ציונות ההיי-טק
אנשי עסקים ישראלים מתעשיית ההיי-טק בעמק הסיליקון נתרמים למען עשייה חברתית בישראל
"בדיוק היום לפני 7 שנים, לאחר צפירת יום הזיכרון ישבנו בהרצליה וחתמנו על המסמכים לפתיחת החברה", משחזר בנוסטלגיה זוהר לבקוביץ מנכ"ל ומייסד אמובי (Amobee) את רגע הקמת חברת הפרסום הסלולרי הישראלית, אשר על מכירתה במרץ 2012 למפעילת הסלולר הסינגפורית "סינגטל " תמורת 321 מיליון דולר, נכתב וסוקר ברוב גאווה בכל כותרות העיתונים הכלכליים בארץ ואף בארה"ב.
כחודש לאחר מכן, בבית קפה "ונציה" בפאלו אלטו, פגשתי את זוהר (40) ואיה (35) לבקוביץ הורים למיקה (4) המתגוררים בסן מתאו, קליפורניה כחמש שנים, לשיחה על הקשרים בין אנשי ההיי-טק בעמק הסיליקון לקהילה הישראלית ולישראל .
איה, ילידת הרצליה פיתוח, הקימה לפני כשנה את חברת "עוגן רילוקיישן" יחד עם שותפתה יעל הלפרין. החברה מסייעת למשפחות שעוברות רילוקיישן ומלווה אותן יד ביד בתהליך הקליטה וההתאקלמות. בעבר ניהלה איה את "הבית הישראלי" בקונסוליה בסן פרנסיסקו, כך שהקמת החברה הייתה עבורה בגדר הפיכת תחביב למקצוע. "משהו שמאפיין מאד את הישראלים זה הרצון לעזור אחד לשני. אנחנו חווינו את המעבר לארץ חדשה על בשרינו ומבינות את הקשיים ואת חבלי הקליטה ובנוסף מכירות היטב את הקהל. מעבר לעזרה ביורוקרטית והכנה מנטלית לשינוי, אנחנו מנסות להכיר ולקשר בין משפחות. בליל הסדר למשל אירחנו אצלנו שלוש משפחות חדשות", מספרת איה בגאווה.
בקיץ הקרוב הן יקיימו כנס הסברה בסיליקון ואלי ובו תהיה הזדמנות למשפחות חדשות להכיר משפחות נוספות, לחלוק חוויות ולקבל עצות וטיפים מאנשי מקצוע מקומיים.
זוהר, לעומתה הוא יליד קיבוץ דפנה. את השכלתו רכש באוניברסיטת "קלוג" בשיקאגו בשילוב עם בית הספר למנהל עסקים "רקנאטי" והחל את דרכו המקצועית כקופירייטר במשרד פרסום. בשנת 2005 הקים את חברת אמובי שמרכז הפיתוח שלה נמצא בהרצליה וההנהלה בקליפורניה. אמובי הפכה לאחת הספקיות המרכזיות של טכנולוגיות פרסום לחברות סלולר ושירתה מפעילות כגון וודאפון, טלפוניקה וספרינט. בשנתיים שקדמו למכירת החברה נדמה כי לבקוביץ' קטף כל תואר אפשרי בתחומו: זכייה בתואר "חלוץ טכנולוגי "מטעם הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ ,תואר "מנכ"ל השנה בהיי-טק" בישראל ולבסוף הזכייה בתואר היוקרתי "יזם השנה של קליפורניה" בשנת 2011, זכייה אשר דירגה אותו בקבוצה המובילה של היזמים בסיליקון ואלי. לבקוביץ' מתאר את רגע הזכייה כמרגש מאד "על הבמה ייצגתי את המדינה כישראלי היחיד שזכה בתואר הזה. אני ואיה אשתי היינו שני הישראלים היחידים באולם״.
כשאני שואלת את זוהר מה דעתו לגבי מגמת "בריחת מוחות" מישראל הוא עונה שזהו תהליך טבעי כי כאן נמצא הביזנס ולתפיסתו המגמה היא חיובית "כשאני נמצא פה אני תורם לא פחות. אני בונה את התדמית של ישראל ועוזר ליזמים צעירים. אני אף מרצה בכנס The Israel Conference המתקיים בלוס אנג'לס מידי שנה ומטרתו לספר לעולם האמריקאי על ישראל – למה צריך להשקיע בישראל, ושישראל היא לא רק פוליטיקה ומלחמות".
