פורום נשות העסקים הלסביות יצא לדרך
"מועדון החברות" יצא השבוע לדרך עם 70 משתתפות שנענו להזמנה בפייסבוק. המטרה: קידום האינטרסים העסקיים שלהן עם בנות קהילתן. כתבנו צחי כהן היה הגבר היחיד בכנס היסוד. אז איך זה להיות אשת עסקים לסבית?
דהאן סיפרה לנשים, שגדשו את אולם הוועידות של בית ציוני אמריקה ביום שישי, שלפני שנתיים עברה שינוי בחיים, או כפי שהגדירה זאת בעיניים בורקות: "הכוכבים הסתדרו באיזושהי צורה מסוימת – ואני הקשבתי להם".
הנוכחות - וגם אני, הגבר היחיד הישוב ביניהן - נדרכו לקראת שמיעת טיפ עסקי. "מגיל 14 ועד אמצע שנות השלושים לחיי, הייתי אדם מאוד לא ספורטיבי", התוודתה דהאן. "הייתי בטטת כורסה עם עודף משקל מאוד מכובד. הייתי גם מעשנת מאוד כבדה. בקיצור, הייתי בקבוצת סיכון לכל מחלה אפשרית. המחשבה שיהיה לי איזשהו קשר לספורט הייתה בגדר מדע בדיוני". כנראה שהנוכחות היו צריכות להסיק שאם דהאן רזתה, אז השמיים הם הגבול.
את הרעיון להקים מסגרת שתאגד נשות עסקים לסביות ותאפשר להן לקדם את האינטרסים העסקיים שלהן באמצעות נטוורקינג עם בנות קהילתן, הגתה מפיקת האירועים לאור דותן-עד (35) אחרי גירושיה מבת זוגה, אשת צבא קבע.
"הייתה לנו פרידה מזעזעת. פרידה מאישה היא יותר גרועה מפרידה מגבר. נשים רעות אחת לשנייה. פתאום הייתי צריכה לעשות דיאטה, כי חזרתי לשוק. יצאתי למסיבות וגיליתי שם ילדות קטנות. ממש לא התאים לי לצאת עם סטודנטיות. מצאתי את עצמי עם עבודה קטנה, וגם זה לא התאים לי. כשהתפניתי לחיים חברתיים ועסקיים גיליתי שאין לי איפה למצוא את הנשים החזקות מהקהילה הלסבית. הן מסתתרות בבתיהן. החלטתי להקים את מועדון החברות כדי להוציא את כולן מהאדישות, מהבית, מהשגרה ומהמשפחה".
פנייה באמצעות הפייסבוק
על פי החזון של דותן עד, המנהלות הלסביות הבכירות חדורות גאוות היחידה אמורות להתרועע אחת לחודש במסיבה, בארוחה או בטיול - ולהתראות פעם ברבעון בוועידה רבת משתתפות. כמו כן, הפורום ירכיב רשימת "ידי זהב", ובה שמות ומספרי טלפון של נשות מקצוע (אינסטלטורית, חשמלאית), שחברות המועדון יעדיפו להעסיק.הפנייה לקהל היעד בוצעה באמצעות הפייסבוק. היא אמנם הניבה נוכחות של כ-70 נשים, אבל עם כל הכבוד אף אחת מהן לא נמנית עם המעמד הגבוה של נשות העסקים הלסביות. לסביות בתפקידי ניהול בכירים השתמטו ב"לא, תודה" כשהוזמנו על ידי המארגנות, וכך נוצר מצב שהנוכחות בכנס היו מנהלות עסקים בדרג בינוני ונמוך, עורכות דין, שכירות וגם קומץ סטרייטיות בעלות ראש פתוח.
בשל היעדר מנהלות רמות דרג, הריעו המשתתפות למזכירתה האישית של יושבת ראש דירקטוריון מפורסמת. בצוק העתים, זכתה המזכירה בכבוד המגיע לבוסית שלה. "היא עובדת לא פחות קשה ממנכ"לית", תירצה דותן-עד את השדרוג. "היא עובדת מבוקר עד לילה, היא יכולה לעזור לנו בקשרים. היא תותחית על, מבחינתי. כל הנמצאות כאן הן נשים מרשימות, שיש להן מה ללמד ומה לתת מהניסיון שלהן לאחרות."
