קרקס לאספני רובים: Borderlands 2
אל תחפשו ריגושים דקים של ספר טוב, קטעים אפיים בסגנון קולנועי או חוויה מורכבת ומעוררת מחשבה במשחק Borderlands 2. בואו בראש של קרניבל ותביאו חברים - כי לקרקס לא הולכים לבד
אם קול אוף דיוטי הוא סרט קולנוע ו-GTA ארגז חול, בורדרלנדס הוא קרקס. כמו קרקס, הוא צבעוני ורועש, מלא דמויות מוקצנות ומגוון מופעים אקלקטי. הוא לא מתיימר להיות בעל משמעות עמוקה או להעיר בנו רגשות מורכבים - משמעות קיומו הפשוט היא לבדר אותנו, והוא לא מתבייש לצעוק, לזרוק כדורים באוויר, להריץ פילים במעגל ולמרוח חיוך ליצן עבה על הפרצוף בדרך ליעד הזה. ב-Borderlands 2 הקרקס חוזר לעיר: הוא גדול יותר, מעט מהוקצע יותר, גייס חיות פרא ופריקים חדשים ומוזרים מאז הביקור האחרון שלו אצלנו, אבל הוא עדיין אותו קרקס שאנחנו מכירים מ-2009.
מאז שנפתחה ה-Vault בסוף המשחק הראשון, והתגלה בה יסוד הארידיום הפלאי, כוכב פנדורה לא הפך למקום שטוב יותר לחיות בו. מקור האנרגיה החדש משך אל הכוכב את ציפורי הטרף הגדולות ביותר בגלקסיה, כמו תאגיד הטכנולוגיה היפריון ובעליו, הידוע בכינויו Handsome Jack. ג'ק השתלט על הכוכב בעזרת צבאות הרובוטים והחיילים שלו ומאיים להכחיד כל התנגדות. הוא מחפש אחר תיבת פנדורה, Vault אגדית נוספת שאמורה לתת לו כוח מוחלט על הכוכב כולו ומעבר לו, והורג כל Vault Hunter שמגיע לכוכב ועלול להקדים אותו לאוצר. השחקן, כאחד מארבעה טיפוסים חדשים, הוא Vault Hunter שכזה, שבאופן נדיר שורד את המפגש הראשון שלו עם איש העסקים חסר המעצורים, מצטרף למורדים המעטים שעדיין מעיזים לפעול נגד העריץ ויוצא למירוץ למצוא את ה-Vault ראשון ולהשתלט על מקור הכוח שלה.
- עוד ב-Games : אססינס קריד 3: למה מאהבת זקנה עדיפה
גן עדן לאספני ראשים ורובים
עבור מי שלא מכיר את הסדרה, בורדרלנדס משלבת משחקיות פעולה מגוף ראשון עם נוסחת החיסול ההמוני, איסוף השלל ופיתוח הדמות של משחקי תפקידים-פעולה כמו דיאבלו. אני אוהב את השם Shoot and Loot. המפות שמרכיבות את העולם הפתוח של המשחק לא אקראיות, אבל הוא ישלח אתכם להרוג אלפים על גבי אלפים של אויבים, שחוזרים לחיים ברוב האזורים לאחר זמן קצר.
הפעילות השניה במעלה שלכם אחרי חיסול סיטונאי של אויבים תהיה לאסוף שלל שנופל מגופותיהם החמות או מחכה לכם בתוך מספר עצום של תיבות, מיכלים, ארונות וגרסאות עתידניות של תיבת האוצר המסורתית. רוב השלל הזה יתברר כזבל - אבל אתם תמשיכו לחפור בו בעבור אותן מציאות נדירות שהופכות אתכם לקצת יותר חזקים או את המשחק לקצת יותר מעניין.
המשחק גם ישלח אתכם להמון משימות אופציונליות - הקשר של אלה לעלילה יהיה ברוב המקרים רופף, אבל הן יתגמלו אתכם בניסיון ובכמה מפריטי הציוד הנדירים יותר. לבסוף, Borderlands 2 כמובן מאפשר לכם לשדרג את דמותכם בעזרת נקודות מיומנות בהן תזכו עם עליה בדרגות הניסיון. לכל דמות יש שלושה עצי מיומנות משלה לפתח, ויש גם נתיב שדרוג נוסף, שמתייחס לכל הדמויות שלכם בבת אחת ובנוי על השלמת הישגים שונים ומשונים.
