מי זייף את היצירה השייכת למוזיאון ישראל?

באמסטרדם הלכו ונשלמו ההכנות למכירה פומבית מבית "סות'ביז", ובין היצירות שהוצגו לרוכשים הפוטנציאלים היה הדיוקן העצמי של ג'וזף ישראלס. אולם מה רבתה הפליאה של המארגנים כשגילו כי מדובר בזיוף עתיק וכי המקור נמצא באוסף של מוזיאון ישראל בירושלים.

אותו ציור מ-1909 היה אמור להעשיר את קופת המוכרים בכמה עשרות אלפי דולרים. עכשיו הם יאלצו להסתפק לפחות בחשיפת הסיפור שמאחוריו.

חקירת המומחים שגויסו לפתרון הפרשה גילתה כי אי שם בתחילת המאה הקודמת ישראלס ההולנדי העניק את הציור כמתנה לבוריס שץ, הלא הוא מייסד בית הספר "בצלאל". לאחר מותו של שץ ב-1932 כמה ציורים מאוספו הפרטי הגיעו לידי מוזיאון ישראל. עם זאת, באוסף הפרטי של משפחת שץ התגלה ציור אחר, שזוהה בטעות על ידי אחד מחברי ג'ימי לוונסון כדיוקן העצמי של ישראלס. השנה הוחלט להציגו למכירה פומבית ולתרום את ההכנסות למוזיאון ישראל.

אולם אז הגיעה שיחת הטלפון מ"סות'ביז" ולוונסון נשאל אם ייתכן כי מדובר בזיוף. הציור נשלח לבדיקה והתגלה כי אכן המקור נמצא באוסף המוזיאון הירושלמי, אולם שתי היצירות היו כמעט זהות - כאילו הופרדו בלידתן. למרות הדמיון

יוצא הדופן, קבעו החוקרים כי היצירה שהובאה למכירה הפומבית היא הזיוף, והיא ככל הנראה פרי ידיו המקצועיות של שץ עצמו. הסיבה למעשיו, מתברר, נעוצה בתאוות האמנות של נציג השלטון העות'מאני בארץ באותן שנים, ג'מאל פאשה.

במהלך ביקור ב"בצלאל", התרשם פאשה מהדיוקן של ישראלס והבהיר לשץ כי יבוא למחרת לקחתו. לפי ספרו של ההיסטוריון היינריך שטראוס, בניסיון להציל את היצירה בעלת הערך, שץ זייף אותה. היות והנציג הטורקי בכלל לא שב ל"בצלאל" לאסוף את הציור, נותר ההעתק ברשותו. "זהו ציור מזויף, שנועד להציל את המקורי", אמר אוצר מוזיאון ישראל, יגאל צלמונה. לאוצרת שלומית שטיינברג יש תיאוריה אחרת: "ההעתק נעשה כתרגיל באמנות על ידי שץ, או אחד מתלמידיו".