ידידי אמת

מאז הקמתה של מדינת ישראל היא מצאה עצמה לא פעם לאורך השנים במצב של בידוד מדיני מסיבות כאלה ואחרות. במקביל אנחנו שומעים מידי פעם גם על חרם כלכלי או חרם אקדמי שישראל כמדינה, או מוסדות ואירגונים מתוכה, נאלצים להתמודד איתם. ישנם אנשים שמציינים זאת ומפנים אצבע מאשימה על מי שאחראי לדעתם למצב וישנם כאלה שמנסים לשנות את המצב באמצעות מעשים. אירגון הידידים הקנדים של האוניברסיטה העברית, CFHU, נוסד בשנת 1944 על ידי הנדבן הקנדי, אלן ברונפמן, לצורך קידום המודעות כלפי מדינת ישראל וכן תמיכה כספית לאוניברסיטה העברית בירושלים, מוסד אקדמי מוביל בישראל.

לאורך השנים יצר האירגון שותפויות אקדמיות ומחקריות בין קנדה לישראל וגייס מיליוני דולרים שהובילו בין היתר להענקת מלגות לסטודנטים, תמיכה במחקר, חילופי אנשי סגל בין המדינות וגיוס סטודנטים מכל העולם שלומדים באוניברסיטה.

אחד הפרויקטים המרכזיים ש-CFHU מוביל בשנים האחרונות הוא הקמת מבנה עבור המכון למחקר הרפואי ישראל-קנדה (IMRIC) במתחם האוניברסיטה בירושלים בהשקעה של כ-50 מיליון דולר.

המשרדים הראשיים של האירגון נמצאים בטורונטו. באותו הבניין נמצא גם הסניף האזורי של טורונטו ופרובינציית אונטריו, שהוא למעשה הסניף הכי גדול של האירגון בקנדה. הסניף הזה מרכז את מרבית השותפויות האקדמיות של האוניברסיטה עם מוסדות קנדים. חלק ניכר מהיהודים בקנדה מתגוררים באונטריו, כך שמרבית התרומות שמגיעות לאירגון באות מסניף זה. במקביל ישנם גם סניפים בוונקובר, ויניפג, מונטריאול, אוטווה וקלגרי. בכל האירגון הנרחב הזה עובדים בסך הכל 19 אנשים ובנוסף ישנם מאות מתנדבים שתורמים מזמנם ומכספם. מי שמכהן כנשיא ומנכ"ל האירגון בחמש השנים האחרנות הוא רמי קליינמן, שמאחוריו קריירה ארוכה בשליחות המדינה. כבר בגיל 24 קליינמן נשלח לדרום אפריקה כשליח של תנועת בית"ר. בהמשך הוא היה נציג מפלגת הליכוד בארה"ב, ובין השאר פיתוח קשרים ושותפויות בין ישראל לאירגונים ומוסדות רבים בצפון אמריקה וכן סייע בייעוץ וגיוס כספים עבור אירגונים ומוסדות ישראלים בארצות הברית וקנדה.

