטלי קול, והקים חברת סאונד משלו. היום הוא חי בלוס אנג'לס עם אשתו ושני ילדיהם.

ג'ין אנתוני ריי

מי שהיה האיש הכי שמח בקאסט סיים את חייו באקורד עצוב.

ריי. אחד הכוכבים הבולטים של הסדרה ונחשב לסוג של נער פלא

גילם את: לירוי ג'ונסון.

הכי זוכרים אותו: בזכות התנועות הכי מושחזות על המסך של אותם ימים, שהפכו אותו לא רק לאחד הרקדנים הכי מדהימים בסביבה ולפייבוריט של דבי אלן, אלא גם לכוכב הרשמי והמופרע של "תהילה", שידע לנענע טוב יותר מכולם, הסתובב עם שורטס קטנטנים וגרם לכולם לרייר עליו.

הפוטנציאל: ג'ין היה אחד הכוכבים הבולטים של הסדרה ונחשב לסוג של נער פלא, בזכות העובדה שגדל בהארלם לאמא שהיתה סוחרת סמים. במציאות, אגב, הוא גורש מבית הספר לאמנויות הבמה בניו יורק. ג'ין התפרסם גם בזכות בסגנון החיים המושחת שלו, שכלל הרבה סמים, אלכוהול וסקס, כנראה עם גברים.

החיים פוסט "תהילה": אחרי שהסדרה ירדה מהאוויר הוא קיבל תפקיד במחזמר בברודוויי, שירד מהבמות די מהר, ומאז נעלם מהשטח וחזר אליו רק ב־95' וב־96', כשהופיע בתפקידים קטנים בשני סרטים, אחד מהם, ביימה דבי אלן. היו לו גם גיחות קצרצרות ל"המופע של דרו קארי" ב־97' ותפקיד בלי קרדיט ב"אוסטין פאוורס - גולדממבר" ב־2002. זמן קצר לאחר מכן הוא אובחן כנשא איידס ומת משבץ ביוני 2003, ולא קודם לכן, כפי שגרסו השמועות.

ואלרי לנדסברג

מאחורי הלוק החנוני הסתתרה בחורה מסוממת והוללת.

לנדסברג. ידעה לשחק ולשיר טוב יותר מכל אחד אחר

גילמה את: דוריס שוורץ.

הכי זוכרים אותה: בתור השמנמונת המתולתלת של החבורה, "המכוערת עם האופי" אם תרצו, שהיתה גם אחת המוכשרות של בית הספר, ידעה לשחק ולשיר טוב יותר מכל אחד אחר ולדעתנו גם לא היתה כזו כעורה. לאורך כל הסדרה היא ניסתה נואשות להשתלב ולהתאים את עצמה לסטנדרטים של בית הספר, כולל הפרק המיתולוגי שבו הרעיבה את עצמה עד שהתעלפה בשיעור של מיס שרווד. עוד פריט טריוויה בלתי נשכח: היא הביסה את מדונה בתחרות על התפקיד של דוריס.

הפוטנציאל: לנדסברג היתה אמורה לכבוש את בימות ברודוויי אחרי שעזבה את הסדרה ב־1987, אבל היא היתה כל כך מסוממת לאורך שנות ה־80, שבמקום להמריא היא בחרה לככב בשתי סדרות במקביל, שלצערה לא שרדו יותר מכמה פרקים בלבד. במסגרת התפקיד של דוריס היא שרה גם את הלהיט "High Fidelity", שנחשב לאחד השירים הכי פופולריים בסדרה, מה שהציב בפניה את האופציה לפתח קריירה מוזיקלית, אבל גם זה לא ממש קרה.

החיים פוסט "תהילה": אחרי שתי הסדרות הכושלות שלה היו ללנדסברג, היום בת 51, תפקידים בשתי סדרות טלוויזיה נוספות, שוליות למדי. מאז היא לא קיבלה יותר תפקידים קבועים בטלוויזיה, אבל הגיעה להופעות אורח ב"בוורלי הילס 90210", "ניפ/טאק", "היחידה" ובסדרות נוספות. היא כיכבה גם בכמה סרטים לטלוויזיה ולאחר מכן המשיכה לתפקידים של בימוי, כתיבה והפקה.

קרלו אימפרטו

חתיך חתיך אבל טיפש טיפש.

גילם את: דני אמטולו.

הכי זוכרים אותו: בתור המצחיקן של הסדרה, שהעדיף להנחית פאנצ'ים במקום לדקלם שורות של שקספיר ולהשתחל לבגד גוף בשיעורים של מיס גרנט. הוא גם היה הדון ז'ואן של בית הספר, שהשכיב את כל הבנות, ובין היחידים מחברי הקאסט המקורי ששרדו בסדרה לאורך כל שש העונות שלה.

