חוזרים ליריד

בצהרי יום ראשון, בעיצומו של יריד החזרה לארץ, שהתקיים באולם שבמלון קראון פלזה בעיר, תחת הכותרת "חוזרים הביתה מכל הסיבות שבעולם", ביקשו המארגנים מבאיי היריד לסור אל האולם הסמוך, כדי לשמוע את דבריה של שרת הקליטה, סופה לנדוור. שעה קלה קודם לכן, נראתה השרה, שהייתה מלווה באנשי לישכתה, עוברת בין הישראלים, מקשיבה לסיפורים ומעודדת. "תחזרו הביתה" אמרה להם, וחזרה על קריאתה גם מעל בימת האולם.

לנדוור יודעת על מה היא מדברת, כשהיא אומרת "תחזרו". היא עצמה עברה את תהליך ההצטרפות לכור ההיתוך הישראלי, כשעלתה מלנינגראד, ברה"מ לשעבר, בתחילת שנות השבעים. "עליתי לפני 31 שנה עם בעלי וילדה בת שבע. גרנו באשדוד, שהייתה עיר פרובינציאלית, והיום היא העיר החמישית בגודלה בישראל", פתחה וסיפרה השרה. “אני מכירה מקרוב, מה זה לעבור ממדינה למדינה”, שיתפה. "מה שאתם היום, הייתי אני אז, רק בלי כלי חשוב שהוא העברית. אתם חוזרים עם עברית הביתה", הדגישה השרה.

היא מיהרה להבהיר שלא באה לעשות תעמולה. "אתם יודעים לבד לאיזו מציאות אתם חוזרים", אמרה. "נכון שלא כל כך קל במדינת ישראל, אבל אתם חוזרים למנטליות שאתם מכירים. המשפחה שלכם נמצאת שם, לילדים יש סבא וסבתא, אתם יכולים להיות ביחד. רבותי, אנחנו רוצים להחזיר אתכם לארץ", הכריזה. "תהיו קצת סבלנים. המילה הראשונה שלומדים העולים בעברית, היא 'סבלנות'. גם אני לא אהבתי את המילה הזאת", גילתה.

"אנחנו נלווה אתכם באופן אישי בתהליך הקליטה, כדי שתרגישו שאתם רצויים בבית", ביקשה להרגיע. "נשיב לכם על כל השאלות שמעסיקות אתכם. ראש הממשלה ביבי נתניהו אמר, שהוא רוצה אתכם בבית. אז תזכרו שאנחנו אתכם ונהיה גם בזמן שתהיו בבית, אם תהיו", הוסיפה, לקול תשואות הקהל.

באנו להגיד "תחזרו"

בשעת בוקר בחדרה במלון, מוקפת בשלושה גברים, מנכ"ל המשרד, דימטרי אפרצב, היועץ הבכיר, חגי מן, והדובר, אלעד סון, אמרה השרה לנדוור דברים דומים בראיון ל"ידיעות אמריקה". לנדוור, לשעבר חברה במפלגת העבודה והיום חברה ב"ישראל ביתנו", התגלתה כאשה נחושה ובלתי אמצעית. היא הסבירה, "יש לנו עניין שהישראלים יחזרו, לא רק ביום הולדת השישים. אנחנו מאמינים שישנם 700 אלף ישראלים בעולם, זה חלק מהעם", קבעה, "ורצוי שיחזור הביתה".

מה מביא לנו הקמפיין החדש להחזרת הישראלים לארץ?

"כשקיבלתי את התפקיד לפני כשנה וחצי, החלטתי עם מנכ"ל המשרד לעשות הכל כדי להגדיל את העליה ולהחזיר את הישראלים. זה לא היה פשוט, כי בדיוק הסתיים מבצע 'יום הולדת שישים' והיינו מפסידים את התקציב.הלכנו לראש הממשלה, ואחרי שראינו שבעקבות מבצע 'יום הולדת שישים' חזרו לישראל בשנת 2009 למעלה מ-11,500 ישראלים, הסכמנו שצריך להמשיך אותו. שינינו המון דברים, כמו הקלות בהצטרפותו של התושב החוזר למערכת הבריאות. אחרי שהוא משלם 9000 שקל, הוא מקבל בחזרה חצי מהסכום כשהוא הופך לתושב, ואת מחצית הסכום השניה, הוא יקבל כעבור שנה, במידה ושירת בצה"ל או קיבל פטור.

"יצאנו גם עם תוכנית פיילוט שבה אנחנו מתחילים לטפל בעולה החדש עוד לפני שהוא מגיע, דרך אתר, שהקמנו באינטרנט שכתובתו היא www.moia.gov.il. את פרטי המבצע, לו זכאים גם כאלה שהגיעו לארץ בין חודש מאי 2010 ועד 30 באוקטובר 2012, ניתן למצוא תחת הבאנר, 'חוזרים לארץ מכל הסיבות שבעולם!' אנחנו נותנים שירות לעולה החדש כבר בנמל התעופה בן גוריון, כדי לעקוף בירוקרטיה. התוכנית תופעל בחודש דצמבר, כשהעולה יקבל בשדה התעופה תעודת עולה וכרטיס קופה, שאתו יוכל לבחור את קופת החולים שלו".

ומה עם הישראלים החוזרים?

"יש הבדל בין עולה חדש לישראלי חוזר, והישראלי החוזר מקבל היום הטבות שלא היה מקבל בחיים. המבצע הזה נעשה בשיתוף עם כמה משרדי ממשלה, ביניהם משרד המסחר והתעשיה, משרד הפנים, החינוך, הבריאות והקליטה".

מנכ"ל המשרד, דימטרי אפרצב, מוסיף: "השקענו בטכנולוגיה ולפני שבוע עלינו לאוויר עם אתר חדש, שבו יכול הישראלי למצוא את כל התשובות לשאלות, שיש לו. ישראלי חוזר הוא ישראלי, שלא היה בארץ שש שנים רצופות. אחרי שהוא ממלא טופס באתר, הוא מקבל תשובה על כל שאלה. עד עכשיו נרשמו 2,000 כניסות ביום".

למה חשוב לכם שהישראלים יחזרו?

לנדוור: "באנו להגיד, 'תחזרו', זאת ההזדמנות להגשים את החלום. המשק הישראלי היום במצב טוב וההצלחה של העולים החדשים בקליטתם בארץ מעידה על זה. העליה היא מנוף כלכלי למדינה, אותו דבר הם הישראלים החוזרים. ע"פ הסטטיסטיקה, הישראלי החוזר מרוויח פי אחד וחצי מהממוצע הארצי. ישראלים חוזרים לא רק בגלל האנטישמיות שיש בעולם, אלא בגלל האווירה שבה אתה חי. הסביבה שבה גדלת מלווה אותך כל החיים, והסביבה הטבעית של הישראלי היא ישראל. אם הוא יחליט לחזור, אני יכולה להבטיח שהוא יקבל את הטיפול הכי טוב. יצאנו במבצע לפני שבוע וחצי ואלפי אנשים התעניינו. הם ממלאים טופס ומקבלים תשובה על כל השאלות. בנמל התעופה בישראל יש מענה קולי עם מנכ"ל משרד הקליטה, שפועל 24 שעות".

אפרצב: "אבל לטנגו צריך שניים ומי שיחכה יפסיד”.

הצבתם לעצמכם רף?

"אנחנו מצפים, שהמבצע הממשלתי הזה יביא לארץ בשנתים הקרובות 15,000 ישראלים מרחבי העולם כל שנה. המטרה של המבצע היא לגשר על הפערים שהם צברו. אבל כל בן אדם שמחליט לעלות צריך לקחת בחשבון מה הוא כאדם מסוגל לעשות בעצמו. גם אני ועוד מיליוני עולים מבריה"מ לא ליקקנו דבש כשעלינו. הקשר של הישראלים למדינה קיים, אכפת לישראלי איך הוא יגדל את הילדים שלו. יש זכרונות של מקומות ילדות, יש משפחה, חברים, דברים שגדלת עליהם. אני נולדתי בלנינגראד, העיר הכי יפה בעולם. היום אני יכולה לבקר בה, אבל לא עוברת לי מחשבה בראש לחזור. המסרים שלנו פשוטים: המקום של הישראלים והיהודים הוא בישראל. ישראלים צריכים לשלם מיסים בארץ ולא במדינות אחרות.

"כשהם עזבו, הם לא חשבו מה יגידו עליהם, אבל היום כבר לא רואים בהם בוגדים. כשהעליה שלנו הגיעה לישראל, מה לא אמרו עליה. אמרו שאנחנו זונות, אלכוהוליסטים, מאפיה. אז אמרו. היום הם אומרים שהעליה הזאת הצילה את המדינה. ראש הממשלה אמר, שאם העליה מרוסיה, עליה של 1 מיליון איש, לא הייתה מגיעה לישראל המדינה הייתה קורסת. אני לא רוצה לשכנע אף אחד, בן אדם צריך לקבל החלטה לבד, האם טוב לו כאן או שהוא רוצה להיות בישראל".

את מכירה את ניו-יורק? ביקרת כבר בעיר?

"יש לי חברים מבוססים שגרים כאן. כשאנחנו עלינו לישראל, הם נסעו לארה"ב. אני רואה איך הם חיים פה היום, בעקבות המשבר. אנשים מחכים שיהיה עתיד טוב יותר. הייתי המון באמריקה, אני לא אוהבת את המקום הזה, הוא גדול מידי. אני תמיד חושבת, מה קורה אם מישהו זקוק כאן לעזרה. בישראל אנשים מייד יתגייסו לעזור לך, גם אם אתה לא מכיר את השפה. כאן אתה לבד וזה מה שלא אהבתי. אני זוכרת, שחזרתי מביקור כאן לפני ארבע שנים. בעלי ז"ל בא לפגוש אותי בנמל התעופה ושאל 'איך שם?' אמרתי לו, 'צריך לנשק את האדמה של מדינת ישראל'".

אבל לא כל כך קל לחיות שם וקשה למצוא עבודה.

"בן אדם שרוצה עבודה צריך להתאים מציאות ליכולות, אם זה לעשות הסבה מקצועית או לעבור מקום מגורים. דימטרי אפרצב הוא דוגמא טובה לעובדה, שאפשר להצליח בארץ. הוא עלה בשנות התשעים וגר בקצרין. אני סיימתי בגיל 21 תואר שני, וחצי שנה אחרי שהגעתי לישראל, כבר עבדתי כקלינאית תקשורת, עוד לפני שבעלי מצא עבודה".

איך הייתה חווית העליה שלך?

"היה מאוד קשה. את עוזבת משפחה וצריכה להסתגל לחיים חדשים. אני עליתי עוד כשהיה מסך הברזל ואחותי ואמא שלי לא קיבלו אישור יציאה. יומיים לפני שהוסר מסך הברזל, אמא שלי נפטרה. אני ניסיתי להכנס לרוסיה דרך אוסטריה, כדי לבקר אותה, אחרי שלא ראיתי אותה תשע שנים, אבל לא נתנו לי להכנס. גם ההשתלבות בחיים בישראל הייתה יותר קשה באותם ימים. היום זה אחרת. המדינה התקדמה, לא היה משבר כלכלי בישראל, בעוד שברוב העולם סבלו ממנו. היום כשעולה מגיע לארץ הוא יכול להסתדר. הישראלים שחוזרים מצליחים ומתקדמים מהר. בחיים בן אדם צריך לעבוד קשה כדי להצליח, אבל איך אמר הרצל, אם תרצו אין זאת אגדה".

רוצה ילדת חומוס

"מה שחשוב", אמר הקונסול הכללי, עדו אהרוני, כשעלה לשאת דברים, "הוא שהמדינה אומרת בפה מלא, שהיא רוצה, שישראלים יהיו בבית. תם עידן 'נפולת הנמושות', הרטוריקה הזאת נמחקה", הכריז. שרון חדד, נציגת הבית הישראלי, שהזכירה לישראלים, שהפעם מושקעים משאבים עצומים לסלילת הדרך הכי קלה הביתה, העבירה הרצאת הכנה מנטלית למתעניינים בחזרה. מנכ"ל משרד הקליטה חיכה לקהל של 500 איש, שאכן הגיעו ליריד.

בשעת בוקר, פגשנו שם את רועי ומאיה, שעמדו ליד הביתן של נציגי מחלקת התעסוקה. הם משכו תשומת לב עם נגה התינוקת, שנולדה לפני ארבעה חודשים. השרה לנדוור, שבדיוק ביקרה במקום, התקרבה כדי לשמוע את סיפורם של בני הזוג והוזמנה להחזיק בנגה הפעוטה. היא הייתה מאוד מאושרת לשמוע שהם חוזרים לארץ כבר החורף. על השאלה למה, השיב רועי, שכותב מוזיקה לסרטי טלוויזיה, שהוא רוצה ש"נגה תהיה ילדת חומוס, במקום ילדת חמאת בוטנים". כבר עשר וחצי שנים שהוא בניו-יורק, ולפני שלוש שנים כשהתחתן עם מאיה, הם ידעו שהרגע הזה יגיע. הרגע לחזור לארץ, כדי לגדל שם את הילדים. התאריך שנקבע הוא חודש פברואר הקרוב, ומאיה הודתה, שהיא יודעת שזה לא הולך להיות קל.

"חברים ומשפחה, זה המניע העיקרי", הסבירה, שיש להם חברים, שחזרו לארץ. מה החברים מדווחים? חלקם מרוצים, אומרת מאיה, ורועי הביא כדוגמה את החבר שלו רן כהן, שמאז שחזר לארץ, כבר הספיק להוציא דיסק, שהוא עזר לו להפיק.

גם דמיאן ויהודית ברסקי התלהבו לפגוש במקום את שרת הקליטה, שנפעמה לשמוע מדמיאן, שלהיות ישראלי ויהודי באמריקה זה דבר יקר. בני הזוג המתגוררים במריק, לונג איילנד, ב-11 השנים האחרונות, הגיעו לביקור ביריד עם שלושת ילדיהם בגילאי 14-7. כשהם סיפרו את הסיפור שלהם, הקהל סביבם, בתוכם השרה ואנשיה, התרגש. דמיאן, מנהל בניה, ויהודית, אשת נדל"ן, נפגשו בשנת 1983, כשהיו בני עשר במרכז הקליטה בכרמיאל, אחרי שמשפחתה עלתה מאורוגוואי ומשפחתו מארגנטינה. עשר שנים לאחר אותו מפגש, הם התחתנו וכמה שנים לאחר מכן היגרו לארה"ב. למרות שלא ביקרו בארץ מאז שהם כאן, מתכננים בני הזוג לחזור לארץ בחודש מאי הקרוב. האם זה בגלל המשבר הכלכלי?

"המשבר הכלכלי, הניירות שהסתבכו, הכל ביחד", אמרה יהודית וסיפרה, שדמיאן רצה לנסות לחיות בקנדה אחרי שהחליטו לעזוב את ארה"ב. "התחלנו תהליך עם עו"ד ואז אמרתי לדמיאן, 'רק בארץ!' חשוב שהילדים ילמדו מה זה סבא וסבתא”, שיתפה, "בחגים רוב הזמן אנחנו לבד". בעוד אנחנו מדברים התפרצה לחיק הצטרפה אלינו סנדרה פרל, אחותה התאומה של יהודית. סנדרה סיפרה בהתרגשות שבעוד שבוע היא בארץ ושהיא כבר מדמיינת את הטיסה הביתה.

סנדרה, שהתגוררה בקיו גארדנס, קווינס, עם בעלה, אותו הכירה כשהגיעה לביקור פה, נתקפה בגעגועים לארץ אחרי הולדת בתם, לפני כשלוש שנים. “מאז 2008 אני אומרת שאני חוזרת, אבל השנה זה כבר הפך לזהו זה”, אמרה. “כי כשיש ילדים קשה בלי משפחה. עד עכשיו הם היו באים לבקר בפסח ובראש השנה, אבל זה גרם לי לחיות מחצי שנה לחצי שנה. גם המצב הכלכלי לא עזר, וכשפיטרו אותי מהעבודה אמרתי זהו! אנחנו נוסעים לארץ ביום ראשון, ובהתחלה נהיה אצל ההורים של בעלי בת"א. יש לנו כאן בית, שצריך למכור, אבל מהרגע שהחלטנו לחזור, הראש שלי בארץ”.

סנדרה סיפרה, שלפני החזרה, הם עשו שיעורי בית ולמדו על הזכויות שמגיעות להם. דמיאן עדיין התקשה להבין למה מתעקשים לגבות מהישראלים החוזרים 9000 שקל, ומחזירים להם את הסכום בשני תשלומים. ומה עם אנשים שאין להם כסף לשלם את הסכום? הוא תהה.

יש גם עבודה

בשעות אחר הצהריים, כבר השתרך תור של ממתינים מול דוכן הביטוח הלאומי. זמן קצר לאחר מכן, כבר אפשר היה לשמוע ריב ישראלי אותנטי על המקום בתור. בביתן הזה למדו המתעניינים, שאם יחזרו, יזכו בנקודות זיכוי מס באופן מדורג, שיתפרשו על פני שלוש שנים וחצי. ערך ההטבות בזיכוי ממס, על פי הקמפיין, יגיע לכ-18,450 שקל. גם דוכן המכס התגלה כמבוקש, וכמוהו גם הביתן של מת”י, המספק יעוץ עסקי ותמיכה לישראלים חוזרים הרוצים לפתוח עסק בארץ. ביתן אחר שמשך אליו את המבקרים היה הביתן שבו ישבו נציגי מחלקת התעסוקה של משרד הקליטה, שהגיעו עם 3,000 הצעות עבודה. הם רשמו את פרטי המתעניינים וקיימו אתם ראיון ראשוני. את הפרטים שקיבלו מהמרואין, יעבירו לעסקים והמוסדות הרלוונטיים בארץ, שזקוקים לעובדים. נציגי מחלקת התעסוקה הגיעו עם מיגוון תחומים בהם ישנם היום מקומות עבודה בארץ, כמו הייטק, תעשיה וכד', כשבאמתחתם אפשרויות עבודה לטכנאים, מהנדסים, אנשי מחשבים, משרות בשירותי לקוחות ומכירות ובבקרת טיב ואיכות, משרות לבורנטים ועוד ועוד.

נציג נוסף, שהגיע ליריד הוא בני כהן, ראש המטה של השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שהגיע כדי להציע לישראלים לבוא להתיישב בנגב ובגליל. מעבר לשולחן של דוכן המכס, הסביר לי אילן אוהד, השליח הקבוע במשלחת הכלכלית, שישב ליד הנציגה רקפת ישי, שהתושב החוזר מקבל זכויות כמו של עולה חדש. על מכונית, למשל, הוא ישלם רק 75% מיסים במקום 116% שמשלם תושב הארץ.

מעבר לשולחן של פרויקט "נעלה" של משרד החינוך, המציע לימודי תיכון בתנאי פנימיה לצעירים יהודים, סיפר אייבי רייכמן, נציג הפרויקט, בעצמו עולה מניו-יורק, שכמאה תלמידים מצפון אמריקה לומדים במסלולים של "נעלה", שנחלקים לממלכתי, ממלכתי דתי וממלכתי בנות. הוא אמר, שהוא מגדיר את עצמו כמהגר. כשהיה בן 8 היגרה המשפחה שלו לארה"ב, בעקבות אחותה של אמו. הוא למד חינוך ופסיכולוגיה בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטת קולומביה. כשפגש את מי שהפכה להיות אשתו, סיפר, “השאלה הראשונה שהיא שאלה אותי, הייתה אם אני מתכוון לגור בישראל. אמרתי לה, שבשבילה בסדר, ואחרי שבע שנים עלינו לארץ מטינק, ניו-ג'רזי. היום אנחנו גרים בישוב אפרת שבגוש עציון”.

ברק אהרונסון (35), מרצה למינהל עסקים ומינהל בינלאומי בבית ספר לעסקים סטרן של אוניברסיטת NYU, חוזר לארץ כדי לעשות שינוי בחיים. ברק, שצפוי לנחות בארץ בחודש ינואר הקרוב, הגיע ליריד כדי לברר אלו זכויות בדיוק מגיעות לו כישראלי חוזר. בקיץ האחרון נסע אהרונסון לארץ והרצה באוניברסיטת ת"א. בתום הראיון האישי שמח לגלות, שהתקבל לעבודה שם ושיתחיל ללמד אסטרטגיה של מינהל והתנהגות אירגונית החל מסמסטר ב' שיפתח בחודש פברואר 2011. את הבאתו לארץ הוא מייחס לאשר טישלר, דיקן בית ספר למינהל עסקים של אוניברסיטת ת"א, שלדברי ברק, עובד קשה מאוד במאמץ להחזיר ישראלים לארץ. אהרונסון, שגר ברעננה לפני שהיגר לניו-יורק, אמר שהוא שמח לחזור לארץ. "אני מקווה ליצור לי חברים חדשים”, גילה. “יש לי אחיין בן שנתיים, שאני מאוד מתגעגע אליו. יש לי גם הורים וסבתא בישראל. החיים בניו-יורק נהדרים, אבל אני רוצה להקים משפחה. אני חושב שהשרה נהדרת והפעולה שלה ברוכה. אני מקווה שהם יצליחו להביא כמה שיותר ישראלים לארץ”.

יש כאלה החושבים, שזה ביזבוז משאבים, כי למרות ההטבות הישראלים לא יחזרו.

אהרונסון: ”אני חושב שהם טועים. צריך להתייחס לישראלים החוזרים כמו לעולים חדשים, כי יש סיכוי שהישראלי ישאר בארץ יותר מאשר עולה חדש. לא ביקשתי כסף למרות שהמשכורות באקדמיה בישראל נמוכות בהרבה מאלה שבארה"ב. כל מה שהייתי מבקש זה רק לא להערים קשיים”.