איילת דוד-קורן, בעליה של רשת חנויות סקס ידידותית לנשים, נידבה מהידע המקצועי שלה. גם חמוטל וייס (40) ושני עובד (30), בעליה של חברה לייצור צעצועי מין לנשים, הרחיבו את אופקיי.
"הקול של הלסביות לא נשמע"
על חומרת היעדרן של האושיות הגיבה גלית בן-שמחון (47), מנכ"ל חברה לייעוץ אסטרטגי ופיתוח עסקי, במתקפה: "הכי חורה לי שהקול של הלסביות לא נשמע, למרות שאנחנו נשים מאוד דעתניות, חזקות ומשפיעות. כשאתן פותחות טלוויזיה אתן רואות בעיקר הומואים. בעצרת הזיכרון לחללי הבר-נוער, המארגנים עשו עשרות טלפונים לחפש לסבית מוכרת שתנחה את האירוע. הם לא מצאו.
"אנחנו חייבות להשתנות. לי נמאס שפונים אליי בבקשות להשתתף בכל תוכנית טלוויזיה - מהאח הגדול ועד מחוברות - כי הם לא מוצאים אף לסבית אחרת שתסכים. אתן לא מדברות! אתן לא מזדהות! כשמדברים על העצמה עסקית זה בא ביחד עם אחריות חברתית. ראינו איך הורים לילדים שנפגעו בפיגוע לא התייחסו לילדים שלהם בגלל שהם הומואים או לסביות. לכן, זאת לא זכות לדבר על זה ולהזדהות ככאלה. זאת חובה!".
אז איך זה להיות אשת עסקים לסבית?
בן-שמחון: "כשהצלחתי במה שעשיתי, היה לגברים שבסביבתי קשה עם זה. הם היו מנסים לשנמך את ההישג כדי שזה לא יאיים עליהם: 'אה, היא בעצם לא אישה. היא גבר'. לראות שתי נשים זאת פנטזיה. כל החיים שלי קיבלתי מגברים הצעות. התגובה הנפוצה היא: 'אני יכול להצטרף? אני לא אעשה כלום. רק אסתכל'. אני דוחה את ההצעות. אגב, מחקרים מראים שסטרייטיות מפנטזות יותר על נשים מאשר לסביות. וללסביות יש יותר פנטזיות עם גברים".
בסופו של יום, השתכנעתי בעצמי להפוך לאשת עסקים לסבית לאחר שעורכת הדין דנה ספיר-חן העידה על היתרונות. "אני נהנית משני העולמות. מצד אחד, אני יכולה לפלרטט באופן חופשי. מצד שני, אף אחד לא יחשוד בי שאני רוצה להגיע לעסקה דרך מיטתו של בעל הבית, כיוון שלשם אני כנראה אף פעם לא אגיע. מחד, משרדי שבמגדלי עזריאלי נראה יפה ומסודר. מאידך, יש קופסת לאקים גדולה שכל הבנות במשרד מורחות ומושחות".
שאלתי את הפונקציונריות אם אני יכול להצטרף לפורום. דוד-קורן החמיצה פנים ורמזה לי לחפש את עצמי במקום אחר: "אני חושבת שאנחנו לא נבין אותך באותה מידה כפי שקבוצה של גייז תבין אותך. להיות גיי זה לא להיות לסבית. מועדון החברות נוסד לנשים ועבור נשים. הוא נועד לאפשר לנשים להתקדם, לתמוך זו בזו ולתת גב אחת לשנייה בגלל העובדה שנשים נמצאות בפחות תפקידי מפתח בחברה לעומת גברים וגייז. כלומר, עצם זה שאתה גבר נותן לך שכר גבוה יותר באותו תפקיד, וזה לא משנה אם אתה גיי או סטרייט".
בן-שמחון הייתה יותר פתוחה: "בוודאי שאתה יכול להצטרף. אתה תרגיש נפלא אם אתה מזדהה עם החזון של המועדון: לקדם נשים בכלכלה ובעסקים." ספיר-חן קיבלה אותי ללא תנאים. "חמוד שלי, אתה יכול להיות 'לסבית לשם כבוד'", הציעה בנדיבות.
הכתבה פורסמה במלואה הבוקר במוסף "ממון" של "דיעות אחרונות"
