תינוקות בסיכון: לא עובר מידע על נרקומניות הרות

בכל שנה נולדים בישראל כ-100 תינוקות לאמהות מכורות לסמים. מפרסומי משרד הבריאות עולה כי לעתים קרובות יילודים אלה סובלים מתסמונות גמילה מסמים, תופעת "מוות בעריסה" שכיחה יותר אצלם והם עלולים לסבול מליקויים התפתחותיים ומליקויי למדינה. מבקר המדינה מצא, כי למרות שהמידע נמצא אצל רשויות הרווחה, הוא לא מעובר ברוב המקרים לבתי החולים ולכן אותם תינוקות לא מקבלים את הטיפול הנדרש.

מהדו"ח, המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד') עולה כי מנתונים שהתקבלו מחמישה בתי חולים עולה כי רק בכ-28% מהלידות של יילודים עם תסמונת גמילה היה לבית החולים מידע מוקדם מרשויות הרווחה על היות היולדת מכורה לסמים. למה? כי אי הנחיה בתקנון לפיה העובדים הסוציאליים צריכים ליידע את בתי החולים בדבר נשים הרות המכורות לסמים הגרות בקרבתם, כדי שיוכלו להיערך לטיפול ביילוד.

המבקר מעיר, כי חוסר מידע מוקדם בבית החולים בדבר נשים הרות המכורות לסמים, מגדיל את הסיכון שיילודים בעלי תסמונת גמילה לא יאובחנו ולא יטופלו כנדרש.

עוד עולה מהביקורת, כי משרד הבריאות קבע כי ליילודים עם תסמונת גמילה ייעשו הערכה בדבר הצורך בניטור והערכה נוירו-התפתחותית. נמצא כי על אף שחלפו יותר מ-10 שנים מפרסום הנחיות משרד הבריאות בנושא זה, לא הועברו הנחיות לדאוג לביצוע בדיקות ליילודים.

בחוק הנוער נקבע כי פקיד סעד ראשי לבקש מבית המשפט להכריז על יילוד

 שסובל מתסמונת גמילה - "קטין נזקק". ומה קורה בפועל? בבדיקת טיפול גורמי הרווחה ב-32 יילודים שנולדו עם תסמונת גמילה לאמהות שטופלו במתדון או סובוטקס בעת הריונן נמצא כי חמישה מהם לא הוכרזו "קטין נזקק" וליילוד אחד לא נקבעה בכלל תוכנית טיפול. עוד נמצא, כי שבע מהנשים שנכללו בבדיקה לא היו מוכרות בלשכות הרווחה ביישובים שבהם התגוררו, וכי אין אפשרות לדעת עם היילודים הוכרזו כ"קטין נזקק" ואם הם מצויים במעקב של רשויות הרווחה.