הבא בתור כבר פה
ריאן גוסלינג הוא אחד השחקנים הטובים בעולם. אולי לא שמתם לב לזה, אבל בקרוב כבר לא תוכלו להתעלם. גם ליד ג'ורג' קלוני, פול ג'יאמטי, סטיב קארל, הוא גונב בשקט את ההצגה. עכשיו, סוף–סוף, הדיבור עליו יוצא מהברנז'ה ההוליוודית ועובר לכל סרט רביעי
הראיון הזה מתחיל בגבר מתפשט. בחיי. אני אפרט מיד על מנת לפזר את הערפל: מסביבי לפחות שמונה נשים. בשלות ומנוסות להערכתי, עיתונאיות על פי הגדרתן. נכון לכרגע, הן במצב צבירה נוזלי. אנחנו שוהים בסוויטה מדוגמת באחד מהמלונות המפוארים מדי של מנהטן, במסגרת בוקר ראיונות עם כוכבי הסרט 'טיפש, מטורף, מאוהב', אבל האווירה צמיגית כמו מסיבת רווקות. האירוע, לא הסרט.
בדיוק לפני דקה הגיע תורו של ריאן גוסלינג להיכנס לחדר, ונראה כאילו מדובר בגבר הראשון או האחרון שהמכוּנות עיתונאיות נתקלו בו על פני האדמה. ועכשיו, בסוג של מחווה לסרט בו הוא מתפקד כסוג של רב־שגל, הן מבקשות ממנו להתפשט. וגוסלינג עושה כדברן. הוא מתחיל להוריד את החולצה. וכשנדמה שמשהו שראוי לאזעקת אמבולנס מתחיל לקרות כאן, הוא עוצר, מחייך ומתיישב בכיסא שלו ליד השולחן העגול כדי להתחיל את הראיון לקול צפירות אנושיות עולות ויורדות.
גוסלינג עושה רושם של מישהו שהתעורר לפני עשר דקות, כמעט במקרה נקלע לחדר, ולא הכי מבין מה רוצים ממנו. הוא באמת התעורר לפני עשר דקות, יתברר אחר כך, אבל מה שהן רוצות ממנו זה קצת יחס. כלומר, סטריפטיז. זאת אומרת, חתיך המניאק. כדי לקבל את תפקיד הגבר הפתיין ב'טיפש, מטורף, מאוהב' נאלץ גוסלינג לחיות על דיאטת פרוטאינים קשה, שכללה רק עוף ועוף במשך חצי שנה. התוצאה: אמה סטון שצועקת לו בסרט שנייה אחרי שהוא נשאר בלי בגדים, 'היי, זה פוטושופ'. ומאחר שבינתיים לא קם הבמאי שיכריח אותו להעלות 30 קילו, גוסלינג עדיין משדר 'תפסי אותי, אם את יכולה'.
לצד סטיב קארל, ג'וליאן מור וסטון, גוסלינג עושה תפקיד נהדר בקומדיה חמודה לגמרי. הכוכב של 'היומן', 'בלו ולנטיין', 'כל הדברים הטובים', 'לזכור את הטיטאנים', 'חצי נלסון', 'לארס והבחורה האמיתית', 'עדות שבורה' ואחרים, הפך בשנים האחרונות לא רק לאחד השחקנים היותר עסוקים בהוליווד – בקרוב מאוד עולים שלושה סרטים בכיכובו, כל אחד מהם ראוי לעיונכם – אלא לשחקן מעולה ובעל ערך מוסף משמעותי. מדובר בגרסה הגמישה, המורכבת והמשוכללת של אד נורטון, והוא כאן כדי להישאר. גם אם זה לא כולל סטריפטיז.
כשאנחנו הולכים לראות סרט עם דה נירו או דה קלוני כזה או אחר, ברור לנו מאוד את מי נקבל על המסך. זה לחלוטין לא המצב אצל גוסלינג. בניגוד לשניים האחרים, הקהל אולי עוד לא מגיע בגללו לאולם הקולנוע, אבל הוא כל כך מגוון וכל כך מצוין, שנדמה שכמה שחקנים שונים אוחזים בקרדיט הזה 'ריאן גוסלינג'. אלה לא רק הבחירות המדויקות בתפקידים מאתגרים לאורך הקריירה, אלא בעיקר היכולת שלו להשתנות, להתפתח ולהפתיע.
גוסלינג הוא פליט 'מועדון מיקי מאוס', מוסד טלוויזיוני אמריקאי ותיק ששיגר לעולם גם את כריסטינה אגילרה, בריטני ספירס וג'סטין טימברלייק, בן מחזור שלו. למעשה, הוא גר שנתיים אצל משפחת טימברלייק.
הוא נולד בלונדון, קנדה, עיר קטנה שלא מזכירה את לונדון האמיתית, ועבר ללוס־אנג'לס כבר בגיל 16. תוך פחות מעשר שנים הניב 36 מיליון דולר מהופעות בסרטים. לא ממש גרוע עבור מי שבעוד שלושה חודשים יחגוג יום הולדת 31.
כשהוא מסביר את הדבר שגורם לו להגיד לבמאים מסוימים 'כן', הוא כמעט ממלמל. זה נשמע ככה: "מכיר את זה שיש איזה שיר שבא לך לרקוד אותו, ורק אותו? אז ככה זה אצלי. אין כמעט יותר מדי מה להסביר, זה לא יותר מדי מנומק. כשאתה מרגיש לא משוחרר – סימן שאתה לא צריך לעשות את זה. למרות שלפחות בעניין 'טיפש, מטורף, מאוהב' אני יכול להגיד שכבר שנים חיכיתי לעבוד עם סטיב קארל. הוא כל כך מצחיק אותי, האיש הזה. ראיתי כל דבר שהוא עשה. כשהייתי בן 17 צילמנו פיילוט לסדרה שלא יצא ממנה כלום, ומאז אנחנו מתפספסים כל פעם מחדש. אז זהו, הגיע הזמן".
המשפט שלו בעניין השיר שגורם לך לרקוד מוכר מאיזשהו מקום. בדיקה קצרה בארכיון מגלה את אותו משפט ב'בלו ולנטיין', סרט דל־תקציב ורב־הבעה בו הוא ומישל וויליאמס מגלמים בני זוג שמערכת היחסים שלהם מתפרקת מול העיניים. האם מדובר בפלגיאט? לא ממש. וויליאמס וגוסלינג נדרשו לאלתר לאורך כל הצילומים, והבמאי דרק סיאנפרנס חילק להם הוראות בימוי בנפרד כדי להעצים את האותנטיות של הסרט. גם ב'טיפש, מטורף, מאוהב' הוא נדרש לאלתר, וכך גם הפך לאחראי לאחת הסצינות היותר בולטות בו – רמז, לא ספוילר! – שקשורה איכשהו ב'ריקוד מושחת'.
עשית לא מעט תפקידים מאז 'היומן', אבל אף פעם לא עשית קומדיה. בדרך כלל התמקדת בדמויות די אפלות.
"זהו, שאחרי 'בלו ולנטיין' קיבלתי הוראות ברורות מהרופא שלי לעשות סוף־סוף קומדיה. האמת, זה די הוציא אותי מה'קומפורט זון' שלי, אז נעזרתי הרבה בשחקנים ובבמאי במהלך הצילומים".
אתה מרגיש עכשיו איזשהו לחץ בגלל כל הביקורות המפרגנות והעובדה שסומנת כאחד השחקנים הבולטים בדור החדש של הוליווד?
"אני משתדל להיות זהיר ורגוע לגבי זה. הרי כשאתה מתחיל דרך מקצועית כלשהי, רוב האנשים לא מאמינים שתצליח, פרט לכמה כאלה שאתה ממש חשוב להם, ואז אתה צריך לאמן את עצמך לזה שלא יהיה לך אכפת מה כותבים עליך. ואז, כשמתחילים לכתוב עליך דברים טובים, פתאום אמור להיות לך אכפת, שזה מצב נחמד, אבל מסוכן. מכיר את זה שבחנויות כלבו בארה"ב פתאום מכריזים שאתה יכול לקחת כל מה שאתה רוצה במחיר טיפשי בעשר הדקות הקרובות בלבד? אז זה מה שאני מרגיש עכשיו. אני רוצה לגלם כמה שיותר דמויות ולעשות כמה שיותר תפקידים מעניינים כל עוד אני יכול".
מסיבת הרווקות, שבנו אלייך. הבנות מסביב חוגגות בשלל שאלות עמוקות שמופנות אל האקס של סנדרה בולוק ורייצ'ל מקאדמס, שמצידו מצהיר שמערכת היחסים הכי ארוכה שלו היא עם הכלב שלו בן ה־11. גוסלינג, שכמעט ונרדם על השולחן, מנסה להתמודד עם המציאות הקשה אליה נקלע הבוקר. זה הולך בערך ככה:
איך התכוננת לתפקיד הזה?
"לא ידעתי איך להתכונן, כי לא עשיתי קומדיה קודם. עברתי על מגזיני גברים כדי לדעת איך להתלבש, מה לאכול, איך להתאמן. כי זה מה שהתפקיד חייב. אה, וגם ראיתי תוכניות על פיק־אפ".
יש לך משפט פיק־אפ משלך?
"לא, לא ממש. לא נראה לי שזה עובד, המשפטים האלה, בחיים האמיתיים. את חושבת שזה עוזר?".
אתה הולך מדי פעם לברי פיק־אפ?
"רק הכרנו, את יודעת. אני לא יכול לגלות לך הכל עכשיו".
הרבה מהדברים שאתה עושה בסרט שויכו פעם בעיקר לגייז. אתה אוהב את זה שהגברים היום צריכים להיות מטופחים?
"אני לא חושב שזה עניין של להיות גיי או סטרייט".
אתה משתמש רק בסבונים או גם בקרמים?
"אמא שלי רוצה שאשתמש בכל מיני קרמים, אבל אני עוד לא במקום הזה".
אתה מגדיר את עצמך כמטרוסקסואל?
"אממממ, לא".
אז איך אתה מגדיר את עצמך?
"אממממ, גבר נקי".
תנחומיי לגוסלינג, אבל לא נורא. רבע שעה וזה עובר. מה שמצחיק בכל הסיפור זה שכשהוא לוהק ב־2004 לתפקיד ב'היומן', לבמאי ניק קסבטאס היה נימוק מאוד משכנע כשבחר בו: "אני רוצה שתעשה את התפקיד בגלל שאתה משוגע ובגלל שאתה לא נראה טוב כמו כל המועמדים האחרים". תגובתו של גוסלינג? "אמרתי, 'או־או־או־קיי, תו־תו־תו־תודה', ולקחתי את זה. השתדלתי לא להיעלב".
'היומן' היה הצלחה שיצאה מכל פרופורציה. היחסים בין גוסלינג לרייצ'ל מקאדמס מחוץ למסך רק הוסיפו לארומה הרומנטית, ומיליוני נשים גררו את החבר/הבעל/המאהב לראות פנטזיה רומנטית עשויה היטב, עתירת שמאלץ ונטולת כל קשר למציאות. 'היומן' אמור היה לעשות לגוסלינג משהו ממה ש'טיטניק' עשה לדיקפריו, אבל הוא, התברר, פשוט לא רצה להיות דיקפריו ב'טיטניק' והלך לעשות סדרה של סרטי איכות שאף אחד לא ראה, חוץ מהמבקרים וחברי האקדמיה. זה הוביל, ב־2006, למועמדות לאוסקר על תפקידו הבאמת מדהים כמורה מכור לסמים ב'חצי נלסון', והפך אותו לשחקן הקנדי הראשון שמועמד לפסלון אחרי יותר מ־60 שנה.
הכישרון העצום של גוסלינג יכול לדכא את מי שמשקיע עשרות שעות בשבוע בלימודי משחק ובחזרות. הדואט שניהל ב'עדות שבורה' (2007) עם אנתוני הופקינס, היה אחד האתגרים הגדולים ביותר שמישהו הציב אי־פעם מול האיש שהיה חניבעל לקטר, ומה שמרגיז במיוחד הוא הרושם שגוסלינג אפילו לא מתאמץ. לפעמים נדמה שהוא מעולם לא הזיע על הסט.
מדובר גם במוזיקאי לא רע בכלל. לפני שנתיים הוציא תחת השם Dead Man's Bones אלבום שנשמע כמו פסקול לסרט של דיוויד לינץ' שעדיין לא נכתב, משהו בגזרה שבין ביירות לסופיאן סטיבנס. את הפרויקט יצר ביחד עם איש האלטרנטיב זאק שילדס. השניים הכירו אחרי צילומי 'היומן', כשגוסלינג יצא עם מקאדמס, ושילדס יצא עם אחותה, קיילין. "היה לי ברור שאף אחד לא יתייחס ברצינות להרכב הזה בגלל שיגידו מה לי ולמוזיקה, אז החלטתי לעשות באמת מה שאני רוצה בלי להתחשב בכלום".
הכוונה המקורית הייתה להפיק מחזמר, אבל בגלל שיקולים כלכליים הצמד הסתפק בדיסק ובסיבוב הופעות צנוע. "קלטנו שאם ננסה לעשות מזה הפקת תיאטרון, נגיע לתקציב שאי אפשר לכסות. זה מביא אותי לחשוב על הסכומים שמושקעים בפרויקטים בהוליווד, והאולפנים הגדולים שמוציאים לפחות 100 מיליון דולר על סרט. כשחקן, כל פעם מחדש לא ברור לי איך הם יצליחו להחזיר את הכסף. וקשה לי להשתחרר מהתחושה שאני אחראי לזה. לפעמים אני מרגיש כאילו אני עדיין מככב ב'הרקולס הצעיר', אחת ההפקות הראשונות שלי, וכל הסיפור הזה של הוליווד די מבלבל אותי".
באוקטובר יופיע גוסלינג בסרט עתיד שאיפות־אוסקר, 'The Ideas of March', שמבוסס על מחזה שעוסק בטינופת פוליטית, לצידם של פול ג'יאמטי, פיליפ סימור הופמן וג'ורג' קלוני, שגם כתב וביים. "היה מדהים לעבוד עם קלוני. הוא עבד על הסט בטירוף, כאילו הוא במין אמוק. הוא לא צילם יותר משלושה טייקים לכל סצינה, וסיים את העבודה על הסרט שלושה שבועות בלבד אחרי שהסתיימו הצילומים. נראה לי שיש למה לחכות". בהחלט.
