העתיד הוורוד של צרכני האשראי

בעבר, כרטיס האשראי שלך העיד על השכבה הכלכלית אליה אתה השתייכת. היום, כמעט כל אחד יכול להחזיק באיזה כרטיס שחפצה נפשו. חברות כרטיסי האשראי מנהלות מלחמה ולצרכן נותר רק להמתין ולראות מי תציע תנאים טובים יותר. והן יציעו.

גיל שפייזמן, סמנכ"ל שיווק בחברת ויזה כ.א.ל, לא חושב שהצרכן צריך להתלבט ולבחור בחברה מסוימת. לדעתו, כל אחד יכול וצריך להחזיק יותר מכרטיס אשראי אחד.

"באירופה, לכל לקוח יש בין שלושה לארבעה כרטיסי אשראי, כששניים הם כרטיסי מועדון לקוחות. בארץ העניין הזה עדיין בחיתוליו", מצהיר שפייזמן.

השקפת העולם הזו, היא שדוחפת את שפייזמן להניע מהלך שבו לאחרונה, כמעט בכל חודש הוא מוציא כרטיס מועדון של ויזה כ.א.ל בשיתוף עם רשת כלשהי. על הטענה שהוא משתף פעולה כמעט עם כל מועדון אפשרי, הוא מגיב: "ברחבי העולם נושא המועדונים מאוד מפותח ורובם הם מועדונים של סגנון חיים. מבחינתי, זה החיבור הטבעי בין חברת כרטיסי האשראי לבין רשת קמעונית, שיש לה כמות גדולה של צרכנים שממילא מחוברים אליה. יש כאן שילוב מאוד הגיוני בין שני גורמים. מצד אחד אני נותן לך כרטיס אשראי טוב לתשלום בכל מקום, מצד שני במקום שבו אתה רגיל לקנות ממילא, הכרטיס הזה משמש ככרטיס חבר ונותן לך הטבות שונות".

ללא תלות בבנקים

תחום כרטיסי האשראי התפתח מאוד בשנים האחרונות. בעבר, היה מצב בו רק הבנק היה מנפיק את הכרטיס ולמעשה היתה לו היכולת להחליט למי לתת כרטיס אשראי ואיזה, לפי מידת החוסן הכלכלי של הלקוח. היום, עם פתיחת השוק לתחרות, חברת ויזה כ.א.ל בבעלות הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, חברת פישמן אחזקות והראל-המשמר, היא גם חברה מנפיקה בפני עצמה, כלומר, היא לוקחת את סיכון האשראי של הלקוח על עצמה והיא גם חברת סליקה.

השאיפה בארץ היא להגיע למצב בו הצרכן יקבל אשראי דרך החברה שנותנת לו את הכרטיס וכך הוא לא יהיה תלוי בבנק כשירצה לקחת הלוואה. הבנקים, כמובן יפסידו מכך שהצרכן לא ישתמש בכרטיס שלהם וגם לא ישלם ריבית על חריגה בחשבון.

על כך אומר שפייזמן: "זה בהחלט מהלך שאנחנו שוקלים אותו ואפילו מתכוננים לקראתו. כל חברה שאינה בבעלות בנק כלשהו, רואה בכרטיס האשראי יישות עצמאית. כך גם ויזה כ.א.ל. החברות השותפות בויזה, חתמו על שיש לכל אחת מהן זכות להתחרות בשותפתה. זה יוצר תחרות מבית, שתגרום לכך שכל חברה תנסה למשוך אליה כמה שיותר לקוחות. אפילו בעניין הענקת קווי אשראי, כפי שמקובל למשל בארה"ב, לחברה כזו יש עניין גדול יותר מאשר לבנק. הבנק ממילא נותן קרדיט ואם הוא ייתן קרדיט בכרטיס אשראי כדי להפוך אותו לאטרקטיבי יותר, הוא בעצם יתחרה בעצמו".

שוק כרטיסי האשראי גדל כל שנה ב-15%. הגידול בא לידי ביטוי בהענקת יותר קווי אשראי, שנחשבים הלוואה לכל דבר וכן בהגדלת מספר הלקוחות שמשתמשים בכרטיס האשראי של החברה.

לא מפחד מנטישת לקוחות

לוויזה כ.א.ל יש כ-1.8 מיליון לקוחות שמחזיקים בכרטיס דיינרס וכרטיס ויזה אלפא. מתוכם 712 אלף הם לקוחות ויזה, שהמנפיק הוא בנק לאומי, ועליהם תתנהל התחרות.

"גם אם כל הלקוחות האלו יעזבו אותנו, עדיין יהיו לנו מעל מיליון לקוחות. אני מאמין, שלפחות חלק מהם יעדיף לקחת כרטיס אשראי נוסף לכרטיס של ויזה. אנחנו גם רואים בכל הפעילות עם מועדוני הלקוחות, קרקע נרחבת להגדלת פלטפורמת הלקוחות שלנו", הוא אומר.

המועדון שעומד עכשיו על הפרק אצל כל חברות כרטיסי האשראי, הוא מועדון 'ביי אנד בונוס', שבו חברים מאות אלפי לקוחות של הרבוע הכחול. המועדון מנהל מגעים עם חברות האשראי במטרה להתחבר לאחת מהן ולצרף אליה את לקוחותיו.

גם חברות הסלולר מתכוונות להפוך את הטלפון לארנק אלקטרוני, שיהווה אמצעי תשלום. אבל שפייזמן לא מוטרד. המהפכה שבדרך לא נמצאת בראש דאגותיו. "כדי להפוך את הטלפון לארנק אלקטרוני אמיתי, חסרה לנו תשתית טכנולוגית גדולה וגם בשלות צרכנית. ייקח זמן עד שהעניין יהפוך לממשי. בינתיים מדובר על תשלומים קטנים במכונות שתייה או בחניונים, שאולי יתבצעו באמצעות הטלפון הסלולרי. זה בהחלט לא תחום שמהווה תחרות בשבילנו. איזו עמלה אני יכול לגבות ממחיר של פחית שתייה שמסתכם בשלושה שקלים?", שואל שפייזמן ולא מצפה לתשובה.

לנו הצרכנים, העתיד מבשר רק טובות. כל אחד יוכל להחזיק בארנקו מגוון כרטיסי אשראי וכל חברה תעניק לנו הטבות כדי שניקח את הכרטיס שלה. תחרות משמעה פיתויים וחיזור. אנחנו מוכנים.