נא להכיר: דני טננבאום
מפיק תסריטאי ובמאי המנסה לשלב בין חינוך לקולנוע באמצעות פרויקטים של הפקת סרטים ע"י ילדים ונוער
דני טננבאום הוא קולנוען ואיש חינוך שעבר לניו-יורק בשם האהבה, גם לאמנות וגם ולאישה בשם סטייסי. טננבאום נולד וגדל במושב בני עטרות. בתיכון היה פעיל מאוד בתנועת בני המושבים ומשם המסלול לגרעין נח"ל היה ברור. בצבא שירת כמ"כ ביחידה קרבית, שירות שלא הצליח לדכא את תשוקתו של טננבאום לקולנוע. לאחר השחרור הוא נרשם ללימודי קולנוע במכללת "מנשר". סרט הגמר שלו, "מדריכים", נבחר להשתתף השנה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים. טננבאום מנסה לשלב בין חינוך לקולנוע באמצעות פרויקטים של הפקת סרטים ע"י ילדים ונוער. ב-2007 פתח את Montage Productions ,חברה שמטרתה לעזור לילדים ונוער למצוא קול דרך היצירה הקולנועית. לצד החברה אותה הקים עובד היום טננבאום גם כמפיק, תסריטאי ובמאי פרילנס.
מה שהביא אותי לפה זה...
"אישתי המדהימה סטייסי. הכרנו בארץ, במסגרת תוכנית שהיא עשתה בישראל, והתאהבנו. אחרי כמה שנים בארץ הגענו לפה, לקדם את הקריירות שלנו, היא במשחק ואני בקולנוע וחינוך. אני כרגע עובד בקש"ת: קהילה של ישראלים בברוקלין, בתוכנית גרעין צבר של הצופים, וכן בצילום ועריכה".
ניו-יורק בשבילי זה...
"ניו-יורק היא כל יום הרפתקאה חדשה, מוזרה ויחודית. ניו-יורק היא קיבוץ הגלויות, בה אפשר למצוא את כל התרבויות שקיימות. ניו-יורק מאפשרת לך להיות מה שאתה רוצה, כי כולם פה שונים ויחודיים (או שלא אכפת לאף אחד. לא ברור...). אתה לא בטוח אם היא נבנתה בשבילך או נגדך. ניו-יורק במילה אחת היא Overwhelming".
אני לא יכול בלי...
"חומוס, סקייפ, צילום, כתיבה, חינוך, מאיר אריאל. לא בהכרח בסדר הזה".
הכי בית זה...
"במערכת היחסים שלי עם סטייסי, שנעה בין ישראל לארה"ב, התחברנו למשפט מהשיר Home של אדוארד שארפ, שאומר: Home is wherever I am with you, וזה מה שאנחנו אומרים אחד לשני ברגעי געגוע טרנס-אטלנטים".
עוד שנה אני....
"עוד שנה אני אהיה פה, אחרי מיליון חוויות, בתקווה גם שאחרי טיול של כמה חודשים, מתכנן וחושב מה אני אעשה בשנה הבאה".
אני הכי מתרגש מ...
"שיחה עם משפחה וחברים, סרט שנוגע בעצמות, לקראת טיסה לארץ, טייק שצולם טוב, פיסקה טובה מספר טוב שאני מוצא בו את עצמי, מילים של שיר (בימים אלו זה בעיקר של ג'וני קאש), רעיון לסרט שגורם לי לעזוב הכל וללכת לכתוב אותו, שיר שאני מצליח לנגן בגיטרה בלי לזייף".
הייתי רוצה לשבת לקפה עם...
"זה אולי קצת נרקסיסטי, אבל אני מניח שכולנו כאלה: הייתי רוצה לשבת לקפה איתי: עם אני בעוד 40 שנה, ולהבין מה אני צריך לעשות. אני חושב שאני לא לומד מספיק מטעויות של אחרים וזאת תהיה הזדמנות טובה (ואולי גם לשאול קצת על תוצאות ספורט בשנים הקרובות)".
אם היה לי את כל הכסף שבעולם הייתי ...
"נוסע יותר לארץ. עושה יותר סרטים. מקים בית ספר תיכון לקולנוע ומשחק לנוער בסיכון ביחד עם סטייסי. אתם יודעים מה? שני בתי ספר: אחד בארץ ואחד בארה"ב. מביא את כל החבר'ה מהמושב לפה במטוס פרטי. תומך ומקדם את המאבק החברתי בארץ".
