טבעית בכל שפה
בהופעה שלה אמש הוכיחה אישתר כמה שהיא מצדיקה כל שנייה שהיא על הבמה. חבל רק שהמקום הנבחר לקיום המופע היה מועדון האומן 17. היא ראויה ליותר
אחד החטאים הגדולים ביותר של מבקר הוא לשפוט את מושא הסיקור שלו בהתאם למראו החיצוני. הרי אם ניקח את תחום המוזיקה, לדוגמה, האלמנטים שעליהם מבקר צריך לתת דגש הם היכולת הווקלית, הטקסטים, לחנים ועיבודים, יכולת עמידה על הבמה, שליטה בקהל וכו', ולא צבע השיער או מבנה הגוף.
אישתר אמש באומן 17. ריתקה את הקהל (צילומים: ירון ברנר)
אבל כשמבקרים הופעה של אישתר, אי אפשר להתעלם מכך שמדובר אולי באישה הכי סקסית בארץ. עם גוף מושלם שבלתי נתפס שהוא אחרי לידה של תאומים, שיער בלונד שופע, גוון עור מולאטי משגע, תלבושת חושפנית אך אלגנטית והמון, אבל המון קסם וכריזמה אישית, היא הצליחה לרתק את הקהל, נשים וגברים כאחד, שלא הפסיקו ולו לשנייה להתפעל או לחלופין לקנא מהנוכחות שלה ומיופייה יוצא הדופן.
השגרירה המוזיקלית המצליחה ביותר שלנו
אם אתם עדיין איתי ולא רק בוהים בתמונות, אפשר להתחיל להתייחס גם למופע. שכן אישתר, אתי ביטון, אתי זך, אלבינה, איך שתבחרו לקרוא לה, הוכיחה אמש (ד') בהופעה חד פעמית בישראל במועדון האומן 17 התל אביבי, כי היא אחת הזמרות הגדולות ביותר של עולם המוזיקה הישראלי, ולא בכדי היא השגרירה המוזיקלית המצליחה ביותר שלנו בעולם.
את אישתר ליוותה להקת הצוענים 'לוס ניניוס דה שרה", שבמשך למעלה משנה וחצי העניקה במשותף מופע מוזיקלי שמתאים לכל מי שאוהב מוזיקת עולם אוריינטלית שיש בה המון רגש, שמחה, קצב ואהבה.
רגש, שמחה, קצב ואהבה
הייחודיות של אישתר היא ביכולת שלה להישמע טבעית בכל שפה וסגנון בו היא שרה. בתחילת המופע, כשהיא שרה בספרדית, היא נשמעה כמו זמרת פלמנקו מלאת תשוקה מסביליה שבספרד. כשעברה לערבית היא חזרה להיות אתי ביטון, בת לעדה המרוקאית מקרית אתא. וכשהפליאה בשפה העברית עם גרסתה המפורסמת לקלאסיקה "חורשת האקליפטוס" היא הוכיחה שזה עוול שהיא לא שרה יותר בשפת אמה. בין לבין היא הרשימה עם ביצועים של מוזיקה שחורה יחד עם אמן הרגאיי הצרפתי ג'ימי סיסקו שהתארח במופע.
תנו לה את היכל התרבות
למרות בליל השפות ומגוון הסגנונות שביצעה אישתר, מעניין היה לראות איך הקהל הסתגל לכל סגנון וסגנון במהרה ונהנה מכל רגע. משירים בשפה הספרדית כמו "וולארה", אז הקהל רקד סלסה בין המעברים, דרך ענטוזים ונפנופי ידיים בביצוע השיר "יחד" עם קובי פרץ (שהגיע במיוחד בכדי לחלוק כבוד לאישתר, למרות יום אינטנסיבי עקב השתתפותו באחד ממופעי חנוכה), ריקודי בטן ללהיט "חביבי יא עיני" ולשיר הערבי "סאווח", ועד להדלקת מצתים עם חידוש לשיר "אמא" של ניסים סרוסי, אותו הקדישה אישתר לאמא ושיתפה את הקהל בתקווה שיום אחד בתה הקטנה תקדיש אותו לה.
עם קובי פרץ. תן לה את הכבוד הראוי
לקראת סיום המופע, כשהחלו להתנגן צלילי "אלבינה", הלהיט הגדול ביותר שלה, לא יכולתי שלא לתהות מדוע בחרו מנהליה של אישתר דווקא במועדון האומן 17 למקום קיום המופע. הקהל של אישתר אינו נוער שרגיל למקומות מסוג זה. אדרבא, למופע הגיעו אנשים מכל שכבות הגיל, כולל אנשים שחצו יובל שנות חיים וניכר עליהם הקושי בעמידה הממושכת והעשן החונק של המועדון. אישתר הוכיחה אמש כי מקומה בבמות גדולות ומכובדות יותר וכי יש קהל שצמא לה ולעשייתה המוזיקלית. הצעירים שנחשפו אליה רק בשנה שחלפה בעקבות שיתוף הפעולה עם קובי פרץ כבר הוכיחו השנה, עם שלל הופעות אמני הז'אנר, כי הם מוכנים להגיע ולשלם עבור במות ראויות יותר, כמו היכלי התרבות למיניהם.
בתחילת השנה שעברה, כשקובי פרץ פתח לראשונה את היכל התרבות בתל אביב, הוא אירח את אישתר במופע לכשישה שירים שנתנו לה זמן במה ראוי ומכובד. במסע הופעות הקיץ שלו בקיסריה, לעומת זאת, היא התארחה לשלושה שירים בלבד כשאחד מהם הוא הדואט המפורסם. לקראת ההופעה השאפתנית של פרץ בהיכל נוקיה בפברואר הקרוב אני ממליץ לו להחזיר דברים לקדמותם, לתת לאישתר את הכבוד לו היא ראויה ולהעניק לה ולקהל דקות נוספות איתה. שכן אחרי ההופעה אמש, היא שוב הוכיחה כמה שהיא מצדיקה כל שנייה שהיא על הבמה.