מירן

בשנת 1994 הוא חזר לישראל ותוך זמן קצר השתלב בקק"ל כיועץ וכמרצה. לאחר מכן עבר לקנדה לעיר ויניפג, שם כיהן כשליח קק"ל במערב המדינה, תפקיד אותו החזיק עד שמונה לתפקידו הנוכחי. במהלך כהונתו הוביל קליינמן ליצירת שיתופי פעולה בין CFHU למוסדות וגופים מובילים ברחבי קנדה. הוא פרסם מספר מאמרים בנושאי פילנתרופיה בעיתוני כלכלה מובילים. קליינמן מפרט באשר לקו המנחה של האירגון אותו הוא מנהל. "מקור ההכנסה המרכזי של אוניברסיטאות במודל הצפון האמריקאי, מלבד תקציבים ממשלתיים ושכר לימוד, מגיע בדרך כלל מהבוגרים של אותן אוניברסיטאות. לצורך העניין, לאוניברסיטה כמו 'הרווארד' יש משרדים בכל העולם, שעובדים מול הבוגרים של אותו מוסד ומנסים ליצור איזשהו מקור הכנסה שמגייס תרומות למוסד. המודל הישראלי הוא מודל שונה לחלוטין. אין את המודעות של הבוגרים, מסיבות שונות שעדיין מנתחים אותן. אחת הסיבות המרכזיות לכך לדעתי היא שהחלק היותר מרכזי ומשפיע בחיים אצל הישראלי הממוצע הוא השירות הצבאי ולא הלימודים באוניברסיטה. בצפון אמריקה, בוגר של בית ספר תיכון עובר ישר לאוניברסיטה וזו החוויה המשמעותית שמעצבת אותו. בנוסף, באופן טבעי מבחינת הגיל, בעקבות השירות הצבאי, הסטודנט הישראלי הוא יותר מבוגר מהצפון אמריקאי. אולי זה גם תורם להצלחה של האוניברסיטאות בארץ וכל ההתפתחות הטכנולוגית והנושא של היצירתיות, כשלמעשה הסטודנט הישראלי מגיע הרבה יותר בשל לאוניברסיטה מאשר הצפון אמריקאי או האירופאי, ואנחנו רואים את התוצאות בתחרויות. אם אתה מסתכל על כמות המלגות של האוניברסיטה העברית ביחס לאירופה, אנחנו מקום שני אחרי 'קיימבריג'' באנגליה".

קליינמן מנסה לשים את האצבע על יישומו בפועל של היעוד של CFHU. "הקשר שנבנה לאורך השנים בין קהילות יהודיות ברחבי העולם למדינת ישראל היה קשר שנבנה בכך שהקהילות הרגישו צורך להיות שותפות לעשייה. אני חושב שהאתגר היום הוא שהקהילות בעולם עדיין לא הצליחו למצוא פיתרון לשאלה 'איזה סוג תמיכה נותנים לישראל?' לאורך השנים הייתה תמיכה סנטימנטלית, אבל היום האופי של הקשר אצלנו לפחות אחרי שעבדנו על זה מאד קשה כדי לשנות את האופי של הקשר, הוא הרבה יותר 'שותפים לעשייה חיובית'. אנחנו מזמינים את התורמים שלנו לקחת חלק בהצלחה הגדולה, שמסתמנת היום כמי שנמצאת בחוד החנית והופכת את מדינת ישראל לבירת היצירתיות בעולם ואחת מהבירות הטכנולוגיה בעולם, זה למעשה מוסדות המחקר והאקדמאים. זה מנוף צמיחה מרכזי בישראל ומשם אנחנו למעשה מביאים מסר חיובי על ישראל ומביאים אנשים להיות שותפים בעשייה.

צילום: רונן צ'רניבוק

ישראל נחשבת היום לאחת מ-18 הכלכלות היציבות בעולם. היא שרדה את רעידת האדמה הכלכלית שהתרחשה בעולם לפני מספר שנים ואפילו הצליחה לצמוח בניגוד למה שקורה מסביב. אם אנחנו צריכים להסביר איך האירגון מתקיים ואיך הוא רואה את עצמו סביב הנושא הזה של שינוי הגישה המסורתית של אירגונים יהודים והיחס שלהם לישראל, אנחנו מרגישים היום שאנחנו מחוללים שינוי בתפיסה כלפי ישראל. אוניברסיטה בכלל והאוניברסיטה העברית בפרט זה מקום שמייצר ידע בגלל האלמנט המחקרי. הידע הזה לא מיועד לישראלים בלבד, הוא מיועד לעולם כולו. מבחינה שיווקית ומיתוגית אנחנו מתמקדים ב'איך הידע הזה משפיע על העולם ובמה הוא רלוונטי לכל אדם ואדם'. אז אם האוניברסיטה העברית פיתחה תרופות לטיפול באלצהיימר או בסרטן, וכל אדם שנזקק לתרופות הללו בעולם, אנחנו שינינו את חייו. או למשל ייצור של המוביליי, שזו טכנולוגיה למניעת תאונות, שמשנת 2016 כל מכונית באירופה על פי חוק תהיה חייבת שתהיה לה, אז כל אחד שינהג על רכב באירופה משנת 2016, אנחנו משפיעים על חייו. בעולם המודרני, כשנטוורק זה הכל, תחשוב איזה נטוורקינג יש למדינת ישראל.

