מועמדות
ברכה פכנצר
גן תדהר, הוד השרון.
אני גננת כבר: 19 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+3.
עוד עלי: מומחית תחום מו"ט ומתמטיקה זו שנה ראשונה. הדרכתי גננות בהוד השרון, אלפי מנשה ותל מונד. מאמנת סטודנטים וחונכת סטז'רים.
רציתי להיות גננת כי: מגיל מאוד צעיר חשתי אהדה רבה לאנשי החינוך בסביבתי ועם הזמן הבנתי שנטעו בי זרעים לעשייה החינוכית. מגיל צעיר חנכתי ועזרתי לתלמידים חלשים – הייתי מדריכה בצופים - במהלך הלימודים בפרוייקט פר"ח.
משהו שלמדתי מהילדים: בכל יום לומדים מהילדים משהו חדש, התפעלות מהחדש.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: קבלת האני והאחר, נתינה ללא תמורה, ערך של כבוד ואכפתיות מהאחר, מהסביבה, החי והצומח.
הכי מרגש אותי בעבודה: שמחת הילדים, האור בעיניהם בכל פעילות מאתגרת ומשמעותית כשהם מצליחים. התהליך אותו עוברים במהלך השנה ולא הצעדים הקטנים ביותר גם להם משמעות לא מבוטלת.
החזון שלי: שהילדים יגדלו ויהיו בעלי ערכים שנטעו בהם בגן. בעלי נתינה וקבלה, אכפתיים.
המוטו שלי: להיות דוגמא אישית של אדם ערכי, מכיל, מקשיב. לילדים, הוריהם והצוות.
רותי קריטי
רחובות.
אני גננת כבר: 33 שנים.
מצב משפחתי: נשואה.
עוד עלי: גננת העובדת בשכונת קריית משה, שכונה המאוכלסת ביוצאי קהילת אתיופיה, גננת מובילה, גננת יוזמת.
רציתי להיות גננת כי: 1. הסביבה השפיעה. 2. גיליתי יכולות הדרכה עוד מימי נעורי כמדריכה ילדים במועדוניות. 3. עוד בילדותי כילדה קטנה אספתי את ילדי השכונה ושימשתי כגננת.
משהו שלמדתי מהילדים: אודות ערכי התרבות והמורשת בקהילה האתיופית, המאכלים, הריקודים, הביטויים ומעט את השפה.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: האמן ביכולות שלך ותצליח.
הכי מרגש אותי בעבודה: היכולת לפצח את הקודים התרבותיים, לשלב אותם בתחומי הדעת ולהגיע להצלחה בבניית קשרים עם ההורים והקהילה כשותפים לעשייה.
החזון שלי: ליצור סביבה חינוכית המושתתת על שילוב הרב תרבותיות ומשלבת יחסי כבוד הדדיים. להפגיש את הילדים עם עולם התכנים שיהוו עבורו מטען תרבותי ויאפשרו לו להתמודד בעולם עתידי משתנה.
המוטו שלי: "כל ילד יכול", לכל ילד יכולות ייחודיות משלו ועלינו המחנכים לכלות ולהעצים.
שם הגנן: יעקב (קובה) פז
גן אקליפטוס, מושב בצרה.
אני גנן כבר: 18 שנים.
מצב משפחתי: נשוי+2.
עוד עלי: חובב רכיבת אופניים, תיאטרון בובות ופעילויות עם חומרים שונים.
רציתי להיות גנן כי: כבר מגיל צעיר היה לי קשר טוב עם ילדים. תמיד באו אליי ופנו אליי.
משהו שלמדתי מהילדים: שסיפורים לא חייבים להיות הגיוניים.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: להאמין ביכולתם, לכבד את הזולת ולהתייחס אל האחר כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך.
הכי מרגש אותי בעבודה: הגיבוש, הדינמיות והרעיונות הנפלאים של הילדים.
החזון שלי: גנים גדולים עם מספר סייעות וחצר גרוטאות לכל גן ומגרש צמוד לרכיבת אופניים ופעילויות מוטוריות.
המוטו שלי: למידה נרכשת על ידי התנסות וטעייה.
ופאא מוחמד
גן אלורוד, כפר מוסמוס, מעלה עירון.
אני גננת כבר: 20 שנים.
מצב משפחתי: נשואה.