כמי שגדל בקיבוץ, זוהר מאמין שההיי-טק זה הציונות של המאה הזו "כל הצלחה של סטארט-אפ ישראלי היא הצלחה לישראל" הוא מסביר. "אנחנו היינו ההשקעה הראשונה של וודאפון וטלפוניקה - מהמפעילים הסלולריים הגדולים בעולם בארץ, בעצם הבאנו אותם לישראל להשקיע בחברות ישראליות וזה לא טריוויאלי בימים האלו. אמובי הייתה עם מרכז פיתוח גדול בארץ - סיפקנו משרות לאנשים רבים. גם סינגטל ,החברה החדשה ,ממשיכה את הפיתוח בארץ ואף תגדיל את מספר העובדים בארץ".
אולם לגבי החינוך והממסד בארץ הוא לא חוסך ביקורתו: "כשזכיתי בטקס "יזם השנה" מושל מדינת קליפורניה ברך את הזוכים: "בזכותכם קליפורניה המדינה העשירה בעולם" והנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הגיע לדבר ולהגיד תודה ליזמים. זה הבדל תפיסתי מבארץ שבעיקר מקדשים טייקונים ולא יזמות. אף מצער אותי לראות את הסקרים על רמת החינוך בישראל שלפיהם ישראל היא המדינה היחידה שמספר האקדמאים בה בדור הזה נמוך מבדור הקודם. כשהעברתי הרצאה בטכניון, באוניברסיטת ברקלי ובאוניברסיטת סטנפורד ביקשתי מהסטודנטים לציין שמות של חמישה אנשים שזכו בפרסי נובל וחמישה שחקני כדורגל מפורסמים. באוניברסיטת ברקלי וסטנפורד הכירו זוכי פרס נובל, כימאים ופיזיקאים כי מחנכים פה להשכלה וגאים במצוינות חינוכית, ואילו בארץ ידעו לצערי בעיקר על כדורגלנים".
לנוכח כל זאת, כשכל האפשרויות פתוחות בפניו וחברות גדולות וקטנות מחזרות אחריו, הוא בוחן כעת מהו הדבר הנכון הבא עבורו "אנחנו חיים בעולם שבו יש 3.5 מיליארד מברשות שיניים, 4 מיליארד אנשים עם גישה לחשמל ומים נקיים ו-6 מיליארד אנשים בעלי מכשירים סלולריים. הסלולרי הפך למוצר המשפיע ביותר על העולם והוא יאפשר לנו לקיים עולם יותר טוב, החל מהעברת מסרים של בריאות, מסרים של חינוך, שפה ודמוקרטיה".
פרויקט Space IL שבו זוהר מעורב הוא אחת הדרכים לדעתו להשפיע ולקדם את החינוך בישראל - העמותה שהוקמה בשנת 2010 בשיתוף עם מכון ויצמן והתעשייה האווירית לטובת חינוך מדעי בישראל שמה לה למטרה להיות המדינה השלישית בעולם שתשגר ותנחית חללית על הירח. "זה נראה לי הפרויקט הכי חשוב והכי משפיע על הדור הבא של החינוך – אנו מאמינים שנחיתה על הירח תניע צעירים רבים להתעניין בחקר החלל ותבסס את המעמד של ישראל כמדינה יזמית ומובילה טכנולוגית".
רשת הון סיכוי
עוד דוגמא מרתקת לשילוב ושיתוף פעולה פורה בין אנשי תעשיית ההיי-טק לעשייה חברתית בישראל היא IVN - רשת הון סיכוי לישראל.מדובר בעמותה פילנתרופית אשר הוקמה ב-2001, המושתתת על קבוצת אנשי עסקים ויזמי היי-טק בכירים מהארץ ומארה"ב, בראשם יו"ר ומייסד העמותה אריק בן חמו, יהודי-צרפתי, ממקימי חברת 3com וחברת palm, תומך ומשקיע עסקי בחברות סטארט-אפ ישראליות רבות ופרופסור אורח באוניברסיטת בן גוריון. סגן היו"ר של העמותה הוא בני לוין ממקימי " נייס מערכות " בישראל והיו"ר של dbMotion .
את סניף העמותה בארה"ב מנהלת כיום טלי דונביץ' (39) המתגוררת בסאניווייל, כשבע שנים, נשואה לשי ואם לנועה ועמית. "הסיפור של העמותה דומה לסיפור שלי" היא מספרת
"בארץ צברתי ניסיון רב בתפקידי ניהול בחברות גדולות כמו סופר פארם, שטראוס וכמו כן כמנהלת שווק של "אבן קיסר" בארה"ב. חיפשתי דרך להביא מהידע העסקי שלי ולתרום לעשייה חברתית ולכן כאשר הציע לי אריק בן חמו את התפקיד ניהול של העמותה זה מיד קסם לי".