- עוד ב-Games: מה זה Uncharted: Fight for Fortune?
לא יודע לסתום את הפה
כמו משחקים מהאסקולה הדיאבלואית, Borderlands 2 יכול להיות ממכר בטירוף: הוא כל הזמן מפתה אתכם עם עוד קצת ניסיון, עוד הישג שניתן לרכוש בעבורו יתרון כזה או אחר, עוד חפץ נדיר. הוא גם יכול להיות מונוטוני מאוד, כי הקרב בו בלתי פוסק, ערימות הגופות מצטברות במהירות, וערימות החפצים שתצטרכו לעבור דרכן כדי באמת למצוא משהו חדש ומעניין גדולות לא פחות. בהתאם לכך, במהלך רוב זמן המשחק נלחמו בי שתי תחושות מנוגדות אך משלימות: אני קצת משועמם ואפסיק לשחק עוד דקה-שתיים; רגע, בוא נשחק עוד דקה-שתיים כי אני על סף השלמת משימה/עליה ברמה/רוצה לראות איך עובד הנשק החדש הזה שציידתי. אני לא יודע אם לזקוף זאת לטובתו או לחובתו של המשחק, אבל מחזור התחושות הזה החזיק אותי יותר מדי פעמים בשבוע האחרון ער עד שתיים בלילה.
אי אפשר לומר שהעולם דמוי המערב הפרוע העתידני של Borderlands 2, והמרשים בגודלו, הוא עולם משחק מרתק, או שהעלילה סוחפת. הטון השטותי של המשחק ומשחקיות הירי הפשטנית יחסית שלו לא הותירו לכותבים ולמעצבי המשימות הרבה מרחב תמרון. מה שכן יש ל-Borderlands 2, מעבר למכניקות הירי ופיתוח הדמות הסולידיות, מעבר לכמות התוכן המאוד מכובדת שהוא מציע, הוא סטייל והומור בכמות עצומה.
זה מתחיל בסגנון הגרפי המצוייר, נמשך למבחר משוגע של אויבים ובוסים, ומורחב לדרגת תופעה בכמויות נדירות של דיאלוג מטורף, בוטה ומדובב מדויק עד לתו האחרון, שמלווה את המשחק ללא הפסקה - אם בתשדורות שחצניות מג'ק עצמו, בדיאלוגים עם בני ברית ותמהונים כלליים ובקנטורים ובמילים האחרונות המופלאות שאויבים פולטים ללא הרף. Borderlands 2, למרות שגם להומור ויזואלי אלים יש בו לא מעט מקום, הוא משחק שמאבד מייד חצי ממשקלו בהשתקת הסאונד. בהתאם, אם תתחברו להומור הכאוטי שלו, המשחק מייד משודרג לדרגת חוויה שגם ברגעי שעמום האישיות שלה עדיין נשמעת למרחוק; אם לא תתחברו, אני לא רואה מה יש לכם לחפש פה.
- עוד ב-Games: וכל השאר: מהדורת השקת היילו 4
קרקס החיות המוזרות
Borderlands 2, אמרנו, הוא קרקס. אל תחפשו ריגושים דקים של ספר טוב, קטעים אפיים בסגנון קולנועי או חוויה מורכבת ומעוררת מחשבה. בואו בראש של קרניבל ותביאו חברים לקו-אופ - כי לקרקס לא הולכים לבד - ותבודרו במשך עשרות שעות. רק תבדקו קודם שההומור של המשחק מדגדג לכם בבטן, אחרת חבל על הזמן שלכם ושלו.
הטוב: עולם גדול ומרהיב עין, הומור משוגע שלא סותם את הפה, המון תוכן אופציונלי, תשתית אקשן גוף ראשון סולידית, גם אם לא מתפתחת, מרכיבי פיתוח ושדרוג ממכרים
הפחות טוב: נוטה לשעמם בסינגלפלייר, יותר מדי שלל זבל, כמו ב-Rage - מרכיב הנהיגה ולחימה ברכבים לא מספק
