CA World: בחזרה לאינסטינקטים של טורפת
דיווח מכנס CA World בלאס ווגאס. המשבר הפיננסי נשכח ומכונות המזל חזרו לצלצל.
CA technology, החברה שהכרתם עד לאחרונה בתור CA - ועד לפני כ-5 שנים שהייתה ידועה גם בשמה המלא, Computer Associates, הזמינה 7,000 אורחים לכנס הגדול שלה בלאס ווגאס בעיקר כדי להעביר מסר לא מילולי של ההנהלה החדשה: התיאבון שלנו חזר, אחרי תקופה של ריפוי בדיאטה צמחונית, ועכשיו אנו מוכנים שוב להסתער ולטרוף את העולם.
כמובן שאף מנהל אמריקאי שפוי לא ינסח את עצמו בצורה כה בוטה, זה ממש לא Politically Correct, אבל לאורח שהגיע מישראל המנגינה מדברת יותר מהמילים. כידוע, בתחילת שנות ה-2000 עברה CA זעזוע עמוק, שהסתיים בהחלפת ההנהלה ההיסטורית ובחתימה על כל מיני עסקות טיעון שהיא מעדיפה לשכוח. ההנהלה שתפסה את מקומה ב-2005, בראשותו של John Swainson ראתה לעצמה חובה להפוך את CA למודל של ניקיון כפיים, טוהרה רגולטורית ושמרנות פיננסית. המדיניות הזאת עשתה את שלה והחברה הצליחה לצאת מהמשברים ללא נזקים בלתי הפיכים, אפילו מחוזקת מבחינות רבות.
חיה אחרת
בסוף 2009, לאחר "ניקוי האורוות", העביר John Swainson את שרביט המרשל לביל מק'קרקן (McCracken) - שכמו John Swainson הגיע מיבמ אבל מתגלה יותר ויותר כחיה אחרת, עם אינסטינקטים שונים וסגנון אחר לחלוטין. אם ההנהלה הקודמת עסקה ב"קונסולידציה" וגיזום ענפים מיותרים, הדגישה מיקוד טכנולוגי ועסקי, ויצירת תרבות ארגון צייתנית המקפידה על קלה כחמורה, ההנהלה של ביל מק'קרקן ממוקדת בגידול, חדירה מהירה לטריטוריות חדשות, הקרנת פרופיל גבוה וגישה אגרסיבית לתחרות.
המנטרה של ג'והן סווינסון הייתה: Compliance Governance & Risk Management. ביל מק'קרקן לא יכול להפסיק לדבר על "הענן" ועל ההזדמנות החד פעמית של CA, סליחה CA Technology, לחזור לתפקידה המסורתי בהובלת תחום השליטה והבקרה. הפלטפורמה שונה, ה-Mainframe כבר אינו העיקר, והמעבר לעסקים מקוונים דורש התאמות מרחיקות לכת בטכנולוגיה של ניטור וניהול. אבל הגלעין העסקי הקשה לא השתנה.
עדיין, עסקים משקיעים ב-IT כדי להשיג יעדים עסקיים והטכנולוגיה נמדדת אך ורק על פי ערכה כמביאת יתרונות עסקיים בסביבה תחרותית. חברות אחרות יכולות לספק את הפלטפורמות, את היישומים העסקיים ואת ה-Middleware - בעוד CA Technology ממשיכה למצוא את יעודה בגדישת ארגז הכלים של מנהל ה-IT בכל המכשירים שמאפשרים לו לנהל את מחלקות כ"ביזנס" לכל דבר.
מודל השירותים יכול להשתנות משנה לשנה על פי הנבואה האחרונה של האנליסטים - קונסולידציה, Outsourcing, וירטואליזציה, SOA, מחשב ענן - You Name It. אבל המודל הכלכלי נשאר יציב ומעוגן בתיאוריה הקלאסית. מחלקת ה-IT אמורה לספק לארגון את השירות הטוב ביותר שאפשר לרכוש בתקציב נתון ולעשות זאת טוב יותר מהמתחרים. וסל המוצרים של CA Technology מכוון למטרה זו בלבד.