טלי עוד מציינת כי הייחוד של העמותה הוא בכך שחברי העמותה שהיו פילנתרופים גם קודם לכן, לוקחים את הידע שלהם מהעולם העסקי ואת המשמעת והסטנדרטים הגבוהים שמכירים, לעולם של יוזמות חברתיות כדי לגשר על פערים חברתיים בישראל "המרכיב הכי חשוב אצלנו בארגון הוא שאנחנו לא רק רושמים צ'יקים אלא אנחנו עובדים בצמוד כ"מנטורס" (חונכים) עם העסק החדש ואף מספקים לו שירותים שונים כמו שירותי כוח אדם וייעוץ משפטי".
דרך הפעולה של העמותה היא באמצעות איתור כשלים חברתיים בישראל ומציאת מיזמים שנותנים לכך פתרון, במסגרת "social venture program" מעין סטארט-אפ חברתי. כך למשל יזמה IVN בשיתוף עם "קרן יד הנדיב" לפני כחמש שנים תכנית הכשרה למנהלי בתי ספר אשר אומצה ע"י משרד החינוך ("זה סוג של אקזיט - הקמנו, הרצנו, יצאנו והעברנו את המפתחות למשרד החינוך"), קפה רינגלבוים שהוקם בשכונה ד' בבאר שבע כמקום עבודה ותמיכה לנוער בסיכון ופרויקט "סינדרלה " בנגב, שהוא מיזם חברתי תחת עמותת "עדן" אשר העניק תנאים סוציאליים והכשרה נוספת בשיתוף משרד התמ"ת.
"אנחנו מממנים את הכסף ההתחלתי ובונים מודל עסקי. מלמדים איך לבנות תכנית עבודה כדי שהעסקים והעמותות החדשות יוכלו להחזיק מעמד ותוך כמה שנים שיעמדו על הרגליים לבד", טלי מסבירה.
לגבי הקשרים בין אנשי העסקים היהודים בארה"ב לישראל, היא מציינת כי ליהודים בגולה מאד חשוב לעזור לבעיות בארץ "יש אמנם בעיות קיום לישראל, אבל ישנם גם המון פערים חברתיים. כשהחברה כל-כך מפורדת ומפולגת, קשה לה לעמוד בפני איומים חיצוניים וחייבים לחזק את החברה בפנים. החברים של העמותה יושבים בוועדות "שולחן עגול" של הממשלה ומנסים ליצר אוירה שמטפחת הקמת עסקים חברתיים ומאפשרת הצלחתם".
שתופי פעולה עם גופים שונים כגון הפדרציה היהודית נועדו לעודד פילנתרופיה חברתית ולתת מענה בנושא חינוך הדור השני של היהודים בארה"ב. "התמיכה בישראל בקרב הדור השני של היהודים ירדה מאד מבחינה פילנתרופית. הדור הצעיר, שכל הכסף הפילנתרופי של המשפחה עובר לידיו לא ממוקד בישראל אלא בכל העולם. אנחנו בונים תכנית הנוגעת לכל מעגל התורמים כדי ללמד אותם מה זו פילנתרופיה חכמה ושיראו ויכירו את הצד היפה של הארץ ולא רק מה שרואים בCNN - היום".
כישראלית גאה שגדלה בחדרה ופרדס חנה, וייצגה את ישראל כספורטאית, טלי מרגישה שיש לעבודתה בעמותה ערך נוסף "כשאני מציגה לפדרציה היהודית את הדוגמאות מהשטח - זה הסיפור שלי, זו החברה, המשפחה והשפה שלי". היא אף נוטלת חלק בהקמת מנהיגות ישראלית בארה"ב "המטרה היא להקים ארגונים בארה"ב תחת "ארגון על" כדי למנף את העובדה שיש בארה"ב כמיליון ישראלים ולהשתמש בזה. בניגוד ליהודי שצריך לשכנע אותו לאהוב את ישראל, כל הישראלים אוהבים את הארץ גם אם נוח להם בארה"ב. הרעיון הוא להקים כוח מגובש שדואג לביטחון ישראלי. ישראלים צריכים לדאוג לדור השני שלנו, לילדינו ולהשאירם אוהבי ישראל".