יש את כל המוסדות הציוניים ואת UJA ואת הסוכנות היהודית ואת קרן קיימת, ואת אירגוני הידידים של האוניברסיטאות השונות, אז מה הערך המוסף של כל אחד מעבר להתמקדות בבעיות של ישראל והניסיון למנף את זה בצורה חיובית. אם כל אחד יבוא ויציע את הנטוורק שלו כדי לסייע למדינת ישראל, ליצור בה הזדמנויות, לקדם את ישראל מבחינה עסקית או ליצור לובי למדינת ישראל בתחומים כאלה ואחרים, זה מה שאנחנו מייצגים. לנו יש שישה משרדים שפרושים ברחבי קנדה. בכל משרד יש דריקטוריון מקומי כשבכל דריקטוריון יש כ-25 אנשים, ויש דריקטוריון ארצי שחברים בו כ-50 איש. זאת אומרת שמדובר בכ-200 אנשים. כולם מתנדבים וכולם דמויות מובילות בחברה. מדובר באנשים מצליחים בתחומים שונים עם רשת חברתית עצומה והרעיון הוא למנף אותם לטובת העניין בצורה חיובית. האם אנחנו אירגון שרק עובר בין אדם כזה או אחר ומבקשים תרומה? לא. אנחנו באים ואומרים דבר אחר. 'רבותי, אנחנו פלטפורמה לקידום יחסים אקדמיים, מדעיים וטכנולוגיים בכל תחום בין האוניברסיטה העברית לכל מוסד שיש לו את הפוטנציאל להיות שותף שלנו. למעשה יצרנו תהליך שבונה מערכת של שותפיות אקדמאיות, לאו דווקא בתחום המחקר הרפואי, שהוא התחום המרכזי, אלא גם בנושא זכויות אדם או בתחום העסקים עם אוניברסיטת 'מקגיל' (מונטריאול), או במכון למחקר היהדות באוניברסיטת טורונטו, או עם הפקולטה למשפטים במספר מוסדות חינוך בקנדה וכמובן בתחומים הטכנלוגיים השונים. סביב כל שותפות כזאת כסף הוא מנוע צמיחה. בזה אנחנו לא הופכים את הכסף ליעד אלא לכלי. היעד הוא קידום מערכת היחסים ובזמן שאנחנו מגייסים כסף לאוניברסיטה העברית אנחנו למעשה מגייסים כסף להגשמת חזון. זו ההתמקדות שלנו".

טורונטו - העורק המרכזי של CFHU  

מי שמכהן כמנכ"ל של הסניף בטורונטו ואונטריו הוא אילן דיבון, שמכהן בתפקידו הנוכחי מאז אפריל 2012. בטרם הגיע לתפקיד עבר מספר תחנות מעניינות בקריירה. בשנת 2007 סיים את לימודי המאסטר בשני תארים, אנתרופולגיה ודת השוואתית באוניברסיטת "הרווארד" בבוסטון. בין השנים 2004-2008 היה באירגון שנקרא "מחנה שלום קנדה", אותו ניהל משנת 2005. מדובר במחנה קיץ שמקדם דיאלוג ובניית מנהיגות לבני נוער ישראלים ופלסטינים. "זה משהו שאני מאד גאה בו", משחזר דיבון. "הייתה לנו הצלחה מאד יפה כי בשנה האחרונה הממשלה הקנדית שיתפה איתנו פעולה. שר החוץ דאז, פיטר מקיי, שהיום משמש כשר הביטחון הקנדי, היה שותף מלא לעניין ואפילו ערך ביקור במקום".

