חתונות הכסף

התשובה הראשונה של כל זמר מזרחי לשאלה מדוע להופיע בחתונות תהיה שזאת מצווה כל כך חשובה שהוא שמח לקחת בה חלק. הרי אין כמו אזכור של התורה כדי לקרוץ לקהל המזרחי, שומר המסורת ברובו.

עד לפני שלוש שנים הז'אנר המזרחי לא ידע איך נראית במת היכל התרבות בתל אביב מבפנים. הופעות אמני הז'אנר היו מתחלקות בין מועדונים מזרחים לאולמות אירועים ומחשבות על קיסריה היו בגדר חזיון תעתועים. מאז, כידוע, חלה מהפכה בז'אנר ואמניו הפכו בפרק זמן הזה לאמנים המצליחים ומשפיעים ביותר במדינה. מהפכה זו יצרה גם שינוי מרחיק לכת בשוק האירועים הפרטיים, שמגלגל עשרות מיליוני דולרים מדי שנה.

אייל גולן וזוג רומנטי. חייב לגבות יותר מקובי פרץ (צילום: יוסי דוס סנטוס)

בשנים האחרונות, אי אפשר למצוא חתונה, לא משנה מאיזו עדה, שאין בה כמה שירים ממיטב להיטי הז'אנר המזרחי. כל תקליטן מתחיל יודע ששיבוץ שניים-שלושה להיטים עדכניים של אייל גולן ושות' יקפיץ את האורחים על הרגליים ויעשה שמח באולם, כפי שאף סגנון אחר לא יצליח לעשות. ומכאן, הז'אנר המזרחי מתפרנס כמעט באופן אבסולוטי משוק האירועים הפרטיים ובעיקר חתונות, בר/ת מצווה, בריתות ועוד.

אך נראה שעם ההצלחה גדל התיאבון. טירוף המחירים שמשתולל בשוק זה כיום הוא בועה מסוכנת, שעשויה להתפוצץ תוך זמן קצר. משה פרץ היה זמר צעיר בתחילת דרכו עד לפני שנה, עם להיט אחד ענק, "אש". כבר אז הוא דרש עבור הופעה בת שעה כ-20 אלף שקל. היום, אחרי שנה בלבד, המחיר זינק ל-40 אלף שקל.

חתונה. כל זוג צעיר צריך לדעת שהתעריף נתון לשינוי (צילום: רויטרס) 

שאר הקולגות שלו לא שונים ממנו בהרבה, מי יותר ומי פחות. אייל גולן, חורף אחד אחרי קיסריה, דורש להופעה בת 45 דקות 48 אלף שקל + מע"מ לחבילה הכוללת 6 נגנים, הגברה ותאורה. שרית חדד מבקשת מחיר דומה, לא כולל הגברה אשר מעלה את המחיר בעוד כ- 5,000 שקל; קובי פרץ - 45 אלף שקל, דודו אהרון 30 אלף שקל, זהבה בן, מושיק עפיה, חיים משה ויואב יצחק, כ-25 אלף שקל ושלומי סרנגה, 20 אלף שקל.

כלומר, בסוף שנת 2009, זוג צעיר מהמעמד הבינוני, ללא תמיכה כלכלית רחבה מההורים,לא יכול לכסות את עלות החתונה, אם הוא מחליט להביא אמן אורח לחתונתו. הזמנת אמנים מזרחיים בולטים היא נחלתם של עשירים בלבד, או כאלה שמוכנים להיכנס לחובות, ובלבד שיופיע בחתונתם האמן האהוב עליהם.

אז מה הסיבה לעלייה בעשרות אחוזים של תעריפי האמנים בשנתיים-שלוש האחרונות?

ראשית, בעקבות גל המופעים בהיכלי תרבות ובקיסריה, אמן שמגיע לחתונה היום מרגיש שהוא בא עם יתרון שלא היה לו בעבר, שכן ימים ספורים קודם לכן הוא הצליח למלא את הבמות הגדולות בארץ. זה פועל גם להפך: אחת הסיבות העיקריות שבגינן פותחים אמנים קופות במופעים האלה, היא הידיעה שגם אם לא יכסו את עלות ההשקעה בהיכל או בקיסריה, הרי שהכסף יוחזר בזכות התעריפים הגבוהים באירועים הפרטיים.

משה פרץ. לא יגבה מחיר דומה לזה של חברו דודו אהרון (צילום: צפריר אביוב)

שנית, יש את עניין מומנטום. האמנים המזרחיים יודעים שעכשיו זוהי שעת רצון, ומעוניינים להכות בברזל בעודו חם. הרי, מי יודע, אולי מחר ידעך העניין הציבורי סביב הז'אנר, לטובת סגנון מוזיקלי אחר.

סיבה שלישית היא התחרות. הרי אייל גולן חייב להיות יקר יותר מקובי פרץ לאירוע. ומשה פרץ הרי לא יגבה מחיר דומה לחברו דודו אהרון: לראשון יש ארבעה אלבומים ולשני רק שניים. אומרים שקנאת סופרים תרבה חוכמה. בזמר המזרחי, לעיתים רבות, קנאת זמרים מזרחים תרבה תאוות בצע. האגו, המוניטין, הכבוד לא ירשו לאמן א' לגבות פחות כסף מ"חברו הטוב", אמן ב'.

מי שמרוויח מהשתוללות מחירים זו הם אמנים בסדר גודל בינוני ומטה, כמו ליאור פרחי, אודי הברי, גיא יהוד, אבי סינווני, ראובן המלאך וכו', שמלקטים את אותם אירועים תמורת מחיר הנמוך בעשרות אחוזים מאמן מהשורה הראשונה.

הז'אנר המזרחי מרובה בזמרים שצמאים להופיע בשוק האירועים הפרטיים ועל כל אירוע נרשמת תחרות עזה, שמובילה לעתים רבות להורדות מחירים לא מעטות. אגב, כל זוג צעיר צריך לדעת שהמחיר הראשוני שנאמר בטלפון פתוח למשא ומתן.

מכאן נראה שבעתיד הקרוב נחזה בירידה איטית אך בטוחה בתעריפים מצד אמנים מזרחיים מובילים. אם האלטרנטיבה היא לשבת בבית ולא להופיע, או לחלופין להוריד את המחירים למחיר שפוי, בטוח שגם הזמרים המזרחיים יבינו שלצד המצווה לשמח חתן וכלה, יש גם איסור בולט בתורה שקוראים לו "לא תחמוד".