עיוור שחופשתו בוטלה "בגלל כלבו" יפוצה
אדם עיוור הנעזר בכלב נחייה טען כי הופלה לרעה כאשר לא התאפשר לו לרכוש חבילת נופש ליוון בגלל כלב הנחייה שלו. בית המשפט חייב את סוכנות הנסיעות ואת ספק הנופש לפצותו ב-15 אלף שקל. "היה עליהן להתאמץ יותר עבורו"
תובע עיוור הנעזר בכלב נחייה ביקש לרכוש חבילת נופש מסוכנות "איזי גו תיירות נופש", הכוללת טיסה ושהייה בבית מלון ביוון. לטענתו, פנה לסוכנות כשבועיים לפני פסח, וסוכן הנסיעות ביצע הזמנה טלפונית במקום וציין בפניו כי קיימת בעיה בשל כלב הנחייה.
התובע טען כי למרות שניסה לברר מה הבעיה ואף התקשר לסוכנות ולספק הנופש פעמים רבות כדי לנסות למצוא פתרון לבעיה, לא קיבל תשובות ברורות. יומיים לפני מועד הנסיעה הודיע לו הסוכן כי לא יוכל לנסוע מאחר ובית המלון אינו מאפשר כניסת כלבי נחייה.
בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, דרש התובע פיצוי של 15 אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב הפלייתו על רקע מוגבלותו.
סוכנות הנסיעות טענה כי ספקית הנופש, חברת קשרי תעופה, הטעתה אותה לחשוב כי בית המלון אינו מאפשר כניסת כלבי נחייה, בעוד שלמעשה בית המלון אינו מאפשר כניסת בעלי חיים "רגילים", ואף הגישה תביעה (הודעת צד ג') כנגד קשרי תעופה.
קשרי תעופה טענה, כי חלה אי הבנה כאשר פקידה מטעמה לא ציינה בפני בית המלון ביוון כי מדובר בכלב נחייה, וכי מדובר בטעות בתום לב ללא כוונה להפלות את התובע. עוד טענה קשרי תעופה, כי הוצעה לתובע חבילת נופש חלופית, אך מנהל סוכנות הנסיעות הכחיש טענה זו.
הספק והסוכנות לא התאמצו
השופטת דורית פיינשטיין קיבלה את התביעה במלואה. החוק אוסר בין היתר על מי שעוסק במתן שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, להפלות אדם מחמת מוגבלותו, ואוסר על מתן שירות כאמור בתנאים הנופלים מאלה שבהם הוא ניתן בדרך כלל.
השופטת קבעה, כי לאור העובדה כי הן הפקידה של חברת קשרי תעופה והן סוכן הנסיעות שטיפל בתובע כלל לא זומנו לעדות בבית המשפט, הרי שיש לקבל את גרסתו של התובע לאירועים ולקבוע הוא לא קיבל הודעה ברורה על ביטול ההזמנה, לא קיבל הסבר סביר לגבי הבעיה באישור ההזמנה וכן לא הוצע לו נופש חלופי.
"ומשנודע לסוכנות הנסיעות כי הלקוח הינו בעל מוגבלות, היה עליה להתאמץ יותר, לצאת מדרכה על מנת לספק גם ללקוח זה את היחס האלמנטרי המצופה מנותן שירות ציבורי, גם אם יחס זה מגיע כדי יחס שונה כדי ליצור תנאי שוויון מהותי" כתבה השופטת, וקבעה כי הן הספק והן סוכנות הנסיעות, לא התאמצו להעניק לתובע שירות בסטנדרט ראוי.
לפיכך נקבע כי במבחן התוצאה התובע אכן הופלה וזכאי לפיצוי, וכי בהתחשב בעובדה כי מדובר בשירות אשר עלות התאמתו לבעלי מוגבלויות היא שולית או זניחה, ובהתחשב בעוגמת הנפש וההשפלה שחש התובע, הרי שיש לפסוק פיצוי אשר ירתיע בפני הישנות מקרים דומים, ומשכך זכאי התובע למלוא הפיצוי הנתבע על ידו.
מאחר ונקבע כי הסוכנות היא המעוול המרכזי, היא חויבה לשלם לתובע 9,000 שקל, ואילו קשרי תעופה חויבה לפצותו ב-6,000 שקל נוספים. בנוסף, חויבו הסוכנות וקשרי תעופה לשלם לתובע 1,000 שקל כל אחת עבור הוצאות משפט.
לקריאת פסק הדין המלא
אתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il
