היכונו לבוא המוש
מוש בן ארי מגיע לניו-יורק, כחלק מסיבוב הופעות באמריקה, מלא בישראליות תוססת
ספר לי מה מצפה לנו בסיבוב ההופעות האמריקאי שלך.
"אלה ההופעות האחרונות לקראת סוף הטור של הדיסק 'סתכל לי בעיניים'. זה הופעה שכוללת מוזיקה מכל הדיסקים של העשור האחרון. כל הלהיטים".
תנגנו שירים גם מתקופת "שׁבע"?
"כנראה שלא. אולי את שיר המעלות. ואני לא מבטיח, אבל יש סיכוי שתזכו לשמוע משהו חדש".
מה חדש?
"ממש עכשיו שחררנו סינגל מהדיסק הבא, בשם 'מה עושים'".
איך אתה מתכונן לקראת ההופעה?
"הכל כבר מוכן. אין מה לעשות, רק לעלות מטוס ולהגיע אליכם. המופע הזה רץ כבר הרבה זמן, ובגלל זה הוא משוחרר וטבעי לנו".
כבר היית בניו-יורק בעבר?
"כבר הופעתי בניו-יורק בעבר, אבל מזמן. הפעם אחרונה שלי בניו-יורק הייתה לפני משהו כמו ארבע שנים. את האמת, כיף שם, ואני שמח על ההזדמנות להופיע בעיר הזאת".
אתה מתכנן גם לעשות משהו מעבר להופעה?
"לצערי קשה לי להאמין שיהיה לי הרבה זמן פנוי. אבל אם אני מצליח למצוא רגע חופשי, הייתי רוצה רק להסתובב קצת. להרגיש את הרחוב. להגיע לאנשים".
צפו בשיר "את" מתוך ההופעה
בשונה ממוזיקאים רבים שרוצים לכבוש את אמריקה, הרגליים של מוש מחוברות לאדמה הישראלית. בתחילת דרכו, המוזיקה לקחה אותו להודו, למדבר סהרה ולסיני לצורך לימודים. היום, כשהשירים שלו מחממים לבבות בישראל ומחוצה לה, הוא כבר רואה עולם במסגרת סיבובי הופעות. הגיחה של מוש לארצות הברית היא רק ביקור. כי אי אפשר להפריד את מוש מישראל.
היצירה שלך נובעת ממקום ישראלי מאוד.
"כן, לגמרי. ישראל זה בית. זה הים והטבע והאנשים. זה המקום שאני חי בו, ואין עוד מקום כזה בעולם. בזכות המכלול המדהים שיש לנו פה. המיזוג של כל הגלויות. מזרחים. מערבים. אסיאתים. גם בניו-יורק יש את זה, אבל בישראל קורה משהו מיוחד: יש לכולם מכנה משותף. וזה יוצר מרקם מדהים שלא קיים באף מקום. ובגלל זה כשאני בחו"ל, לא משנה כמה אני נהנה, אני תמיד מתגעגע".
יש גם ביקורת כלפי ישראל במוזיקה שלך.
"יש שני צדדים למטבע. וכשאני מגיע לחו"ל, אני משתדל מאוד לא להראות את הפנים הקשות של ישראל. להיפך, חשוב לי להוציא את הדברים היפים. להתעסק בחצי הכוס המלאה. כמו כל מקום בעולם, ישראל פגועה חברתית ונמצאת תמיד לפני מהפכה מסוימת. תמיד יש משהו מסעיר בהוויה הישראלית. מלחמה, בחירות, מחאה. אבל בכל מקום יש על מה להתלונן. מהבחינה הזאת ישראל לא שונה משום מדינה אחרת. בגלל זה, כשאני יוצא מישראל אני לא בא מתוך ביקורת, אלא רוצה להראות את הצד הטוב שלה. את מה שהופך אותה לייחודית כל כך".
ובכל זאת, יש אכזבות?
"אני מאוכזב שאין מוסד שעושה את הדרך למוזיקאים יותר קלה. לצערי ישראל היא מדינה שלא מטפחת תרבות. ומה זה מדינה בלי תרבות? זה כמו גוף שלא זורם בו דם. לא יודע מה לגבי ארצות הברית, אבל אני חושב שבאירופה מוזיקאי או כל סוג של אמן יכול מאוד להיעזר במוסדות. המוסדות באמת שותפים לאורך הדרך ומסייעים לך לעסוק באמנות גם כשאין לך כסף. המוסדות בישראל בימינו עסוקים יותר בלקחת מאשר בלהבין איך לתת ולהחזיר בחזרה לאזרח. אבל אני מאמין שזה יקרה".
בתור מוזיקאי, האם יש לך מקום לשנות או להשפיע?
"אני מאמין שאני משפיע תמיד. משם הכוח ליצור. ואני מאמין שמוזיקה שינתה לי את החיים. אם מישהו מתחבר לאמן, הוא שואב ממנו הרבה מסרים. מה שעשיתי ב'שבע', לפני כמעט עשרים שנה, עדיין מחלחל לאנשים, וההשפעה של המילים והמנגינות מאז עדיין מגיעות אליי בריקושטים. שיר הוא כמו ילד שיוצא מהאמן, אבל ברגע שהוא יוצא – הוא עצמאי, חופשי, מטייל בעולם. ברור שמוזיקה באופן כללי זה דבר שמשפיע ומקרין ישירות על החברה. בנוגע למוזיקה שלי, אני לא יכול להעיד. יותר נכון יהיה לשאול את המאזינים איך זה משפיע עליהם ואיך זה מחלחל. יש לי תחושה שזה מחלחל נכון".
מה המסר שאתה מנסה להעביר ביצירה שלך? יש משהו שהיית רוצה להגיד לקהל שיגיע לראות אותך בניו-יורק?
"אני לא בא להטיף. אני בא להביא ניחוח ישראלי וחוויה שקשורה רק למוזיקה. ומה שהם יקבלו מהמילים זה סיפור אחר לגמרי. מעל הכל הייתי רוצה שיהנו".
הרבה מהשירים שלך הם ממש המנונים, להיטים על-זמניים שכל ישראלי מכיר. מה יש בשירים שלך שהופך אותם לכל כך בעלי השפעה?
"כשאני כותב את השירים אני כותב אותם ממקום אישי ואינטימי. לא כותב מתוך המקום של להיות אמן או כוכב. אני מאוד מחובר לעם ולמציאות ולמה שכולנו עוברים. אני מאמין שזה מה שהופך את השירים לכאלה שממשיכים הלאה".
אחרי כל השנים האלה על הבמה, אתה עדיין מתרגש להופיע?
"ברור. זה מה שמחזיק אותי בתחום המוזיקה. אם לא, אני מאמין שמזמן לא הייתי בזה. על הבמה אני תמיד מתרגש. בכל פעם שזה קורה. להופיע זה לא מובן מאליו. זו זכות מאוד גדולה להתעסק במה שאתה אוהב".
לרכישת כרטיסים להופעה בניו-יורק לחצו כאן