הפוטנציאל: למרות שהיה חתיך למדי במושגי אותם ימים, הוא נחשב לשחקן הכי פחות אטרקטיבי בסדרה, בעיקר בגלל שלא ידע לשיר כמו קוקו, לנגן כמו ברונו או לרקוד כמו לירוי. אם היה נוקט צעדים מעט יותר אסטרטגיים, הוא בהחלט יכול היה למצב את עצמו כג'רי סיינפלד של האייטיז, אבל ההתעקשות שלו להישאר בסדרה גם הרבה אחרי שהיא איבדה את הקסם הראשוני, הובילה אותו בסופו של דבר למחוזות האנונימיות.

החיים פוסט "תהילה": אחרי שהסדרה ירדה, אימפרטו, היום בן 46, מצא את עצמו בכל מיני הפקות קטנות בתיאטרון ופחות או יותר נעלם מהמסך. במהלך שנות ה־80 הוא הופיע בכמה מחזות זמר בברודוויי ומשם עבר לתיאטראות חשובים הרבה פחות. היה לו תפקיד אורח קטן ב"חברים" ב־1995, בפרק שבו הבן של רוס נולד. ב־2001 הוא השתתף בשני סרטים קטנטנים, באחד מהם זכה לשחק לצד מיטלוף. הוא התחתן שלוש פעמים והתגרש פעמיים, ויש לו שלושה ילדים.

לורי סינגר

כן, היא באמת יודעת לנגן בצ'לו, והיא אפילו עשתה מזה קריירה.

סינגר. רקדה מעלף וקצת פחות הסתדרה עם משחק ושירה

גילמה את: ג'ולי מילר.

הכי זוכרים אותה: בתור נגנית הצ'לו היפה והשברירית, שידעה לנגן בצ'לו גם במציאות, רקדה מעלף וקצת פחות הסתדרה עם משחק ושירה, אבל היתה הברבי היפה של בית הספר, כך שכולם סלחו לה. חוץ מדוריס, שדי שנאה אותה בגלל שהיתה כה בלונדינית ומושלמת.

הפוטנציאל: סינגר נטשה את הסט של "תהילה" בשלב די מוקדם, אחרי העונה השנייה, אבל זה השתלם לה: היא קיבלה את התפקיד הראשי בסרט "פוטלוס" מ־1984 וגילמה את החברה של קווין בייקון. אחר כך היא זכתה בתפקידים נוספים בקולנוע, בהם בסרט "הבז ואיש השלג" לצד שון פן, "האיש עם הנעל האדומה" לצד טום הנקס ו"תמונות קצרות" של רוברט אלטמן.

ב־93' היא זכתה בגלובוס הזהב על תפקידה בסרט, וב־95' נכללה ברשימת מאה האנשים היפים של מגזין "פיפל". לפי השמועות, גם היא הביסה את מדונה, שהתמודדה מולה על התפקיד ב"פוטלוס". אבל למרות ההתחלה המבטיחה, היא בחרה בסופו של דבר להתרכז בקריירה המוזיקלית שלה.

החיים פוסט "תהילה": סינגר, היום בת 51, מעולם לא הפסיקה לנגן בצ'לו ובשנים האחרונות טיילה בעולם והופיעה במסגרות שונות. היא נחשבת לאחר הנגניות המוערכות בתחום, חיה בניו יורק ומקדישה את רוב זמנה הפנוי לפעילויות צדקה, בעיקר להעלאת המודעות למלחמה באיידס.

דבי אלן

המורה הקשוחה לשעבר הפכה למפיקה ובמאית קשוחה בהווה.

אלן. You Want Fame? Well Fame costs

גילמה את: מיס לידיה גרנט, המורה האימתנית לריקוד, שגרמה למפשעות של כולם לעבור לדום.

הכי זוכרים אותה: בזכות המשפט שהפך לסלוגן של הסדרה: "You Want Fame? Well Fame costs, and right here is where you start paying. In sweat" (רוצים תהילה? ובכן, לתהילה יש מחיר. וכאן אתם מתחילים לשלם. בזיעה) ושהופיע בפתיח של הסדרה לאורך כל חמש שנותיה.

היא גם שימשה ככוריאוגרפית של הסרט והסדרה, ג'וב שזיכה אותה באמי ובגלובוס הזהב. היא נחשבה לאימת השחקנים לא רק על המסך אלא גם במציאות, ושימשה לכולם בתור סוג של אמא חורגת. הסיפורים מאחורי הקלעים תמיד דיווחו על סכסוכים בינה לבין שחקנים צעירים, כמו אריקה גימפל, שגילמה את קוקו בסדרה (ע"ע), בגלל דרישותיה הגבוהות והמוגזמות וקשיחותה הידועה לשמצה.