עננים בשמי נבדה
הענן היה הנושא המרכזי של כנס CA World, שנערך במרכז הכנסים של מלון Mandalay Bay בקצה הדרומי של ה-Strip הידוע, בין שדה התעופה הבינלאומי ל-Interstate 15. המיקום נשמע מלחיץ, אבל באמריקה כמו באמריקה, מה שלא עושה הטבע עושה הדולר. בחוץ אין עננים ובפנים אין זכר לאור טבעי ולרעש מנועים. קירות הזכוכית של המלון מצופים בפילם מחזיר חום, שנותנים לו ברק מתכתי מוזהב, והמזגנים מכוונים לטמפרטורה של 16 מעלות צלזיוס, כדי שהמהמרים סביב שולחנות הפוקר לא יזיעו בחליפות ארמאני ועניבות המשי האיטלקי, והקשישות ליד ה-Slot Machines ימצאו שימוש לצעיפים החדשים, הממותגים בלוגואים של מעצבי על, שנרכשו במרכז הקניות הצמוד.
פיתויי הקזינו, הרעש משדה התעופה, החום המדברי והשמש הקופחת לא מרתיעים את הבליינים המקומיים מלרבוץ סביב הבריכה הענקית, מחזה שמוכר לנו מחופשות משפחתיות באילת. בלאס ווגאס התיירות לא מאורגנת על ידי ועדי עובדים ורעש ילדים הוא אירוע נדיר כמו שלג, אבל פולחן הקרינה האולטרה-סגולה מפותח באותה מידה. ובכל מקרה, באי הכנס השקדנים, 'חנונים' שלא יפסידו הרצאה על פלאי הטכנולוגיה לטובת תצפית בנוף האנושי, הדירו רגליהם מהקזינו והבריכה גם יחד. רובם, דרך אגב, התלבשו בסגנון Informal Business, כמומלץ על ידי המארגנים, כדי לא להתפתות להבריז. חנונים, כבר אמרנו?
עננים על ראשינו, הרוח איתן
את אות הפתיחה, ה-Keynote, נשא כמקובל המנכ"ל. ביל מק'קרקן, בחליפה כהה ועניבה אפורה, לא ניסה לשחזר את מפגני הראווה הידועים של צ'ארלס וואנג וחבורתו. הוא הגדיר את הענן כ"עתיד של ה-IT" והתחייב לנווט את CA technology לעמדת הובלה בכל מה שקשור לפרדיגמה החדשה. על פי מק'קרקן, הענן אינו רק העתיד, הוא כבר כאן.
לדבריו, חברות רבות לא מודעות לתפקיד של טכנולוגיות ענן ב-IT הנוכחי שלהן, משום שהיוזמות מגיעות במידה רבה מגורמים לא מסורתיים. המשתמשים ברשתות חברתיות, מנהלי מחלקות שמבססים את שיתוף הפעולה בצוותים על פלטפורמות אינטרנטיות, אנליסטים השואבים מידע עדכני ממנועי חיפוש ואתרי תוכן, כל אלה פורצים את החומות המסורתיות של ה-Datacenter והענן נכנס לארגון מבעד לסדקים.
זו אינה אופנה חולפת
המצב הזה אינו בריא. זה מזכיר את הימים הראשונים של ה-PC, כאשר אנשים הביאו מחשב אישי מהבית וקנו יישומי "פרודקטיביות אישית" מהתקציב המחלקתי - משום שמנהלי ה-IT היו עדיין שבויים של קונספצית "המחשב המרכזי". אי אפשר למנוע חדירה של טכנולוגיות "מערערות סדר קיים" (Disruptive) על ידי דיכוי הדחף האנושי לעשות את העבודה טוב יותר ובפחות מאמץ. וזה נכון גם לטכנולוגיות הענן.
"חברות עסקיות מטמיעות את המודל החדש לא משום שהוא אופנתי, אלא משום שהוא עדיף מבחינה כלכלית", אומר מק'קרקן. "אנו שומעים זאת מכל לקוחותינו ולכן עיצבנו את אסטרטגית המוצרים שלנו סביב מודל הענן. נספק מוצרים למי שמפעיל את שירותי הענן, ולמי שנעזר בהם באופן קבוע או על פי דרישה. נושאי השליטה, הבקרה, האבטחה והשרידות אינם פשוטים. לא כל הבעיות הטכנולוגיות כבר נפתרו באופן משביע רצון ונשאר לנו די הרבה מה לעשות לפני שנוכל להתייחס לענן כפלטפורמה חסונה, Industrial Strength."
"אנו עובדים על זה. אבל עוד יותר מאתגר הוא הצורך בפיתוח כלי ניהול עסקי רלוונטיים לסביבה החדשה. תשובות לשאלות שכל לקוחותינו שואלים: איך אתם מאתחלים צריכה של שירות, מודדים את הצריכה בפרמטרים הרלוונטיים ל-Billing, מפסיקים את הצריכה כאשר תשתית הבית מסוגלת להתמודד עם העומס ללא עזרה, מוודאים SLA ומדווחים להנהלה על פרמטרים עסקיים - כמו מחיר ליחידת עבודה, יחס עלות-תועלת, חסכון בתקורות, חשיפה לדרישות רגולטוריות וכדומה. אלה נושאים שעמדו במרכז סדר היום בזמן שה-Datacenter עמד במוקד - ועכשיו אנו מסיבים את הכלים לעבודה בעידן הענן".
"הדגש בשנים האחרונות הוא על טכנולוגיות שמאפשרות ל-IT לעשות יותר עם תקציב מופחת", אומר כריס או'מלי (O'Malley) סגן נשיא ומנהל תחום הענן ב-CA. "לא רק הענן נועד לשרת את המטרה הזאת. גם המגמה הכללית של וירטואליזציה, ההסתמכות הגוברת על ספקי פתרונות חיצוניים (קבלני Outsourcing) ואפילו התפתחויות בארכיטקטורה של פתרונות תוכנה, כמו SOA, אוטומציה וניהול תהליכים עסקיים (BPM). כולם נדחפים על ידי השאיפה לעשות יותר עם פחות. פחות כסף, פחות אנשים, פחות זמן ופחות טעויות."
"אבל אי אפשר לעשות יותר עם פחות רק בכוח הרצון. יש צורך בכלים מתוחכמים, שמאפשרים ל-CIO לעשות את תפקידו בביטחון ומאפשרים למנכ"ל לדעת שהדברים מתגלגלים בדרך הנכונה. הצורך בתוכנות ניהול IT מעולם לא היה קריטי יותר והאתגר שלנו הוא לתפוס שליטה על טריטוריה גדולה ככל האפשר מהתחום הזה. יש לנו את האנשים הטובים ביותר, גם בפיתוח המוצרים וגם בשיווק ובתמיכה שלאחר המכירה, וכבר עכשיו אנו נמצאים צעד אחד לפחות לפני המתחרים".
עידן של שינוי פרדיגמה
"מבחינה אופרטיבית זה אומר שעלינו לחשוב בצורה שונה בכל מה שקשור ל-IT הארגוני. הענן משנה את חוקי המשחק ושום אספקט טכני לא ימלט מהצורך בבחינה מחודשת. וכמו בכל נקודת תפנית, ההצלחה העסקית היא פונקציה של ההצלחה לנצל הזדמנויות - שבמקרה זה הן תוצאה של הטכנולוגיה. מי שישרוד את שינוי הפרדיגמה הוא מי שיאמץ במהירות את הרעיונות, הטכנולוגיות, תהליכי העבודה ותרבות הארגון החדשות."
"התפקיד שלנו, כחברה שמספקת את כלי ניהול ה-IT למגזר ה-Enterprise העולמי, הוא להקל על לקוחותינו את המעבר לענן. גם עבור CA Technology זו הזדמנות היסטורית שבכוונתנו לנצל עד תום. בכל שינוי פרדיגמה יש מנצחים ויש מפסידים. המנצחים הם אלה שמזהים מוקדם יותר את המגמה ולא מנסים להתנגד לשינוי הבלתי נמנע. אנחנו לא רק הקבוצה הזאת, אנו מתכוונים להוביל אותה להצלחה".
אחריות נוספת על כתפי המנמ"ר
טום קנדרה (Kendra), סגן נשיא בכיר למוצרי Enterprise, מחזיר אותי מהר לקו המחשבה שמוביל מה-Datacenter לענן. "התופעה של Paradigm Shift היא מחזורית, מוכרת ומתועדת היטב. זה קרה בשנות ה-60' כאשר הומצא ה-Mainframe, בשנות ה-70' עם המיני-מחשבים, בשנות ה-80' עם ה-PC והרשתות המקומיות ובשנות ה-90' עם האינטרנט. בכל אחד מהמקרים האלה הטכנולוגיה החדשה סיפקה את הקריטריון הכלכלי הקובע - שיפור מוחשי ב-ROI. הדחף הכלכלי מניע את כל שרשרת האספקה ויוצר מומנטום שאי-אפשר להתנגד לו."
"במקרה של הענן השרשרת הזאת כוללת סוגים חדשים של ספקים ולקוחות, עם סוגים חדשים של מערכות יחסים ביניהם. התוצאה הברוכה היא יכולת לנצל הזדמנויות עסקיות שמשך קיומן קצר מדי לשילוב בשרשרת אספקה מסורתית, שמתבססת על חוזים ארוכי טווח ומנגנונים מורכבים לאינטראקציה בין מערכות. אך לגמישות יש מחיר ואותו משלם מנהל ה-IT. מעולם לא הוטלה על שכמו אחריות ישירה כל כך לתוצאות עסקיות".
אספקט מעט שונה מציג דיוויד גוזמן (Guzman), מרצה אורח מחברת Cisco. "מנקודת השקפה של חברת תקשורת, וירטואליזציה מפרידה בין התוכן למיכל, בין היישום לשרת, כפי שפרוטוקול IP מפריד בין האריזה לתוכן של חבילת נתונים. אם אתם רוצים אנלוגיה מוחשית יותר, תחשבו על הסטנדרטיזציה של ענף התובלה סביב מכולות של 20 ו-40 רגל. הרעיון פשוט, המימוש פשוט עוד יותר, אבל התוצאה הכוללת היא מהפכנית. התובלה הימית היום לא דומה אפילו למה שהיא הייתה לפני 40 שנה - למרות שהים נשאר אותו הים והאוניות עדיין צפות מכוח "חוק ארכימדס".
"פרוטוקול IP עושה דבר דומה לתקשורת, מהפכה שאנו קוראים לה Unified Communications, תקשורת מאוחדת. בתקשורת המאוחדת שרתים הם צמתים ברשת - הוירטואליזציה גורמת שבעצם לא מעניין אותך איזה שרת נמצא באיזה מקום פיזי, מי פנוי לעבודה ומי יבצע למעשה את השירות עבורך. ולכן יש צורך באינטגרציה בין כלי ניהול הרשת לבין כלי ניהול היישומים. העבודה שנעשית עכשיו, אינטגרציה של פתרון הניהול Spectrum של CA עם סביבת ניהול הרשת של סיסקו, היא מופת לערך של סינרגיה."
להתחבר למחקר האקדמי
גבי סילברמן, ישראלי בנכר, מנהל את CA Labs, מערך מעבדות וירטואלי שמחבר את החברה עם כמה ממרכזי המצוינות הבולטים באקדמיה העולמית. גם בישראל. "המנדט שלי הוא להשתמש במענקי מחקר כדי לקדם עבודות שאנו רואים בהן פוטנציאל לפריצות דרך טכנולוגיות", הוא אומר. "אנו רוצים להיות שותפים שקטים, בלי לשלוט בחוקרים ובלי להכתיב כיווני חקירה. אבל אנחנו בהחלט רוצים להיות מיודעים לתוצאות ושתתאפשר לנו הזדמנות למסחור במידה והפרויקט יצר אותה."
"בשנים האחרונות המחקרים שתמכנו בהם הפיקו מוצרים ממשיים, עם ערך כלכלי, בתחומי הבריאות, מחשוב ירוק, SaaS - וכמובן מחשוב ענן. היום הענן במוקד שלנו ואנו מחפשים פתרונות מקוריים למכלול הנושאים הקשורים בהגירה בטוחה, ממחשוב קונבנציונלי לענן. גופי מחקר ישראליים שיש להם מה להציע בנושא ימצאו את הדרך אלי בעזרת CA-ישראל. בכל מקרה, אני מגיע לישראל לעיתים קרובות למדי. כידוע, יש לנו בישראל בסיס חזק מאוד, שנוצר על ידי רכישת לא מעט של חברות הי-טק צעירות". חוקרים ישראלים, דעו שיש לכם חבר ב-CA Labs.
מחפשים קשר עם חברות מעניינות
לקינוח נפגשתי עם פטריק סטארק, סגן נשיא CA העולמית ויו"ר הפעילות באירופה, שמפקח ממטה החברה בבריטניה על הנעשה בישראל. פטריק סטארק הוא צרפתי, שמבלה את סופי השבוע במכורתו ואת ימי העבודה מעבר לתעלה, והקשר שלו עם ישראל ארוך ואמביוולנטי. מצד אחד ברור שהוא מתעניין מאוד במה שקורה כאן, יודע להעריך את הישגי חברת הבת הישראלית ואוהב את הלקוחות שהוא פוגש בביקוריו התכופים. ומצד שני ברור גם שקשה לו עם הסגנון שלנו.
פטריק סטארק נראה כהתגשמות דמות המנהל הקפדן, אדם קשוח ורציני מאוד, שלא סובל "חיתוך פינות" ואימפרוביזציות מלאות השראה שמאפיינות את ישראל. אבל לעיתונות יש לו רק דברים טובים להגיד: "השוק הישראלי חשוב לנו משתי סיבות, שאינן קשורות לגודל ולרווחיות", הוא אומר.
1. זה שוק דינמי מאוד, מרתק ומאלף. חברות ישראליות לא נרתעות מלהמר על טכנולוגיה חדשה, בניגוד קוטבי לשמרנות האירופית. הנכונות להסתכן ובלבד שלא לאבד את ההובלה, תכונה שאני מוצא ברוב ההנהלות שיוצא לי לפגוש בישראל, אפילו במגזר הבנקאי. כנראה שנשאר אצלכם DNA חלוצי דומיננטי, מהימים שישראל הייתה רק חלום שצריך להגשימו בעקשנות, כנגד כל הסיכויים.
2. ישראל היא מעבדת IT מושלמת עבורנו. הלקוחות הישראלים אינם רק נועזים במיוחד, הם גם מקצוענים לעילא - וגם צרכנים שיודעים לעמוד על שלהם. מוצר חדש שנקלט בישראל הוא מוצר שעבר את הטירונות הקשוחה ביותר, אצל המדריכים המקצועיים ביותר. אין ספק שחשיפה לשוק הישראלי מקדמת את התבגרות המוצר יותר מהשקה בכל שוק אחר.
ככל שהוא מקרין שמרנות מעונבת, פטריק סטארק מתפעל מהנטיה של ישראלים "לחשוב מחוץ לקופסה". דמות מפתח בדימוי הזה הוא שי אגסי, שניכר בפטריק סטארק כי הוא מעריץ אותו. לטעמו, מיזם Better Place הוא דוגמה קלאסית ליכולת של ישראלים לחתוך את הקשר הגורדי. הרי לא מדובר בטכנולוגיה אונגרדית אלא בחשיבה עסקית מחוץ לדפוסים השגרתיים. אם אי אפשר למכור חשמל למכוניות, משום שמשך טעינת הסוללות ארוך מדי, נמכור את החשמל בתוך הסוללות. כמו שמוכרים גז בבלונים ובירה בחביות."
קינוח בשלושה ממדים
את הרצאה הסיום לכנס נשא ג'יינס קמרון, במאי הסרט Avatar, שנחשב היום למכונת הכסף הבטוחה ביותר בהוליווד. כידוע, הוא חתום גם על "טיטניק" ועוד כמה שוברי קופות היסטריים, כמו 'טרמינטור' 1 ו-2. על הבמה קמרון נראה כאדם צנוע ומעשי, שבסך הכול רוצה לממש את הפנטזיות הויזואליות של חובב מדע בדיוני שנשאר ילד בנפשו. אנשים שעבדו איתו חושבים אחרת. מספרים שהוא קשוח עד כדי אכזריות, אגו-מניאק שלא מהסס לדכא את היצירתיות של אנשי הצוות ובלבד שהכול יעשה כרצונו, אובססיבי ומנוכר. אף אחת מהתכונות האלה לא מרתיעה את המשקיעים בהוליווד ולא את האולפנים, שהפקידו בידיו עוד חצי תריסר סרטים ענקי תקציב כדי להפיק ולביים ב-3 השנים הקרובות.
על הבמה הוא דיבר על הסאגה של הפקת אוואטר, מהכנת התסריט, דרך פיתוח הטכנולוגיות הדרושות לצילום 3D, וכלה ביציאה הדרמטית לאקרנים. קמרון הוא טכנוקרט ביסודו. הוא הגיע לעולם הקולנוע רק אחרי שהתברר לו כי הוא לא יצליח בקריירה של פיזיקאי, המקצוע אותו למד באוניברסיטה. מאחר ותמיד אהב ספרות מדע בדיוני, הוא יצא להוליווד בתקווה להשתלב בתעשיית הסרטים כיועץ טכני. כל אחד מהסרטים שלו אכן התחיל באתגר לפרוץ את מגבלות הטכנולוגיה – והסתיים ב"ערך מוסף" אנושי-פסיכולוגי. בטיטניק הסיפור היה איך לצלם את האוניה הטובעת בריאליזם מושלם, כאשר ברור שאי-אפשר לבנות תפאורה מדוייקת אחת-לאחת. בטרמינטור הוא המציא את השיבוץ של דמות וירטואלית בתוך סביבה מצולמת, ובאוואטר הוא פיתח את כל הטכניקה של צילום סרט 3D בעולם וירטואלי.
לדעת קמרון, הערך המוסף של 3D בסרט הוא כמעט זניח. "הסיפור חייב להיות טוב – משכנע, מרגש, מרתק וחכם – גם בשני ממדים", הוא אומר. "הממד השלישי מוסיף עניין ויוצר תחושות חדשות של מציאות המקיפה את הצופה, אבל הוא לא קריטי מבחינה דרמטית." בתור מי שעבד למעלה מ-10 שנים על פיתוח המצלמות המיוחדות, המציא למעשה את שיטת הבימוי (שחקנים בשר ודם מבצעים את כל התפקידים על רקע 'מסך כחול'. המחשבים ממפים בזמן אמת את תנועותיהם והבעותיהם על השרירים והעצמות של דמויות וירטואליות, מודלים דיגיטליים שקיימים רק בזיכרון המחשב, ומציבים אותם בתוך נוף דיגיטלי-דימיוני. הבמאי רואה על מסך Tablet את התמונה הסינתטית, ומדריך את השחקנים בהתאם.) וגייס את התקציב למימוש חלומו, קמרון בוודאי לא מנסה להוריד מערך הישגו האישי. ובכל זאת, נעים לשמוע כי גם לדעתו נפש האדם עמוקה יותר מטכנולוגיית ההדמייה, וסיפור טוב הוא סיפור אנושי שאפשר להזדהות עם דמויותיו.