מירן

בשנים 2009-2012 היה דיבון יועץ בכיר ב-UJA. "שם יצא לי לעבוד עם הרבה פלחים בקהילה בטורונטו. עבדתי עם ראשי הקהילה היהודית, עם נציגים מתעשיית התקשורת, עם תורמים בכירים מכל איזור GTA. זו בהחלט הייתה חוויה מאד מהנה וחשובה בקריירה".

מה מטרת האירגון ואיך הוא מתנהל בפועל?

"ישנן מספר מטרות. גיוס תרומות וגיוס מודעות בקנדה בכלל ובקהילה היהודית בפרט לאוניברסיטה העברית. חשוב לנו לעלות את הפרופיל של האוניברסיטה בקנדה ובעקבות כך לייצר התעניינות של סטודנטים, גם אם הם לא יהודים, אבל כאלה שרוצים לעשות שנה, חצי שנה או איזשהו קורס ספציפי באוניברסיטה. מטרה נוספת שלנו זו בניית שותפויות בין מדענים ופרופסורים קנדים לפרופסורים ומדענים באוניברסיטה העברית. שותפויות אלה באות לפתח פתרונות רפואיים שנותנים מענה לאוכלוסיות של אנשים שסובלים ממחלות שונות בכל רחבי העולם. יש לנו היום כ-15 שותפיות עם מוסדות אקדמיים ומוסדות רפואיים בכל רחבי קנדה. בכך אנחנו הופכים למעשה את האוניברסיטה העברית בירושלים לרלוונטית בקנדה ובכל העולם. אלמנט נוסף ששותפויות אלו נותנות הוא שבזמן שישראל מבודדת בזירה הבינלאומית בתחום האקדמאי, כשאנחנו שומעים על אוניברסיטאות באנגליה, למשל, שמחרימות את ישראל כמדינה ואת הפרופסורים שלה, אז אנחנו באים ובונים שותפיות אקדמאיות בין מוסדות מובילים בקנדה למוסד אקדמי מוביל בישראל. למעשה, כשבכל העולם מדברים על ישראל בהקשר ביטחוני-פוליטי בלבד, דרך העשייה שלנו אנחנו מייצרים דיון אקדמי-מדעי בהקשר של ישראל ומראים צדדים אחרים וחיוביים של המדינה".

איך אתם מצליחים לדלג מעבר למכשולים הפוליטיים-מדיניים?

"כשזה נוגע למדע ולבריאות, מדובר בעניינים אוניברסליים. בנוסף, אני חושב שהפרופסורים של האוניברסיטה העברית הם מהטובים בעולם. בשנה שעברה האוניברסיטה העברית דורגה במקום ה-53 ברשימת המוסדות האקדמאים המובילים בעולם. זה דבר מדהים, בהתחשב בעובדה שאף אוניברסיטה אחרת במזרח התיכון לא הגיעה לטופ 500. אגב, האוניברסיטה העברית היא המוסד האקדמי היחיד מישראל שהייתה באופן עקבי תמיד בטופ 100 בעולם ומשום כך סטודנטים מכל העולם רוצים ללמוד בה".

