אשתי פיתחה פתאום יכולות של גיבור על
כשהייתי ילד קטן דמיינתי שיש לי כוחות על טבעיים, באמצעותם אביס את כוחות הרשע. ועכשיו, בהריון ראשון, דווקא רעות קיבלה יכולת מופלאה להריח ממרחק קילומטרים. יאללה, תגידו מברוק
"יש לי בחילה".
"רעות, ראית את המפתחות של האוטו?"
"עזוב אותי, יש לי בחילה..."
"מתוקה, רוצה לראות סרט בסינמטק הערב?"
"עוד לא הבנת שיש לי בחילה?!?!"
אם לא ניחשתם, רעות בהריון, ולא מזמן סיימה את השליש הראשון. אה כן, ומידי פעם יש לה בחילה. אל תבהלו, זה לא משהו רציני, מדובר בבחילה חולפת הקיימת רק במהלך 16 השעות הראשונות של היממה.
למי שלא יודע, יש פתרון קסם שמעלים את הבחילות. הוא נקרא קרקר. מסתבר שאם רעות אוכלת קרקרים, זה מעלים לזמן מה את הבחילה. הבעיה היא שלא פעם הבחילה תוקפת גם באמצע הלילה. וכך, מידי לילה, בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר, אני שומע קרקוש של חפיסת קרקרים (למה למען השם עושים את החפיסות האלה רועשות כל כך!), ואז מתחילים רעשי הכרסום. חש חש חש חש חש. בליעה. ואז שוב הקרקוש של הקרקר היוצא המחפיסה. ואז שוב הכרסום. וחוזר חלילה.
נכון שאלוהים אמר שבעצב תלדי בנים, אבל הוא לא הזכיר בשום שלב את עניין הבחילות. אני חייב לציין שאני די מרחם על רעות בקטע הזה. עד כדי כך, שיש לי נקיפות מצפון קלות בכל פעם שרעות הולכת לישון מוקדם יותר בשל התחושה הרעה שתוקפת אותה. הזכרתי נקיפות מצפון קלות, מכיוון שהן חולפות די מהר תודות לעובדה שמתאפשר לי לשחק באקסבוקס כל הערב.
קיוויתי להיקלע לקרינה רדיואקטיבית
בהערת אגב, ברצוני לציין שכשהייתי ילד קטן דמיינתי שיש לי כוחות על טבעיים, באמצעותם אביס את כוחות הרשע. גם כנער (ואם להודות, אפילו כאדם מבוגר) קיוויתי להיקלע לקרינה רדיואקטיבית שתעניק לי את היכולת לעוף, שרירים באמצעותם אוכל לעצור רכבת דוהרת, וכמובן את היכולת לראות מבעד לקירות באמצעות ראיית רנטגן.
לצערי, גיליתי שאם יש יצור כלשהו על פני כדור הארץ שמפתח יכולות על טבעיות הוא לא המין הגברי אלא דווקא נשים בהריון. מאז שרעות בהריון חוש הריח שלה הפך ללא אנושי. היא מרגישה במרחק קילומטרים בחורה שפותח חפיסת סיגריות קלה בניחוח מנטה. שלא נדבר על כך שהיא מתלוננת לא פעם על כך שהשכנה, שגרה במרחק ארבעה רחובות מהבית שלנו, משתמשת בזנגוויל ובקינמון בתבשילים שלה, מה שרק מגביר את תחושת הבחילה שלה.
בילד הראשון לא משנה מה קורה האבא מרוויח
בכל מקרה, אין ספק שהתרגשות אחזה בבית משפחת מלכה לאחר היוודע העובדה שיורש / יורשת עצר יעמדו בקרוב על פתח ביתנו. אני אמרתי לרעות שלא משנה מה נקבל, נקבל בשמחה ובאהבה, אבל העיקר שיהיה בן, וזאת מכיוון שרעות אמרה לי להפסיק לבלבל את המוח ושנשמח על מה שלא יבוא, רק בבקשה שתהיה בת.
אני באופן אישי חושב שבילד הראשון לא משנה מה קורה האבא מרוויח: אם זה בן יהיה לאבא עם מי לשחק כדורגל ולחלוק את כל שגעונותיו הגבריים. אם בבת עסקינן מרוויח האבא, שכן ידוע לכל שהבת הראשונה קשורה יותר לאביה ויש הטוענים שאפילו דומה לו יותר.
כפי שרבים מכם כבר יודעים, נהוג לא לספר על ההריון בשלביו המוקדמים. מהסיבות האלה גם רעות ואני החלטנו לא לספר לכל מכרינו עד לשלב זה. העניין הוא ש-א' אנשים לא כל כך טיפשים, ו-ב' - די קשה להסתיר את זה. הקושי להסתיר נובע מהעובדה שבכל מפגש חברתי כלשהו, רעות מתחמקת מקפה, קולה, סיגריות, אלכוהול ומכל מאכל אפשרי שהוא לא קרקרים. שלא נדבר על העובדה שהיא מתחילה לתפוח מעט, תפיחה שבשלב זה מעלה תהיות בקרב הבריות האם סתם החליטה רעות בתקופה האחרונה לפשוט על המקרר וחנויות השוקולדים הסמוכות לביתה, או שמא... היא בהריון.
אין ספק, אנחנו עומדים בפני תקופה חדשה ומסעירה בחיינו, שכן בניגוד לזוגיות אותה אנחנו חווים כבר מגיל צעיר יחסית בצורה כזאת או אחרת, הבאת תינוק לעולם היא סיפור אחר לגמרי.
אז יאללה, תגידו מברוק.
