החיים בסרט, גירסת ג'ניפר אניסטון

בימים אלה, בהם אנחנו מעבירים את הזמן עד שהפצצה תיפול ובינתיים נושמים מרק, אי אפשר לזלזל בקצת נחת, גם אם היא מגיעה מהצד השני של הכדור. ג'ניפר אניסטון – או בקיצור, ג'ניסטון – קיבלה הצעת נישואים, מג'סטין ת'רו, הנוכחי, בן הזוג שלה בשנה האחרונה, שגם אותו, לפי השיטה אותה פיתחה ג'ניסטון, היא פגשה על הסט של סרט משותף ("את אני והשאר"). ואולי זה לא מקרה, כי החיים של אניסטון, לפחות כמו שהם משתקפים בעיניים שלנו, הם סרט. לא מקורי במיוחד, אבל מושתת על נוסחה שתמיד עובדת, ואנחנו חיים בסרט הזה, הסרט של ג'ניפר אניסטון.

עוד אניסטון:

לא עוד רייצ'ל גרין. ג'ניפר אניסטון והארוס ג'סטין תרו (צילום: mct)

אין ספק, כשזה מגיע לג'ניסטון כולנו מתאחדים, כמו להקת רובוטריקים, ומתרקמים לכדי דגם על מפלצתי של אמא פולניה. כולנו רוצים שרק יהיה לה טוב. כי ג'ניסטון היא הטוב המוחלט. מלאך, וכולנו נאנחים בכל פעם שהיא פוגשת בחור, מקווים שהפעם זה זה, שהגיע הבחור הנחמד, שלא יתאכזר אליה, שלא יעשה עליה קונצים, שלא יתפוס עליה טרמפ ולא ישחק איתה משחקים, שיהיה טוב אליה. אנחנו רוצים שהיא תנצח. יושבים ולועסים את הפופקורן שלנו ועוקבים אחרי הבחורה עם ההבעות המצחיקות שרק רוצה אהבה.

רק שיהיה טוב אליה. אניסטון עם הדייט הקודם ג'ון מאייר (צילום: AP)

האהבה הקולקטיבית האינסופית לאניסטון פרצה בסוף המאה הקודמת. משמיים ירד אלינו נזר הבריאה, להלן רייצ'ל גרין ב"חברים". אנחנו הענקנו לה את ליבנו, והיא בתמורה החליפה עיצובי שיער והעניקה לעולם 101 טכניקות להפיכת חוסר מודעות עצמית למשהו חינני. כש"חברים" נגמרה כבר היה ברור שיש ג'ניסטון, ויש כל השאר. לה-בלנק, שווימר, קוקס - למי אכפת. ג'ניסטון נשואה לבראד פיט למרות שהיא לא דוגמנית קלאסית ולא שאפת-על אלא הבת של השכן, אם אתם במקרה גרים בבוורלי הילס. הם היו זוג מקסים, מבחינה תדמיתית ובעיני התקשורת זה היה מושלם.

היו זוג מקסים. אניסטון ובראד פיט (צילום: רויטרס)

ואז הגיע המשבר, והעריקה של פיט לאנג'לינה ג'ולי. לא יודעת מה אתכם, אני הרגשתי נבגדת. המשבר הזה לקח את התרחיש ההוליוודי של ג'ניסטון-רייצ'ל לשלב הבא. התסריטים חולקו, הטייפקאסטים קועקעו על השחקנים, כל הדמויות הסתדרו במקום והבמאי הגדול אמר אקשן. בראד פיט טיפש. אנג'לינה ג'ולי רעה. ג'ניסטון מלאך תמים שנפל קורבן למזימה אכזרית. אנחנו בעדך, ג'ניפר. חכי. ההפי אנד עוד יגיע. אנחנו ב-LA. הוא תמיד מגיע בסוף.

הסרט נגמר, אפשר לצאת מהאולם

אל כל מה שעבר על ג'ניסטון באמצע – בין המשבר ההוא להצעת הנישואים הנוכחית, התייחסנו תמיד בהקשר של הפרידה מפיט, והצל שהטיל עליה כשהעז להיפרד מאהובתנו, רייצ'ל גרין. יכול להיות שאנחנו מתחזקים את המיזוג הקטלני רייצ'ל – ג'ניפר, יכול להיות שזאת אניסטון שמתחזקת אותו ויכול להיות שכל התשובות נכונות. ככה או ככה, היא ממשיכה להשתלם לשני הצדדים. אנחנו ממשיכים להתייחס אליה כאל דמות בקומדיה רומנטית, והיא מתעקשת, מאז ש"חברים" נפחה את נשמתה, לשחק כמעט תמיד את אותה הדמות, לרוב בווריאציות שונות על אותו הסרט.

הרעה והטיפש. אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט (צילום: AFP)

אחוז קטן מהסרטים האלה הצליח מסחרית ממש, באף אחד מהם היא לא הפגינה משחק יוצא דופן, אבל זה עובד – למרות שהשם ג'ניפר אניסטון לא הוכיח את עצמו כערובה לרווחים, הוליווד ממשיכה ללהק אותה, לפעמים לשלושה סרטים בשנה. נדמה שגם הרשעות ההוליוודית מדלגת עליה – השם ג'ניפר אניסטון לוהט לנצח גם בימים הקרים ביותר, כמעט תמיד אייטמים עליה עולים בהקשרים חיוביים, והטוקבקים תמיד אוהדים ומחבקים, מעודדים אותה, שוטמים את הזוג פיט-ג'ולי, צוחקים כשצריך, דומעים כשצריך.

והנה, בזמן שאנחנו עוד מתמוגגים מההצעה של יהודה לוי לנינט, ושתי דקות אחרי הפרסומים על החתונה (לכאורה) של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי, מגיע הקתרזיס בצורת הצעת נישואים לג'ניסטון. כבר לא ילדה - בת 43, לא עוד רייצ'ל גרין שמגיעה לדירת שותפים בניו יורק כדי לעשות "בנות". היא עדיין כמהה למשפחה וילדים, ואנחנו, שחיכינו מול המסך כל כך הרבה זמן, מחזיקים אצבעות לה ולעצמנו. כי אנחנו, משתמשי הקצה של ג'ניסטון, רוצים קלוז'ר. ובאמת אולי הפעם זה יקרה. אולי ת'רו הוא האחד, אולי הוא יביא את רייצ'ל גרין אל המנוחה והנחלה, וגם אנחנו נוכל להרפות, לשחרר אותה לנצח, לצאת מהאולם כשהאורות נדלקים. ושם, בחוץ, ללמוד להכיר בחורה חדשה, אחת, ג'ניפר אניסטון.