מצחיקונת

בגיל 76 מוצאת את עצמה ריברס מנחה את "משטרת האופנה" יחד עם כוהנת "חדשות הבידור" ג'וליאנה רנסיק, קלי אוסבורן וג'ורג' קוציאופולוס אחד, המשודרת אצלנו בערוץ !E, ובה היא מעבירה ביקורת נוקבת על מה לובשים הסלבז ועושה את זה כאילו מדובר ב"רוסט", ערב הסטנד־אפ האכזרי ביותר שנערך גם לה. "התחת שלה היה כל כך גדול בשמלה הזאת, היא הזדקקה לשני כיסאות כדי לשבת", אמרה על אופרה. "הגרוע מבין כל הגברים", אמרה באחד מטקסי האופנה המלווים את האוסקר, "הוא טים רובינס. אני אומרת לכם, איפה שהוא בטייוואן יש גבר עירום עם עשרה דולר ביד". "דניס רודמן נראה כמו דורמן בבד אנד ברקפסט של הומואים", "אנג'לינה, אמא שלך לא לימדה אותך לחשוף רק זוג אחד של שפתיים?", "ג'סיקה אלבה נראית כמו זונת צמרת מאטלנטיק סיטי שהסתבכה במכונת תפירה", "היא נראית כמו הלן מירן שהזניחה את עצמה", אמרה על הופעתה האחרונה של מישל וויליאמס בפסטיבל קאן, ועוד היד נטויה.

פוחדת מהיום בו לא ירצו אותה יותר. ריברס

האם ריברס באמת מבינה באופנה? לא יותר מכל אשה שהלבישה את עצמה ב־70 השנים האחרונות, ובחלק ניכר מהן בבגדי מעצבים. אלא שכמו שמעיד המנהל האישי שלה במשך 35 שנה בסרט שנעשה על חייה, "ג'ואן ריברס: איזה טיפוס" (וניתן למצוא אותו ב־yes דוקו): "ג'ואן היא וורקוהולית, זה כמו מחלה. היא תעשה הכל. הכל!", וכמו שריברס עצמה מעידה בסרט: "אתה יודע מה מפחיד אותי?", היא שואלת את הצלם/במאי ופותחת את היומן בדף עתידי חלק, "זה מפחיד אותי, כי זה אומר שכבר לא רוצים אותי".

במהלך השנים האחרונות חוותה ריברס מעין תחייה מחודשת, וזאת בעקבות תוכניות ביקורת האופנה שלה, שבזכותן זכה הקהל לראות אותה בטלוויזיה והן גם אלה שארגנו לה הזמנה לעונה מיוחדת של "המתמחה" בהנחיית דונלד טראמפ. זו היתה עונה לסלבריטאים וריברס, שגם בתה מליסה השתתפה בתוכנית והודחה בשלב ראשוני, זכתה בה במקום הראשון.

"מדובר בסלבריטאים מדרג ז'", היא אומרת בסרט ומפגינה מודעות, "אבל זה זמן מסך ב־NBC". יותר מ־30 שנה לא הופיעה ברשת NBC הקומיקאית שטוענת כי "אני אוהבת סקס אנאלי, זה מפנה לי זמן לעשות דברים אחרים כמו לבדוק מיילים בבלאקברי שלי", ו"איברים צונחים. לא רק שדיים, גם ואגינה. יום אחד התעוררתי ושאלתי את עצמי למה יש ארנבת על כף הרגל שלי ולמה היא אפורה?", וזאת בגלל חרם שהטיל עליה אחד האנשים החזקים ביותר בתעשיית הבידור האמריקאית מאז ומעולם, לאחר שנפגע ממנה. חרם זה ערער את ביטחונה העצמי ופגע בה במובנים שונים, אישיים וכלכליים. אבל כדי לגלות במה העניין, צריך להתחיל כמה שנים קודם לכן.

שוחטת ללא רחמים. ריברס עם חבריה ל"משטרת האופנה"