עוד עלי: אם לשני ילדים, תואר שני במנהל חינוך ומנחת קבוצות.
רציתי להיות גננת כי: אני אהבתי את הגננת שלי מאוד.
משהו שלמדתי מהילדים: חשוב להצליח ולא חשוב במה.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: הצדק והנאמנות והרצון והאהבה והגיוון ולחיות עם מטרה.
הכי מרגש אותי בעבודה: ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
החזון שלי: ליצור סביבה חינוכית המושתתת על יחסי כבוד הדדיים בין הילדים לצוות הגן וההורים.
המוטו שלי: לראות את הילדים מצליחים בעתיד כשיהיו גדולים. כמו הזרע שאנחנו זורעים והוא ינבט אם משקים אותו טוב עם כל התנאים.
סיגל כהן עזרייה
גן דקלים, רמת השרון.
אני גננת כבר: 21 שנים.
רציתי להיות גננת כי: אהבתי ילדים, ראיתי בעבודת הגננת שליחות.
משהו שלמדתי מהילדים: טוהר, חשיבה יצירתית.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: ערכי החיים, חינוך לתורה, מצוות ודרך ארץ, אהבת האדם והארץ.
הכי מרגש אותי בעבודה: לראות ילד המצליח למצות עצמו ולראות איזו אהבת ישראל אמיתי קיימת בין הילדים.
החזון שלי: לחנך את הילדים לתורה עם דרך ארץ, אהבת האדם, ארץ ישראל ותורת ישראל.
המוטו שלי: בניית קהילה אכפתית המחזקת את הקשר הורה-ילד-קהילה. ליצור אקלים של כבוד ואופטימיות לקידום היחיד והכלל שכן ההתמודדות היומיומית בעולם משתנה מחייבת יכולת לנהל אינטראקציה עם הסביבה באמצעות מערכות סמלים שונות.
עפאף קסאם
עין נקובה.
אני גננת כבר: 23 שנים.
מצב משפחתי: נשואה.
עוד עלי: לסייע להורים להאמין יותר ביכולת הילדים שלהם.
רציתי להיות גננת כי: יש לי אהבה גדולה לילדים וזה משך אותי להיות גננת.
משהו שלמדתי מהילדים: השמים הם הגבול.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: כישורי חיים, אדיבות, משמעת, כבוד, יחס אנושי.
הכי מרגש אותי בעבודה: לראות את שמחת הילדים.
החזון שלי: בכל ילד טמונות הרבה יכולות ואנחנו נמצאים לסייע לו לגלות את האוצר הטמון.
המוטו שלי: אין ילד רע, יש ילד שרע לו.
מרצ'י (מרסדס) פיניאן
גן "זית", דימונה.
אני גננת כבר: 24 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+3.
עוד עלי: אמא, מדריכה, יו"ר ועד גננות בדימונה, משלבת תכנית תקשורת בגני.
רציתי להיות גננת כי: הילדים הם אהבת חיי ובזה ייעודי.
משהו שלמדתי מהילדים: הכי כיף לקבל אותי בחיוך וחיבוק והכי חשוב – חיזוק ומילה טובה.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: לכבד את הזולת ולהכיר ולכבד את השונה. להיות הם עצמם ולהתמודד עם המידע הרב שהם חשופים לו בתקשורת.
הכי מרגש אותי בעבודה: לראות כיצד כל ילד מתקדם בדרכו ומגיע בבוקר בכיף עם חיוך והמון אהבה. וגם כשגדלים לא שוכחים אותי, אפילו כשנישאים.
החזון שלי: לאפשר לילד לרכוש כישורים ומיומנויות בתחומים שונים שיהוו עבורו ארגז כלים לעתיד.
המוטו שלי: לעשות הכל באהבה, בחיוך ולהכיר בשונות בין הילדים, להתייחס אליהם בכבוד, לתת מענה אישי לכל ילד ולחזק את הביטחון העצמי שלו.
וופא חווא
גן אלמומיזין, טמרה.
אני גננת כבר: 14 שנים במשרד החינוך, לפני זה בעמותות 8 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+7.
עוד עלי: זכיתי שלוש פעמים ביוזמות חינוכיות מקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. הייתי גננת מובילה במעגל 120 במכללת לוינסקי. תואר B.Ed עם הרבה השתלמויות מעניינות. תורמת לשכונה, מלמדת מבוגרים קריאה וכתיבה ויועצת לראש המועצה לענייני נשים בהתנדבות.