דיבון מפרט על פעילות הסניף בטורונטו. "היום בטורונטו יש אירגונים רבים שמעורבים בקהילה היהודית, וכדי להיות רלוונטיים חשוב לנו להיות מורגשים בשטח. בשל כך אנחנו עושים מספר אירועים. אבא שלי, חיים דיבון, שמכהן היום כשגריר ישראל בהולנד והיה השגריר בקנדה, ביקר כאן באוקטובר ונתן פרזנטציה על דברים שקשורים לאוניברסיטה. הוא עבד במשרד החוץ והיה אחראי על האגף שמתעסק בעזרה למדינות מתפתחות, והרבה סטודנטים מכל העולם מגיעים לאוניברסיטה העברית לפקולטה לחלקאות כדי ללמוד איך מדינת ישראל הקטנה, בלי הרבה מים ומשאבים, מצליחה לפתח באופן שמצליחים לפתח בארץ את החקלאות. לא מעט סטודנטים מגיעים לפקולטה הזו מאפריקה, דרום אמריקה ואסיה. אחת לכמה זמן מגיעים לכאן מומחים בתחומים שונים מהארץ ונותנים פרזנטציה בנושא בו הם מתמחים. צפוי לנו אירוע מעניין, A Celebration of Excellence. במסגרת האירוע אנחנו מעניקים את התוארThe Key of Knowledge לשחקן הקולנוע ההוליוודי, מורגן פרימן. התואר מוענק לאנשים ששינו את העולם והשפיעו על החיים לצורך קידום החינוך והידע. אמורה להגיע לפה גם השגרירה מקניה באו"ם, שעשתה את המסטר שלה באוניברסיטה העברית. היא גם ציינה שמה שהיא קיבלה במסגרת הלימודים באוניברסיטה נתן לה את הדחף לבצע את מה שהצליחה לעשות בקניה ולאחר מכן להתמנות לשגרירה שלהם באו"ם. מי שעוד אמור להגיע הוא פרופסור אמיר עמדי, אחד המומחים הגדולים בעולם בתחום המוח. יש לו מספר פיתוחים טכנולגיים מרשימים מאד, שמאפשרים לאנשים כבדי ראיה לראות או להתמצא בסביבה".

"יש לנו תורמים קבועים שתורמים לנו כל השנה, ויש תורמים שבאים לאירוע מסויים. לדוגמא, כל התרומות שנגייס במהלך האירוע הקרוב, ב-6 במאי, בו מורגן פרימן יקח חלק, ילכו לטובת המימון של פרוייקט IMRIC אותו אנחנו רוצים להשלים. מדובר בבניין בן חמש קומות שנמצא בקמפוס של האוניברסיטה העברית שאמור לשמש בית לכל המדענים שעובדים תחת IMRIC (מכון למחקר הרפואי ישראל-קנדה). זה פרויקט של 50 מיליון דולר שהתחלנו ב-2008. הבניין כבר עומד ומה שצריך לגמור זה את שלושת הקומות העליונות שכוללות את המעבדות והציוד של המדענים וכן את חדרי הלימוד של הסטודנטים. כדי שהמדענים שלנו יגיעו להישגים המדעיים שאנחנו מייחלים להם, הם צריכים לקבל את התנאים המקסימליים, ואנחנו מנסים לעשות זאת עבורם. נכון להיום חסרים לנו בסביבות 2-3 מיליון דולר להשלמת הפרויקט".

"יש כאן קהילה גדולה שמקדישה מזמנה ומכספה לטובת האוניברסיטה. יש לנו דירקטריון באיזור טורונטו שמורכב מ-16 אנשים שנחשבים למובילים בקהילה. הנשיא של הדירקטוריון בסניף בטורונטו הוא רנדי מאסטרס, בעלים של פירמת עורכי דין מוכרת שגם עוסקת בתחום הנדל"ן. הוא מגיע ממשפחה ידועה בקהילה היהודית. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הדירקטוריון ועם העובדים והמתנדבים כדי לקדם את כל הפרויקטים שלנו בטורונטו. יש את הפרויקט שנקרא Alumni Mentorship Program. אנחנו לוקחים אנשים, חלקם מהדריקטוריון, שמשמשים מנטורים עבור תלמידים שחזרו מהאוניבסיטה העברית ולמדו שם. אנחנו מחברים את אותם הסטודנטים לאנשים מנוסים עם רקורד מוצלח בתחום הרלוונטי ובכך נותנים להם הזדמנות ללמוד מעבר ללימודים האקדמאים, מבחינת הקריירה והכיוון בחיים. פרויקט נוסף הוא Social Venture Fund, שמיועד לזוגות צעירים. אנחנו מבינים שיש הרבה זוגות בשנות ה-30 לחייהם שהקריירה שלהם בעליה, אבל יש להם ילדים שצריך לטפל בהם ולא תמיד קל להם לממן את ההוצאות השוטפות. התוכנית הזו מאפשרת לזוגות צעירים שרוצים לתרום לאוניברסיטה ומתקשים לעשות זאת. אם, לצורך העניין, הם רוצים לתרום כל אחד אלף דולר בשנה, הם מעבירים את הכסף רק בסוף השנה, כאשר במהלכה אנחנו מביאים אותם בפני אנשים מובילים מהקהילה שמעניקים להם העשרה ואפשרות להיפגש פנים מול פנים עם אותם האנשים. בספטמבר אחרון הבאנו את כרמי גיליון, שמלבד העובדה שהוא היה ראש השב"כ לשעבר, הוא גם סגן הנשיא של אוניברסיטה העברית, ומדובר באיש מאד מעניין שתרם המון למדינה. בנוסף, אנחנו נותנים לחברי הקבוצה מידע רב על האוניברסיטה, על מנת שבסוף השנה הם יוכלו להחליט לאן הם רוצים לנתב את הסכום אותו הם תורמים".

