חוסר במלטונין ונדודי שינה

הפרעות שינה הן בעיה שכיחה באוכלוסייה: למעלה מ-25% מהאוכלוסייה יסבלו מהן במהלך חייהם. 30%-45% מבני ה-50+ סובלים מהן, כאשר נשים סובלות מהתופעה פי 1.5 מגברים. בעבר ניתנה להפרעה זו תשומת לב מועטה בלבד, אך כיום ידוע שלהפרעות שינה יש השפעה שלילית משמעותית על תפקודנו בחיי היום-יום, בעבודה, על התפקוד החברתי, ועל יכולותינו הקוגניטיביות. בנוסף, מחקרים רבים מצאו קשר בין חסך בשינה או שינה לא איכותית לבעיות בריאותיות במערכת הלב וכלי הדם ובמערכות נוספות בגוף.

הסימפטומים לבעיות שינה הם קשיי הירדמות, יקיצות מרובות, יקיצת בוקר מוקדמת ותחושה כללית של שינה בלתי מרעננת ושל עייפות במשך היום. כלל האצבע הוא בחינת ההרגשה העצמית ותחושת העייפות במהלך היום לאחר שינה של מעל 7 שעות במשך 3-4 לילות ברצף. אדם שישן כמות שעות כזו באופן תקין ואיכותי, אמור לחוש תחושת רעננות וחיוניות במהלך היום.

לבעיות בשינה מספר גורמים אפשריים: בעיות רפואיות שונות כגון בעיות בפעילות בלוטת התריס, מחלות דלקתיות כרוניות וכמובן מחלות ממאירות וכאבים כרוניים. הסובלים מתופעות אלה יסבלו מעייפות במהלך היום גם אם ישנו מספיק זמן. גורם נוסף הינו דום נשימה בשינה ששכיחותו עולה בקרב הסובלים מעודף משקל. חוסר היגיינת שינה הינו גורם נוסף הפוגע בהכנת הגוף לשינה, כולל פעילות גופנית שרבים מאיתנו מבצעים סמוך למועד השינה בגלל חוסר זמן, שתיית קפאין ושינה בסביבה מוארת או רועשת.

גורם נוסף, שהוא שכיח מאוד בגילאים מבוגרים, הוא בעיות בהפרשת המלטונין. הורמון המלטונין המופרש מבלוטת האצטרובל במח עם רדת החשיכה והוא האחראי לתחושת העייפות וההרדמות. החל מגיל 55 רמת המלטונין קטנה, דבר המוביל לעלייה בשכיחות קשיי ההירדמות ונדודי השינה. מעבר לכך, מתח, לחץ נפשי ומחשבות טורדניות גורמים אף הם לבעיות שינה.

הטיפול בבעיות השינה מבוצע בראש ובראשונה באמצעות שמירה על היגיינת שינה. לגוף אין מפסק שעם כיבויו נכנסים למצב שינה, לכן נדרשת הכנה של הגוף לשינה החל מהמישור הפיזי: הימנעות מפעילות ספורטיבית סמוך לשינה (רצוי מאוד לבצעה 4-5 שעות טרם השינה), הימנעות מצריכת קפאין ומחשיפה לתאורה חזקה בשעות שלפני השינה, ועד המישור הפסיכולוגי: התגברות על לחצי היום-יום באמצעות עיסוק/פעילות מרגיעה, שיחה, הרפיה, נשימות עמוקות וכו'. כמובן שהיגיינת שינה כוללת גם את ההקפדה על סביבת שינה שקטה וחשוכה, והימנעות משינה במשך היום.

מעבר לכך, אופן הטיפול משתנה בהתאם למקור הבעיה. בעיות שינה הנגרמות ממחלות שונות, משימוש בתרופות שונות או מדום נשימה מחייבות טיפול שינה בהתאם לבעיה הראשונית. בעיות בהפרשת המלטונין ניתנות לטיפול באמצעות תרופת מרשם חדשנית בשם סירקדין, פטנט שהוא פרי פיתוח ישראלי של חברת "נעורים", הנמכרת כיום ברחבי העולם. תרופה זו, שונה מתרופות השינה האחרות ומבוססת על מלטונין בשחרור מושהה. התרופה מסדירה, לאחר כחודש של שימוש, את הפרשת המלטונין ומאפשרת שינה איכותית.

בניגוד לחלק מתרופות השינה מהדור הישן אשר השימוש בהן הוא בעל פוטנציאל התמכרות ומחזוריות השינה המושגת בלתי טבעית כך שהנוטלים אותן חשים עייפים ביום שלמחרת, הסירקדין מבוסס על הורמון טבעי הקיים בגוף וסכנת התמכרות וההתרגלות בשימוש ממושך פשוט לא קיימת, למעשה ההיפך הוא הנכון, מרבית התועלת מופקת לאחר מס' שבועות של שימוש והסדרת השעון הביולוגי בגוף. עובדה זו מאפשרת, במידת הצורך, שימוש בטוח בתרופה גם לזמן ממושך מבלי להסתכן בתסמיני גמילה. מעבר לכך, סירקדין מעודד את הפעילות הטבעית של השעון הביולוגי ומאפשר שינה טבעית ומרעננת.

לעיתים קרובות נהוג ומומלץ לשלב סירקדין עם תרופת שינה מהדור החדש (בד"כ מקבוצת Z). תרופת השינה מחזקת את השינה הכמותית ומביאה לשיפור מיידי בהירדמות, ואילו הסירקדין מביא לשיפור באיכות השינה באופן הדרגתי יותר שיורגש לאחר 1-2 חדשי שימוש.

פרופ' גיורא פילר הוא מנהל המרפאה להפרעות שינה, הקריה הרפואית רמב"ם ושרותי בריאות כללית מחוז חיפה.