רציתי להיות גננת כי: יש לי את כל הכישורים והמוטיבציה לקדם את הילדים ולתת להם את הצרכים שלהם כדי להגיע למרומים וכדי שיהיה להם בטחון עצמי ויהיו אזרחים תורמים לחברתם.
משהו שלמדתי מהילדים: כל ילד הוא יחידה בפני עצמה ויש לו אוצר בתוכו אבל צריך לחפש מה שיוציא אותו.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: בכל שנה אני מקשרת בין יעדי משרד החינוך לבין מה שאני מאמינה ומחלקת את זה למטרות.
הכי מרגש אותי בעבודה: כשאני רואה כל ילד מצליח והם מרוצים וגם הוריהם. וכשפוגשת את ההורים אחרי שנים ושומעת על הישגי הילדים.
החזון שלי: אחרי זמן אני אראה את תלמידיי מובילים לשלום כי למדו שיטת גישור.
המוטו שלי: אני מאמינה שלכל אדם יש מקום בחברה והוא יכול לתרום ולתת ולכן אני עובדת על תכנית שילוב ילדים חריגים. לכן צריך לחנך את ילדינו מהגיל הרך על הסובלנות והסבלנות.
זהבה נפתלי
גן "שרון", הרצליה.
אני גננת כבר: 24 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+2.
עוד עלי: אוהבת מאוד את הילדים, משתדלת להיות רגישה, קשובה, תומכת. נותנת כבוד לילד ולהוריו. משמשת כראש צוות גננות בעיר הרצליה.
רציתי להיות גננת כי: הגננת היא גורם משמעותי בעיצוב הדורות הבאים, הגיל הרך הוא גיל שבו ניתן להשפיע ולעצב דפוסי חשיבה והתנהגות אצל ילדים.
משהו שלמדתי מהילדים: להיות תמיד אופטימית.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: 1. ערכים חברתיים ולאומיים. 2.אין דבר העומד בפני הרצון.
הכי מרגש אותי בעבודה: חוויית הגילוי והפליאה של הילדים. קידום של ילדים עם קשיים ובעיות מורכבות.
החזון שלי: יצירת אקלים רגשי חברתי המאפשר לכל ילד לממש את הפוטנציאל שלו ולהיות חלק מהקבוצה הכללית.
המוטו שלי: תנסה-תעשה-תצליח.
ציפי גוטנטג
גן החי"ש, ירושלים.
אני גננת כבר: 34 שנים.
מצב משפחתי: נשואה.
עוד עלי: מדריכה למדעים. בעברי מדריכה במוזיאון ישראל. היום אני לומדת אבחון דידקטי, פעילה בהסתדרות המורים, מסייעות לגננות.
רציתי להיות גננת כי: 1. הגיל הרך נראה בו אפשרויות רבות לשליחות לדור הבא מהיסוד. 2. אפשרות של נתינה – לילד, למשפחה ולקהילה – אהבת הנתינה.
משהו שלמדתי מהילדים: מכל מלמדי השכלתי, הילדים תמיד מוקירים טובה והם האומדן האמיתי ביותר להצלחה.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: 1. פיתוח חשיבה. 2. פיתוח הצד הרגשי. 3. הקניית ערכים – ערכי מוסר, דת, אהבת ארץ ישראל ואהבת העם. 4. להיות דוגמא אישית.
הכי מרגש אותי בעבודה: שמחת הילדים. הצלחה של הילדים באתגרים שהוצבו להם.
החזון שלי: להביא דור שגרירים אשר יובילו את הערכים שהם מקבלים בגן.
המוטו שלי: נתינה, חינוך לערכים, עבודת קודש- עבודה אינדיבידואלית עם כל קשיי הילדים וליווי וסיוע. עבודה בקהילה.
תמר אלבישיה
גן ת"מ לילדים אוטיסטים – מועצה אזורית מנשה.
אני גננת כבר: 10 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+3.
עוד עלי: בעלת ניסיון רב בתחום האוטיזם, בתפקידים ובמסגרות שונות. בעלת תואר A.B גם ביחסים בינלאומיים והשפה היפנית.
