נתניהו עולה אף על פרס

מאז כינון כנסת ישראל היו פילוגים במפלגות ומעברים של חברי כנסת ממפלגות למפלגות. רובם נבעו משיקולים אידיאולוגיים, וניתן להביא לכך דוגמאות רבות, ששיאן ב"תרגיל המסריח" מעשה ידיו של שמעון פרס.

למשל, המעבר של ח"כ משה סנה ועמיתו ח"כ אברהם (אדולף) ברמן ממפ"ם למק"י בכנסת השנייה; פילוג מק"י והקמת רק"ח בכנסת החמישית; בכנסת העשירית, ב-1982, בפעם הראשונה, עברו חברי כנסת ממפלגה למפלגה תמורת טובת הנאה פוליטית: אמנון לין ויצחק פרץ שהיו חברי סיעת לעם בליכוד, עברו למפלגת העבודה תמורת שריון מקומם בכנסת הבאה, ואכן הם נשארו בה עד שלהי 1988, תום הקדנציה של הכנסת ה-11. מטרת הצעד הייתה להפיל את ממשלת בגין השנייה. שמעון פרס, שכיהן אז כיו"ר המפלגה, קיווה להפיל אותה בעזרת שני העריקים החדשים כי רק 61 חברי כנסת תמכו בה. בפועל, הממשלה לא נפלה ופרס ספג קיתונות של לעג ובוז. יורם ארידור, שכיהן כשר האוצר, תיאר את צעדו של פרס במשפט קצר שניתן להגדירו כאלמותי: "תיק לכל עריק".

התרגיל הזה נשכח במידה רבה, אך את התרגיל הבא שפרס נקט לא ניתן כלל לשכוח: ב-1990 הוא הצליח להפיל את ממשלת יצחק שמיר כדי לכונן ממשלה חדשה בראשותו, לא למען השלטון עצמו אלא למען השלום - כי הרי השלום הוא מטרה קדושה.

במהלך ניסיונו לכונן את ממשלתו התברר לחרדתו כי אין לו רוב להקמתה ופרס חיפש בנרות חבר-כנסת שמוכן לחצות את הקווים כדי להיות חבר הכנסת ה-61 . עלו אז כמה שמות, כמו ח"כ אבנר חי שאקי מהמפד"ל שהכחיש זאת תוך הפגנת זעזוע. בסוף פרס הצליח להעלות בחכתו ח"כ: אברהם שריר מהמפלגה הליברלית בליכוד. הוא הבטיח לו הרים וגבעות כמו שריון בכנסת עד מותו ואפילו גם אחר-כך. בסיכומו של דבר, התרגיל שידוע כ"תרגיל המסריח", התפוצץ ושריר זחל על גחונו לליכוד בעקבות קריאתו של יצחק שמיר: "אברשה, חזור הביתה"!

מאז ימי התרגיל, הוא נתפס כצעד הכי בזוי ונמוך שנעשה בימי הפוליטיקה הישראלית. והנה עתה ראש ממשלתנו נוקט צעד שעלול להיות עוד יותר מסריח מקודמו. הקביעה הקשה הזאת נובעת מכמה נקודות: לא מדובר בח"כ אחד או שניים, אלא בשבעה חברי כנסת שכל אחד מהם אמור לקבל תפקיד סתמי וחלול שכולנו נשלם עבורו ממון אדיר; ההצעות שראש הממשלה הציע נוגדות לעצם השכל הישר.

לדוגמא, ההצעה למנות את רונית תירוש כשרה במשרד החוץ. ידענו שהיא מחנכת דגולה אך לא ידענו שהיא גם דיפלומטית מהוללת, ממש היורשת האולטימטיבית של חיים ארלוזורוב ואבא אבן; הכוונה להרחיב את הממשלה למימדים מפלצתיים בסדר גודל של 50 שרים וסגני שרים, הופכת את מושג השלטון לבדיחה מעוקמת. לשם השוואה: ב-1960 תמכו 86 ח"כים בממשלה שהיו בה 16 שרים ו-3 סגני שרים.

כיצד ניתן לקשר בין תרגיל נתניהו הנוכחי לבין תרגילי שמעון פרס? למרות היריבות המרה שנרשמה ביניהם בעבר, נתניהו רואה עצמו כ"תלמידו" של פרס. פה ניתן לראות כיצד התלמיד עלו על רבו.

פרופ' יחיעם ויץ, החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה