תושב ממחזר
אנחנו אולי עדיין מפגרים אחרי אירופה, אבל גם בישראל יותר ויותר משפחות ממחזרות באדיקות. במשרד להגנת הסביבה כבר מפעילים תוכנית מיחזור מתקדמת ביותר מ-30 רשויות. הצטרפנו לשלוש משפחות ירוקו, כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות"
מי שביקר בשנים האחרונות באירופה, הבחין ודאי שהאירופאים מתקדמים דור שלם לפנינו בכל תחום המיחזור.
- מי תהיה המשפחה הירוקה של מדינה? לפרטים לחצו כאן
בכל עיר באירופה אפשר לראות איך הם מפרידים וממחזרים את האשפה שלהם. כבר בשדות התעופה יש פחים נפרדים לפסולת רטובה, פסולת יבשה, זכוכית, פלסטיק ונייר. אנחנו, לבנטינים שכמונו, נמצאים עדיין בשלב הראשוני של מיחזור בקבוקי פלסטיק של ליטר וחצי ונייר עיתונים. אבל במשרד להגנת הסביבה כבר חושבים קדימה. בעתיד הקרוב הם מתכוונים להשקיע תקציבי ענק כדי לחנך ולהרגיל אותנו למחזר ולהעמיד אותנו בשורה אחת עם המדינות המתקדמות ביותר.
בכמה רשויות מקומיות - שהם וסביון למשל - כבר חולקו לתושבים פחים חומים קטנים לפסולת אורגנית רטובה. לאור ההצלחה בשכונות שבהן כבר פועלת התוכנית, המשרד להגנת הסביבה פועל בימים אלה ליישומה ביותר מ30- רשויות, בהן באר שבע, אשדוד ומודיעין. העלות מסתכמת בכ350- מיליון שקל מתקציב המשרד. במסגרת התוכנית כל רשות שביקשה להצטרף תחלק לתושבים פח אחד לפסולת רטובה ופח רגיל לכל שאר הפסולת, והתושבים יפרידו אשפה בבית.
הפסולת הביתית בישראל מסתכמת בכ13- אלף טונות ביום. בשנה אנחנו מייצרים כ4.4- מיליון טונות פסולת מעורבת, ועל פי תחזיות המשרד להגנת הסביבה כמות הפסולת גדלה מדי שנה בכארבעה אחוזים. כמיליון וחצי טונות בשנה - כ40- אחוזים ממשקל הפסולת וכעשרה אחוזים מהנפח שלה - הם פסולת "פריקה ביולוגית," כלומר פסולת אורגנית רטובה, שמקורה במוצרי מזון, פירות, ירקות וכדומה. מהפסולת הזאת ניתן לייצר ביו-גז, ולאחר מכן להפוך אותה לקומפוסט, חומר זיבול לשימוש בחקלאות.
לפי התוכניות של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו נפריד את הפסולת שלנו לשני זרמים עיקריים: פסולת אורגנית, כלומר שאריות מזון ושאר חומרים "פריקים ביולוגית," ופסולת יבשה. את הפסולת היבשה יפרידו בהמשך, במפעלי מיחזור מיוחדים, לזכוכית, פלסטיק, נייר וקרטון ושאר סוגי הפסולת.
מבצע הסברה
"אנחנו היינו הראשונים שהחלטנו, כבר בתחילת שנת ,2010 על המיחזור בשני מסלולים," מספר עמיר פורת, חבר המועצה המקומית סביון ומחזיק תיק איכות הסביבה. "התקשרנו עם 'חץ אקולוגיה,' חברה שמקבלת את כל הפסולת היבשה, ובמפעל אוטומטי שהקימו באתר חירייה הם מפרידים אותה. המכונה שלהם יודעת להפריד פחיות שתייה מבקבוקי זכוכית, אריזות קרטון ממכלי פלסטיק. הם מקבלים את כל הפסולת שלנו, והם יודעים למחזר ולהרוויח מזה כסף.
פורת מספר כי בסביון עבר כבר חוק עזר עירוני המחייב את התושבים למחזר. עשינו מבצע הסברה גדול, בשיתוף שבט הצופים המקומי," מספר פורת. "מתוך אלף בתי אב, רק שניים סירבו למחזר, ואנחנו הפעלנו נגדם סנקציות: הפסקנו לפנות מהבתים שלהם אשפה עד שהם השתלבו בתוכנית. כיום יש לנו אדם שבודק את האשפה הביתית ומוודא שהמשפחות ממחזרות כמו שצריך."
אבל יש משפחות שלא המתינו לתחרות "המשפחה הירוקה" והחלו למחזר כבר לפני זמן רב. אחת מהן היא משפחת גולן משהם. רונית גולן, מתכננת סביבתית ופעילת חינוך וסביבה, בעלה אורן גולן, יועץ למיקוד עסקי לחברות הייטק, ושלושת ילדיהם, בני ,11 שמונה וחמש, כבר נמצאים עמוק בתוך עולם המיחזור.
ליד דלת המזווה בבית משפחת גולן נמצאים מכלי המיחזור: שקית לאיסוף נייר עיתונים; שקית נוספת לאיסוף פסולת יבשה שאינה נייר כמו קרטון חלב מעוך ומכל פלסטי של קרם לידיים; שקית של בקבוקי ליטר וחצי, המיועדים למחזורית; ומכל לבקבוקי זכוכית.
מתחת לכיור יש שני פחי אשפה: דלי הפסולת האורגנית הרטובה, בצבע בורדו, שכל תושבי השכונה קיבלו מהמועצה המקומית שהם, ופח אשפה רגיל. גם בחצר יש שני פחי אשפה: הפח הירוק הגדול, המשמש לאשפה רגילה, ופח קטן יותר, חום, המשמש לפסולת האורגנית הרטובה.
משתפים פעולה
25 קילומטרים צפונה, בכפר סבא, חיה משפחת כהן. קובי הוא יזם אינטרנט ונדל"ן. אשתו נטע עוסקת בעיצוב. את המודעות למיחזור הביאו למשפחה שלושת הילדים, איתי ,(13) עומרי (11) ועדי (4) מבית-הספר ומהגן.
גם עיריית כפר-סבא מודעת מאוד לנושא המיחזור. בפינות הרחוב בשכונה בה גרה משפחת כהן",שכונת האוניברסיטה," יש מיכלי מיחזור לבקבוקים, לעיתונים, לדיסקים ישנים, לסוללות משומשות ואפילו לבגדים משומשים. בחדרי-האשפה של כל בית יש פחים ירוקים לאשפה יבשה, פחים כחולים לניירות ועיתונים, ופחים חומים, קטנים יותר, לאשפה אורגנית רטובה. על כל גן ילדים יש שלט גדול, הקורא להפרדת האשפה לסוגיה.
"בית הספר שהילדים מתחנכים בו, בית ספר רמז, הוא 'בית ספר ירוק,' ודרכו נחשפנו לנושא," מספר קובי כהן. "קיבלנו מהעירייה גם פח מיחזור אפור קטן, לפסולת אורגנית, עם הוראות מה לזרוק לתוכו. יש אפילו מספר טלפון מיוחד שאליו אפשר לשלוח סמס ולשאול לאן זורקים פסולת שאיננו יודעים למה היא משתייכת."
בחצר האחורית של המשפחה, המתגוררת בדירת-גן, יש מיכל גדול לבקבוקי פלסטיק משומשים, סל לעיתונים ונייר, ושקית לבקבוקי זכוכית. את הכל אוספים, ומעבירים למיחזור.
"השכונה שלנו מאוד מודעת לנושא," אומר קובי כהן. "המיחזורית לבקבוקי פלסטיק מתמלאת כאן במהירות, ומרוקנים אותה פעמיים כל שבוע."
בסביון, בחצר המשתרעת על עשרה דונם, גרה משפחת פורת. עמיר פורת הוא ממציא בתחום הרפואי, שלזכותו רשומים בארה"ב כשישים פטנטים. אשתו אירית היא קצינה בגימלאות בצבא הקבע. שלושה מבניו של עמיר הקימו את בתיהם מאחורי הבית שלו. המודעות שלו לתחום איכות הסביבה גרמה לכך שהוא "ירוץ" למועצה המקומית סביון בראש סיעת "סביון ירוקה," וירכז את תחום איכות הסביבה במועצה.
"אנחנו הישוב היחידי בארץ שכולו ממחזר," מצהיר עמיר בגאווה. פרט לפינוי אשפה בשני פחים - החום לפסולת אורגנית רטובה והירוק לשאר הפסולת - אנחנו ממחזרים גם בתחומים אחרים. פעמיים בשבוע מפנים אצלנו גזם גינה. אנחנו מקפידים שזה יהיה גזם טהור. אם יש למישהו מקרר ישן או ספה שהוא רוצה לזרוק, יש פינוי פעם בחודש - ביום ראשון הראשון בכל חודש - של פסולת מהסוג הזה. כולם משתפים אצלנו פעולה. יש אפילו תושבים שמלשינים על השכנים: מישהו זרק אשפה רגילה לפח האורגני או לפח של השכן."
איך נעשית כל כך מודע לאיכות הסביבה?
"זה היה שיגעון של אשתי הראשונה, יהודית, שנפטרה לפני כעשר שנים. היא התחילה בזה."