רציתי להיות גננת כי: אני מאמינה בהשקעה בילדים האוטיסטים מגיל צעיר. התערבות מוקדמת משפיעה רבות על עתידם. מרגישה שיש לי את הכוח והיכולת להשפיע.
משהו שלמדתי מהילדים: כל אחד יכול וזכאי לתקשר, אם לא הצלחנו עלינו להמשיך ולחפש את הדרך.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: עצמאות, יכולת תקשורת והבעת רצונם, יחסים חברתיים בקהילה.
הכי מרגש אותי בעבודה: לראות התקדמות. לתת לילד קול ושפה, ליצור בסיס לתקשורת.
החזון שלי: יצירת גנים משולבים לאוטיסטים ולקהילה, פריצת דרך מקצועית בתחום, הצלחת יוזמות מיוחדות בתחום הלקות התקשורתית.
המוטו שלי: התנאי היחיד לתקשורת הוא נשימה! כל ילד יכול להתקדם ולהפוך לעצמאי, להבריק ולפתח את נקודות החוזק שלו.
איסתא קאסם
גן מן הידיים הקטנטנות, עמק יזרעאל.
אני גננת כבר: 9 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+1.
עוד עלי: יש לי תואר שני בייעוץ חינוכי. עובדת גם כמדריכה פדגוגית ורכזת מדור גיל רך בנצרת.
רציתי להיות גננת כי: אני לא מתארת את עצמי עובדת עם אוכלוסיית גיל אחרת.
משהו שלמדתי מהילדים: שכל ילד יכול להגיע רחוק.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: ערכים של סובלנות, דו שיח, וכמובן לעשות מאמץ להעלות את ההישגים האינטלקטואליים שלהם.
הכי מרגש אותי בעבודה: השיח עם הילדים והמפגש איתם בכל יום בבוקר.
החזון שלי: לממש את הפוטנציאל והיכולות הטמונות בכל ילד.
המוטו שלי: לילדים יש מאה שפות ומאה מחשבות.
דינה שוורץ
חיפה
אני גננת כבר: 31 שנים.
מצב משפחתי: נשואה.
עוד עלי: אוהבת ספורט, מקפידה על אוכל בריא, ריקודי עם. אוהבת להתחדש, אני רואה את עבודתי כשליחות, הגן מהווה עבורי בית שני. אוהבת את העשייה החינוכית, הלימודית והחברתית.
רציתי להיות גננת כי: אני אוהבת את העשייה החינוכית (מחכה תמיד ליום המחר).
משהו שלמדתי מהילדים: ערך של חברים ללא תנאים, בלי דעות קדומות, ערך של סקרנות, ילד חוקר ושואל.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: ערך של סובלנות. כיבוד האחר והשונה, פיתוח ערך סקרנות ופיתוח מוטיבציה ללמידה.
הכי מרגש אותי בעבודה: ההורים, הצוות, הילדים, כל הקהילה סומכת עליי שהילדים נמצאים בידיים הכי טובות.
החזון שלי: שילוב הילדים ובני משפחותיהם בקהילה, בחברה, בתחום הלימוד הערכי והחינוכי.
המוטו שלי: כל אחד יכול. להובילם לעתיד טוב יותר.
אורה סייג
גן כלנית, אור יהודה.
אני גננת כבר: 22 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+3.
עוד עלי: בכל שנותיי מאז היות ילדה במושב והלאה עסקתי בהדרכה, עבודה קהילתית וחינוכית, וכפי שאבי העביר לי אני אוהבת כל אדם באשר הוא אדם.
רציתי להיות גננת כי: חשתי שיש בי את היכולת ליצור תקשורת עם הילדים בצורה בלתי אמצעית ולאהוב כל אחד ואחד ולהגיע אליו.
משהו שלמדתי מהילדים: שקבלה ואהבה הם הדבר העיקרי יחד עם עקביות ואמינות.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: לאהוב אחד את השני, להעריך ולקבל את השונות ולשמוח בחלקך.
הכי מרגש אותי בעבודה: האור וההתלהבות שבעיניי הילדים וההצלחות המקומות הקשים. הקשר הנמשך עם ההורים.
החזון שלי: שכל ילד יגיע לאמונה ביכולת שלו להשיג כל מה שירצה ואז השמיים בשבילו הם הגבול.
המוטו שלי: לתת, לאהוב, להעריך, להתרגש מחדש בכל פעם. להאמין בסביבה, בילדים ובכל מי שאני קשורה אליו.
שירלי ברדוגו
גן "שקדיה", תל אביב-יפו.
אני גננת כבר: 17 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+3.
עוד עלי: אדם ירוק למען הפרט, הקהילה והסביבה.
רציתי להיות גננת כי: אני אוהבת להיות עם ילדים.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: חופש הביטוי, זכות הבחירה וקבלת האחר בקבוצה!
הכי מרגש אותי בעבודה: להגיע כל בוקר לגן.
החזון שלי: לזמן לילד חקר, גילוי ופליאה, לטפח את הקשר אל הטבע.
המוטו שלי: לחשוב עולמי, לפעול מקומי, להרגיש שאני רוצה ויכולה להביא שינוי.
יעל באגר
תל אביב
אני גננת כבר: 33 שנים.
מצב משפחתי: נשואה.
עוד עלי: כל השנים עובדת בעיר תל אביב, 10 שנים בדרום תל אביב (תל כביר), 23 שנה בתכנית ל' תל אביב.
רציתי להיות גננת כי: ייעוד, הגשמה, לתת, להעניק ולהצמיח.
משהו שלמדתי מהילדים: יותר מאשר נתתי קיבלתי – מי שנותן מקבל.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: לתת מעצמם, אזרח טוב, ביטחון עצמי, אהבת העם והמדינה.
הכי מרגש אותי בעבודה: חיוך של ילד, שילוב הילד השונה בגן רגיל, (גן משלב), שמחה של ילדים.
החזון שלי: תקשורת טובה ופתוחה בין צוות הגן, הורים, ילדים, תנאי הכרחי ליצירת אקלים חיובי.
המוטו שלי: דוגמא אישית, עבודת צוות, שיתוף הורים וקהילה.
איילת חי
גן אמנון ותמר, רמת השרון.
אני גננת כבר: 24 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+2.
עוד עלי: אוהבת לאהוב ואוהבת את החיים.
רציתי להיות גננת כי: אני אוהבת את עולם הילדים ואת האנשים בכלל.
משהו שלמדתי מהילדים: כל יום אני לומדת משהו חדש.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: ערכים, יושר, נתינה, אהבה לזולת, כבוד.
הכי מרגש אותי בעבודה: שמחת הילדים, התמימות, המילים החמות שקוראים לי "אמא", "סבתא".
החזון שלי: הפוך הפירמידה – דגש על הגיל הרך והחשיבות שבחינוך הגיל הרך, הבסיס היסודי לחיים.
המוטו שלי: "כל ילד עולם ומלואו".
חבצלת מעודה
גן "ויהי ערב", ממ"ד ראשון לציון.
אני גננת כבר: 29 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+2.
עוד עלי: קיבלתי פרס חינוך בעיר בטקס בחירת מחנכים מצטיינים.
רציתי להיות גננת כי: רציתי להשפיע ולהוביל ילדים מתוך אמונה ואהבה.
משהו שלמדתי מהילדים: לאהוב ולתת ללא גבולות, שמחה אמיתית וכנות.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: להיות אזרחים טובים, להאמין ביכולות ובמסוגלות שלהם.
הכי מרגש אותי בעבודה: השיחות עם הילדים. ההברקות, המקוריות, העשייה היום יומית עם הילדים.
החזון שלי: לחנך לאהבת הזולת, לקיום מצוות מתוך חוויה שמחה ואהבה.
המוטו שלי: לתת, לאהוב כל אדם ולתת כבוד לזולת. להיות אזרחים טובים. בבחינת הטוב הוא היפה.
שפרה ששון
גן "אלה", חולון.
אני גננת כבר: 26 שנים.
מצב משפחתי: גרושה+2.
עוד עלי: נמצאת בתהליך מתמיד של צמיחה, גם בגן וגם בחיים הפרטיים. לומדת מהדיאלוג עם כל אדם. תמיד יש יותר סימני שאלה מסימני קריאה.
רציתי להיות גננת כי: הדבר המרתק בעולם לאפשר לילדים לגלות עולם תוך כדי צמיחה והתנסות מתוך חוויות ילדיות.
משהו שלמדתי מהילדים: שיש להם מחשבה והם מפתחים תיאוריות לגבי כל דבר שהם פוגשים בעולם.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: אני לא מלמדת את הילדים. אני מאפשרת את התנאים שיאפשרו להם ללמוד להכיר בערך עצמם וללמוד לחיות ביחד.
הכי מרגש אותי בעבודה: להקשיב לשיחות שהילדים מנהלים ומתוך זה לראות את השינויים שחלים בהם ואת תעצומות הנפש שקיימות בהם ואת הצמיחה שלהם.
החזון שלי: להצליח לגרום לכל ילד שנכנס לגן לצאת עם קצת יותר תחושת ערך ממה שנכנס לגן. אם יותר ילדים ילמדו לחיות בהקשבה ובדיאלוג יהיה לנו עולם טוב יותר בסופו של דבר. לראות את המודל הזה מתממש בהרבה גני ילדים. שינוי בהכשרת הגננות החדשות.
המוטו שלי: לדבר אל הילדים בגובה העיניים ולכבד אותם כבני אדם שלמים וכך גם עם חברי הצוות וההורים.
רות כפרי
גן הפיקוס, ראש העין.
אני גננת כבר: 34 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+4.
עוד עלי: נהנית מאוד מהעבודה, מרגישה כי ההתפתחות האישית שלי שזורה בהתפתחות המקצועית. למרות 34 שנות עבודתי מקווה להמשיך לתרום ולהתרם.
רציתי להיות גננת כי: כמחנך, מקצוע הגננות מאפשר להיות יצירתי, בעל מעוף, עם המון חופש פעולה וביטוי עצמי.
משהו שלמדתי מהילדים: פשטות, אמיתיות, שמחה ויצירתיות.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: אהבת הזולת, ניצול משאבים הקיימים בתוכי ולהכין אותם לקראת הלימודים הבית ספריים, ולהרגיש שייכות לעם היהודי ולארץ ישראל.
הכי מרגש אותי בעבודה: חיוך בבוקר של ילד, בהתחלת שנה, תחושה של יצירה מחדש, ובסופה השגת מטרות ויעדים שהוצבו.
החזון שלי: לגדל ילד בעל נתינה ורגישות לחברה, עצמאי, חושב עם זיקה לערכי היהדות של עם ישראל.
המוטו שלי: קבלת השונה ושילובו בחברה, גיוס כל הכוחות התורמים לילד, משפחה, מסגרת חינוכית והרשויות.
נירה גרשום
גן ממ"ד עינב, חדרה.
אני גננת כבר: 19 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+5.
עוד עלי: אוהבת לעסוק בספורט, שירי ארץ ישראל.
רציתי להיות גננת: מאז שאני זוכרת את עצמי.
משהו שלמדתי מהילדים: להיות אמיתיים.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: אהבת ארץ ישראל, קבלת השונה, עזרה לזולת.
הכי מרגש אותי בעבודה: ההצלחות הקטנות. קידומם של הילדים: כיצד קיבלתי ולאן הצלחתי להוביל אותם ולהגיע איתם.
החזון שלי: הכנת הילדים לבית הספר ולחיים מבחינה רגשית, לימודית וחברתית.
המוטו שלי: ילדי הגן יבלטו במידות טובות, עזרה לזולת, ובעלי יכולות לימודיות הכרחיות להצלחה בחיים.
אורנה עוז
גן השושן, כפר סבא.
אני גננת כבר: 23 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+2.
עוד עלי: במהלך השנים למדתי תואר שני בחינוך מיוחד ואבחון דידקטי. עוסקת באבחון מזה 12 שנה.
רציתי להיות גננת כי: רואה אני את הגן כבעל השפעה משמעותית בחיי הילדים.
משהו שלמדתי מהילדים: שמעבר לניסיון החיים הילד ואני (המבוגר) שווים.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: להיות אנשים טובים, מתחשבים, הגונים וכאלה היודעים לקחת אחריות.
הכי מרגש אותי בעבודה: המפגש המחודש והמחבק עם הילדים
החזון שלי: גן הילדים כמקום מטופח בו האווירה, הגן והמסר החינוכי יעוררו עצמאות, סקרנות, יצירתיות, אחריות, חברות ואהבת אדם.
המוטו שלי: להיות לדוגמא אישית זוהי תמצית החינוך.
יעל ולצבוץ
גן מספר 8 רמת גן.
אני גננת כבר: 20 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+2.
עוד עלי: מזה 4 שנים הגן שלי הוא גן ניסוי המחנך לתזונה בריאה כאורח חיים.
רציתי להיות גננת כי: אני מאמינה כי בחינוך יש ביכולתי לסייע לילדים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם כדרכם.
משהו שלמדתי מהילדים: כוחם של האהבה וההקשבה להצמיח.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: אהבה, הקשבה, אמונה ביכולת פיתוח תחושת מסוגלות.
הכי מרגש אותי בעבודה: המפגש היום יומי עם הילדים וצפייה בהתפתחותם.
החזון שלי: לכל ילד יכולת התפתחותית וצמיחה ייחודית לו. תפקידי לסייע לו לממש יכולת זו.
המוטו שלי: הקשבה אמיתית, התבוננות עמוקה, סיפוק סביבה תומכת, אוהבת ומעמיקה תוך שילוב אתגרים וערכים.
חדווה פרידמן
רעננה.
אני גננת כבר: 30 שנים.
מצב משפחתי: נשואה.
עוד עלי: ילידת רעננה, עובדת ברעננה כ-30 שנה.
רציתי להיות גננת כי: להיות שליחה לחנך את ילדי ישראל.
משהו שלמדתי מהילדים: שמחה ואחווה בין חברים.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: "ואהבת את רעך כמוך", קבלת השונה, לתרום למען הקהילה.
הכי מרגש אותי בעבודה: האחווה בין החברים, לראות את ההתקדמות של כל ילד.
החזון שלי: שכל ילד ירגיש שייך כאילו הוא היחיד בגן.
המוטו שלי: להגיע ולקדם את האחרון הילדים. כל ילד שווה בשווה.
תמי כנען
גן "צבר", רמת גן.
אני גננת כבר: 13 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+2.
עוד עלי: רכזת אשכול "נחלת גנים".
רציתי להיות גננת: מתוך תחושת שליחות ותרומה צנועה לחברה.
משהו שלמדתי מהילדים: על עוד ועוד מחוות אנושיות שניתן לעשות.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: לפתח את האינטליגנציה הרגשית והמיומנויות הבין אישיות – מן "ארגז כלים" לחיים!
הכי מרגש אותי בעבודה: התפיסה שבעזרת תיווך ניתן להעצים את הילדים ולהפוך את סביבתנו למקום טוב יותר, מקום חם ואוהב!
החזון שלי: התקווה שהילדים יישארו חלק מ"חבורת אכפת לי" גם בעתיד ויהפכו את העולם למקום טוב יותר.
המוטו שלי: "הכדור בידיים שלנו!"
שרה ינאי
רמת גן.
אני גננת כבר: 24 שנים.
מצב משפחתי: גרושה+3.
רציתי להיות גננת כי: אהבת ילדים בראש ובראשונה.
משהו שלמדתי מהילדים: סבלנות, כנות, יושר.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: כל מה שאני יודעת .
הכי מרגש אותי בעבודה: ללמד ולהפנים בילדים אושר, רוגע, ידע, סבלנות, אהבה.
החזון שלי: ללמד ולחנך דורות של ילדים לאנשים טובים.
המוטו שלי: דרך משחק, שיחה, אהבה.
שושן ימיני
גן לשון הים, בת ים.
אני גננת כבר: 37 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+3.
עוד עלי: אני גננת מסורה, חמה, אימהית, אכפתית, מכבדת את ההורים ואת השכונה.
רציתי להיות גננת כי: לקחתי שליחות לגדל דור המשך אוהבי ארץ ישראל, מסורת ומורשת ישראל.
משהו שלמדתי מהילדים: מכל מלמדי השכלתי.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: להיות גאה במדינת ישראל ולאהוב את המדינה כי אין לנו ארץ אחרת.
הכי מרגש אותי בעבודה: איך הילדים מעבירים את המסר להוריהם.
החזון שלי: לגדר דור אוהבי אדם, אכפתיים, חכמים ואוהבי ארץ ישראל.
המוטו שלי: ליצור סביבה חינוכית אוהבת, מאתגרת ומסקרנת, שבה כל ילד וילד יוכל לממש את הפוטנציאל הקוגניטיבי, חברתי, רגשי שלו. לגדל דור סובלני המכבד כל אדם ומקום, פתוח לתרבויות שונות ואהבת ארץ ישראל.