מחפשים את איינשטיין הבא  

כמה סטודנטים בשנה האירגון מצליח לגייס?

"בשנה שעברה כ-300 תלמידים מקנדה, יהודים ולא יהודים כאחד, נסעו והשתלבו באופן כזה או אחר באוניברסיטה העברית בירושלים וזו הייתה כמות שיא", מספר דיבון. "ביניהם היו גם סטודנטים מאיראן ופקיסטן. השנה אנחנו צופים פחות או יותר לאותו המספר. כשהיה לאחרונה המבצע הצבאי בעזה קיבלנו טלפון אחד או שניים מכאלה שרצו לברר האם בטוח להגיע, אבל אף אחד לא ביטל את הגעתו".

במהלך חודש פברואר השיק יחד עם האוניברסיטה העברית את המיזם "מחפשים את אלברט איינשטיין הבא". במסגרת המיזם, הוגים בכל הגילאים מוזמנים להגיש רעיונות באנגלית או בצרפתית על איך לדעתם ניתן לשפר את העולם. ההרשמה מתבצעת אונליין באתר - www.searchingforeinstein.com

הזוכה בתחרות יקבל מענק של 10,000 דולר והזדמנות להשתתף בוועידת הנשיא בחודש יוני הקרוב, במסגרתה יציין הנשיא שמעון פרס את יום הולדתו ה-90.

התחרות תגיע לסיומה ב-22 באפריל, כאשר בין 5 ל-10 באפריל הרעיונות המובילים יהיו פתוחים להצבעה באינטרנט אשר מהווה 50% מההצבעה הסופית. 50% הנותרים ייקבעו על ידי צוות השופטים שמורכב מחוקרים, מדענים מובילים ובוגרי האוניברסיטה, כאשר בראש הצוות יעמוד פרופסור רוג'ר קורנברג, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006.

מבין נותני החסות למיזם ניתן לציין מספר חברות מובילות כגון חברת הביטוח "אולסקי לואיס", התאגיד "אלוריס מרכנתיל", חברת "אלפה אפסילון פי.איי", חברת "מוזיקסופט ארטס", חברות המדיה "אסטרל" ו"שואו" וכן חברת תעופה "אל על", שתטיס את הזוכה לישראל על מנת שישתתף בוועידת הנשיא. "אנחנו באים לעודד את כל האנשים בקנדה, בלי קשר אם הם יהודים או לא, ליזמות וחשיבה עצמאית ויצירתית", אומר דיבון. "אנחנו אמורים לקבל מהם הצעות כיצד הם חושבים שניתן למצוא פתרונות לסוגיות שקיימות בעולם בדרכים יצירתיות ולהפוך אותו לעולם טוב יותר. מדובר במיזם שהולך לקבל חשיפה במגוון רחב של כלי תקשורת. מלבד המטרה לקדם חשיבה יצירתית, זה גם מייצר חיבור לאוניברסיטה העברית, מפני שאיינשטיין הוא אחד משני האנשים החשובים ביותר שייסדו את האוניברסיטה העברית יחד עם זיגמונד פרויד. כל מה שאיינשטיין עשה כמייסד מסמלים את מה שהאוניברסיטה חותרת אליו מבחינה אקדמאית".