שימו לב למשפט הבא, הוא נדיר במגזין הבידור שלנו: הימים היו תחילת שנות ה־30 בארצות הברית, חוק היובש נכנס לתוקף ואירופה עמדה לפני מלחמת העולם השנייה. ג'ואן ריברס נולדה למשפחה יהודית בברוקלין בשם ג'ואן אלכסנדרה מולינסקי רוזנברג בשנת 1933, השנה שבה הושבע היטלר לקנצלר גרמניה. הוריה היגרו לברוקלין מרוסיה, אביה היה רופא ואמה עקרת בית. היא סיימה קולג' עם תואר בספרות אנגלית ואנתרופולוגיה ועבדה כמדריכת תיירים במרכז רוקפלר בניו יורק (הבניין שבו מצולמות הסדרות "רוק 30", "סטרדיי נייט לייב" ועוד). בגיל 22 שינתה את שמה לג'ואן ריברס והתחתנה לראשונה עם בעל רשת חנויות אופנה בשם ג'יימס סאנגר. הנישואין ארכו שישה חודשים ובוטלו בגלל שסאנגר לא רצה ילדים ולא יידע את ריברס מראש. ריברס, שמאז ומעולם רצתה להיות אמא, עזבה אותו מיד. עשר שנים לאחר מכן הכירה את בעלה השני, אדגר רוזנברג. רוזנברג היה מפיק טלוויזיה שהכיר את ריברס בעת שהופיעה בתוכנית של ג'וני קרסון והמליץ עליה ככותבת. כך הכירו. ארבעה ימים מאוחר יותר התחתנו. "האם זו היתה אהבה מטורפת?", שאלה ריברס וענתה לעצמה, "לא. האם אלה היו נישואין טובים? כן". שלוש שנים אחר כך נולדה בתה היחידה מליסה.

עד שהופיעה בתוכנית של קרסון חרכה ריברס את מועדוני הסטנד־אפ, קיבצה פרוטות של זמן מסך לכדי כסף קטן, השתתפה בהצגות אוף אוף אוף ברודוויי (באחת מהן שיחקה לסבית המאוהבת בשחקנית חדשה ולא מוכרת - ברברה סטרייסנד) וכתבה תוכניות מצלמה נסתרת, אבל ההופעה בתוכנית של ג'וני קרסון שינתה את חייה. בין המנחה האהוב והמכובד ליהודייה הרזה והשנונה היתה כימייה מופלאה. אמריקה דאז פערה פה גדול בתדהמה נוכח ההומור משולח הרסן שלה שעסק בנושאים שנשים לא נגעו בו עד אז, כמו יחסי מין והפלות, ובצורה משוחררת מאוד. חיבוקו של קרסון והכרזתו בשידור חי "את תהיי כוכבת", שינו את חייה של ריברס ונתנו לה חותמת כשרות בפריים טיים. ריברס הפכה לאורחת קבועה אצל קרסון ואף הגישה תוכנית משלה בשעה מוקדמת יותר, אולם כאשר רשת פוקס החליטה לתת לה לייט נייט משלה, המתחרה במשבצת השידור של קרסון, שהיא כמובן לקחה בשתי ידיים, קרסון הפנה אליה את גבו.

"הטלפון הראשון שעשיתי היה אל קרסון", סיפרה, "והוא ניתק לי בפרצוף. התקשרתי שוב והוא שוב ניתק. מאז לא דיברנו". זה קרה בשנת 1986, וקרסון הספיק להיפרד מן העולם בינתיים (2005), כך שאין ולא יהיה הפי אנד לסיפור הזה. מאז שקרסון ניתק לה בפרצוף, החרימה רשת NBC את ריברס עד להופעתה בתוכנית זניחה כמו "המתמחה", אבל לריברס היה חשוב להשלים את המהלך הזה ולעשות מעין סיבוב ניצחון.

הלייט נייט בפוקס התברר כדבר הכי רע שקרה לה. אדגר, בעלה, שהיה מפיק התוכנית, לא הסתדר עם הרשת, שדרשה לפטרו. ריברס לא היתה מסוגלת לעשות את זה, וזה הוביל לפיטורים של שניהם. שלושה חודשים אחר כך התאבד אדגר, וריברס טענה שזה היה בגלל ההשפלה מרשת פוקס, שממנה לא התאושש.

גם לריברס היה קשה, והיא אף לקתה בבולימיה, אך לבסוף, בעזרת טיפול ובעזרת דרמה שהיא ומליסה צילמו על מותו של אדגר, שבה שיחקו את עצמן ("זה היה מטורף ופתטי, אבל זה עבד"), הצליחה לרפא את עצמה. היא כתבה עשרה ספרים, בהם הספר "Men are stupid and they like big boobs" ("גברים הם טיפשים והם אוהבים ציצי גדול"), ששמו מורכב ממשפט שמרילין מונרו אמרה לריברס במסיבה. אלה היו שנים לא קלות, וריברס מילאה אותן בכתיבת ספרים, הופעות בווגאס והקלטת אלבומים קומיים, שאחד מהם היה מועמד לגראמי בקטגוריית אלבום הקומדיה הטוב ביותר, כשעוד היתה קטגוריה כזו.

בשנות ה־90 החלה להופיע בטקסים כשופטת אופנה, בהתחלה עבור ערוץ !E, אחר כך עבור ערוץ הטלוויזיה "טי.וי. גייד", שאליו עברה לשלוש שנים עבור חמישה מיליון דולר, ואז חזרה לזרועות ערוץ הבידור.

• את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"