הפוטנציאל: אלן, היום בת 59, סומנה אז בתור אשת מפתח רצינית בתעשיית הריקוד האמריקאית. הכוריאוגרפיה שלה זיכתה אותה בלא מעט פרסים. היא ניסתה לפתח גם קריירה כזמרת והוציאה שני אלבומים פושרים ולא מוצלחים במיוחד.

החיים פוסט "תהילה": בניגוד לשאר הקאסט של הסרט והסדרה, אלן דווקא הצליחה לפתח קריירה מוצלחת למדי בשואו ביזנס. היא שימשה כאחת המפיקות והבמאיות של סדרת האייטיז המצליחה "עולם אחר" שיצר ביל קוסבי (וגם הופיעה בשלושה פרקים) וביימה פרקים בסדרות כמו "הנסיך המדליק מבל אייר", "קשרי משפחה" ו"כולם שונאים את כריס".

ב־2003 הפיקה גרנט תוכנית ריאליטי שהתבססה על "תהילה", אבל זו כשלה. ב־2008 היא הופיעה כמה פעמים כשופטת אורחת בריאליטי הריקודים האמריקאי "So you think you can dance" והיום היא הבעלים של אקדמיה למחול בלוס אנג'לס ומגלמת את מנהלת בית הספר בגרסת הרימייק של "תהילה".

איירין קארה

אחרי שכיכבה בסרט בחרה שלא לעבור לסדרת הטלוויזיה. טעות.

קארה. היתה אמורה להפוך לכוכבת הגדולה של הדור ההוא

גילמה את: קוקו הרננדז בסרט.

הכי זוכרים אותה: בתור קוקו המקורית, המבצעת של שיר הפתיחה המפורסם והבחורה שחשפה את הציצים בסצנה הבלתי נשכחת, שבה במאי מפוקפק עושה לה אודישן ומבקש ממנה להוריד חולצה והיא עושה את זה בבכי קורע לב.

הפוטנציאל: קארה, היום בת 50, היתה אמורה להפוך לכוכבת הגדולה של הדור ההוא. שני השירים שהיא תרמה לסרט, "Fame" ו"Out Here on My Own", זיכו אותה במועמדות כפולה לאוסקר, גראמי וגלובוס הזהב, כשאלבום הפסקול עצמו הפך לאלבום פלטינה וכבש את כל המצעדים.

אבל אז הסתכסכה קארה עם חברת MGM, שהפיקה את הסרט, ותבעה אותם בטענה כי הם סירבו להפריש לה אחוזים מההכנסות של האלבום. כשהתבקשה לככב גם בסדרת הטלוויזיה, היא סירבה והבהירה כי היא מעדיפה להתרכז בקריירת השירה שלה. בסופו של דבר היא כתבה וביצעה את שיר הנושא של הסרט "פלאשדאנס" ב־1983, שזיכה אותה באוסקר, גלובוס הזהב וגראמי והוכתר כשיר המצליח של אותה השנה.

החיים פוסט "תהילה": קארה ניסתה לפתח את קריירת השירה שלה, וכיכבה בפיילוט כושל לתוכנית טלוויזיה. במקביל, התקבלה לכמה תפקידים קולנועיים קטנים בסרטים, בהם "עיר לוהטת" של קלינט איסטווד וברט ריינולדס, בו היא גם שרה את שיר הנושא, בסרט הכושל "Certain Fury" עם טאטום אוניל ובסרטים מצוירים בהם שימשה כמדבבת וזמרת.

למרות הניסיונות העקשנים לתחזק את הקריירה, הסכסוך שלה עם MGM פחות או יותר קבר אותה, למרות שבסוף התהליך זכתה בתביעה נגדם. קארה המשיכה להקליט אלבומים, שלושה בסך הכל, שקיבלו תגובות צוננות ודי נעלמו מהשטח. לאורך שנות ה־90 ובתחילת שנות האלפיים היא הופיעה באירופה והמשיכה לדבב סרטים.

ב־2005 השתתפה בתוכנית קאמבקים של רשת NBC, "Hit me baby one more time" וב־2008 השתתפה בתוכנית הריאליטי של ערוץ CMT, על סלבז שמנסים את מזלם במוזיקת הקאנטרי. היא פרשה אחרי שבעה פרקים והודתה שתוכניות ריאליטי זה לא בשבילה. היום היא חיה בפלורידה ומופיעה מדי פעם עם להקת הבנות שלה, Hot Caramel.