ליאורה בן כנען
גן המכללה, תל אביב.
אני גננת כבר: 9 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+2.5.
עוד עלי: בשנתיים האחרונות משמשת כמדריכת גננות.
רציתי להיות גננת כי: מאז ומתמיד הרגשתי חיבור עמוק לילדים וצורך לתרום ולהשפיע על החינוך בגיל הרך שכה משמעותי.
משהו שלמדתי מהילדים: משחק, חיוך וחיבוק פותר הכל ומשכיח מכאובים!
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: להאמין בעצמם, לחקור, לשאול ושוב לשאול!
הכי מרגש אותי בעבודה: חיוך, שמחה, ותחושת הצלחה של הילדים.
החזון שלי: מיצוי הפוטנציאל הייחודי והאישי הטמון בכל ילד וילד.
המוטו שלי: למידה משמעותית של הילדים תוביל להצלחה. כגננת עליי להתלהב בעצמי מתהליכי הלמידה וכך להזמין את הילדים להצטרף אלי ל"חגיגה".
ישראלה רביד
גן מ"ח הכן הצומח, תל אביב.
אני גננת כבר: 26 שנים.
מצב משפחתי: גרושה.
עוד עלי: מוניתי למנהיגת מרחב חינוכי, במסגרת תואר שני באוניברסיטה העברית אני כותבת תזה בנושא היבטים במשנתו של מרטין בובר לגבי הגיל הרך.
רציתי להיות גננת כי: בגלל התמימות והאמת שיש בקשר עם הילדים.
משהו שלמדתי מהילדים: שהם בני אדם שלמים והם יודעים מה טוב עבורם.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: לקבל ולאהוב את עצמם כדי שיוכלו לאהוב ולקבל אחרים באשר הם. חשוב לי ללמד ערכים חברתיים.
הכי מרגש אותי בעבודה: להיות נוכחת בצמיחה ובהתקדמות של הילדים ומשפחותיהם.
החזון שלי: גן הצומח יצמיח מתוכו בוגרים עצמאיים, אחראיים, יצירתיים, בעלי הישגים ושאיפה למצוינות החותרים לחיים ערכיים ברוח הומניסטית ודמוקרטית ונכונים לתרום למשפחה ולחברה.
המוטו שלי: חינוך דיאלוגי.
סמדר קונקול
גן מ"ה אנפה, תל אביב.
אני גננת כבר: 20 שנים.
מצב משפחתי: נשואה+3.
עוד עלי: סיימתי BA באוניברסיטת תל אביב בחינוך לקש', MA באוניברסיטת תל אביב בחינוך לקש', תעודת הוראה בחינוך מיוחד, תעודת מאבחנת דידקטית והוראה מתקנת.
רציתי להיות גננת כי: רציתי לעבוד עם ליקויי שמיעה. גיל הגן הוא גיל קסום. הילדים מקסימים! זו עבודה מספקת ואני מוצאת בה אושר רב. זהו גיל שקל בו לשנות ולהשפיע ולעבוד עם ההורים כשותפים.
משהו שלמדתי מהילדים: אני עדיין לומדת – לצחוק, לאהוב, ללמד, לכבד, לגלות סבלנות, לגלות רגישות כלפיהם וכלפי משפחותיהם.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: כי כולנו שונים ומיוחדים וכי צריך לכבד את הזולת, לבחור בחירות טובות, לפתור בעיות שנבעו מכשל תקשורתי בצורה נעימה.
הכי מרגש אותי בעבודה: לראות ילד לקוי שמיעה מדבר, מתקשר, ומשחק יחד עם חבר שומע, מצליח ומאושר בהצלחתו.
החזון שלי: ילדים לקויי שמיעה ובעלי צרכים מיוחדים ישולבו במסגרות רגילות ויהיו ככל הילדים.
המוטו שלי: "חינוך לנער על פי דרכו" – כל ילד יחיד ומיוחד ויש לקדמו למקום האופטימאלי עבורו על פי כישוריו וצרכיו. במטרה להופכו לילד שמח, מאושר, חברותי ותקשורתי, תורם ונתרם בחברה.
מומלצים
