הנשים של הדסה
לפני 101 שנים הוקם בארצות הברית אירגון הנשים הציוני "הדסה", שמטרתו הייתה לעזור ליישוב היהודי הצעיר בארץ ישראל. נשיאת האירגון, מרסי נתן, והמנכ"לית, ג'ניס וויינמן, מספרות על עבודה המתבצעת תוך דילוגים קבועים בין ישראל וניו-יורק
“אני זוכרת ששאלו אותי, מה תעשי אם לא תיבחרי לתפקיד הנשיאה של 'הדסה'? היה לי ברור שבמידה ולא אבחר, אעבור לגור בישראל לתקופה של חצי שנה ואלמד סוף סוף עברית במסגרת אולפן. לשמחתי נבחרתי לתפקיד. ביקרתי בישראל כבר 58 פעמים, אבל את העברית אני עדיין חולמת ללמוד", כך מספרת מרסי נתן, נשיאת אירגון נשות הדסה העולמי, כשהיא מסכמת מחצית כהונה, שנתיים מתוך ארבע. הראיון עם נתן מתקיים רגע אחרי שנחתה מביקור בזק בישראל וכמה ימים לפני שהיא אורזת שוב לקראת ביקור נוסף בארץ. לראיון מצטרפת השכנה מהמשרד הסמוך, ג'ניס וויינמן, שהיא מנכ"לית האירגון. אירגון הדסה העולמי הוא למעשה הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה, המקיימות את פעילותן ברחבי היבשת, תוך מבט מתמיד לצרכים בישראל. הסניף הראשי ממוקם בניו-יורק ויישום הפעילות מתבצע בישראל, בתחומי החינוך והבריאות. שתי הנשים המרשימות והנמרצות פינו זמן ביומן הפגישות העמוס שלהן על מנת להסביר לקוראי העברית בארצות הברית מהו הכוח המניע שמאחורי הדסה, אירגון הנשים הגדול באמריקה.
אתן עדיין סופרות כמה פעמים ביקרתן בישראל?
מרסי: "אני טסה לביקורים קצרים, בדרך כלל של שלושה ימים. ביקרתי בארץ בזמן שתי האינתיפאדות וכמובן במהלך מלחמת לבנון השנייה. יש לי לוח שנה ובו אני כותבת את תאריכי הביקור ואת סיבת הביקור. יש לי בני דודים שעשו עליה ואני משתדלת לשלב גם זמן איכות עם המשפחה כשאני מגיעה".
מתי ביקרתן בישראל בפעם הראשונה?
מרסי: "בקיץ 1970 טסתי עם שלושת ילדיי הקטנים לביקור באיראן, שהייתה אז כמובן בעידן אחר. משם המשכנו לישראל כדי להיפגש עם בעלי, שהיה שם לצורך עבודה. אני לא אשכח את הרגע הזה במטוס, כשהבטתי דרך החלון וראיתי בברור קו ירוק שמפריד בין דיונות החול של המדבר לבין ההתיישבות הציונית. הבנתי שזו ישראל שעליה חלמתי וזה היה מאד מרגש לראות את הפריחה הזו בלב המזרח התיכון. חזרתי מהביקור הזה לאמריקה עם המון רגשות אשם. אמרתי לעצמי, אם אני כל כך אוהבת את ישראל וכל כך ציונית ופטריוטית, למה אני לא עושה עליה עם כל המשפחה ועוברת לגור בארץ? ואז הבנתי שבעשיה פילנתרופית וציבורית למען ישראל ממקום מושבי באמריקה אני יכולה לתרום הרבה מאד למדינה. היום, גם בישראל וגם בארה"ב מבינים עד כמה הברית בינינו חשובה. יהודי ארה"ב חיוניים לשמירת האינטרסים של ישראל והתמיכה שלהם הכרחית להמשך קיומה. מאז למעשה התחלתי להתנדב במסגרת אירגון הדסה, תחילה במחוז לנקסטר בפנסילבניה, שם התגוררנו, אחר כך בניו-יורק, עד שלמעשה עברתי כמעט את כל התפקידים האפשריים בדרך למשרת הנשיאה העולמית".
ג'ניס: “אני ביקרתי בישראל 15 פעמים. הפעם הראשונה שלי בישראל הייתה עם אימי, כשהייתי ילדה, כשעוד קראו לישראל פלסטיין. אמא שלי הייתה ציונית ואני זכיתי לחינוך ציוני. תמיד הייתי פעילה באירגון ובתפקיד הנוכחי בהדסה אני יכלה לשלב את המקצוע שלי עם התשוקה שלי: עבודה בשירות הציבורי עבור מטרה שאני מאד מאמינה בה והיא מדינת ישראל”.
מהי חלוקת התפקידים ביניכן?
ג'ניס: "אני אחראית בעיקר על הפעילות בתחומי ארה"ב ומקשרת בין 900 הסניפים שלנו שפזורים בצפון אמריקה. אני בונה את האסטרטגיה של האירגון מבחינה ניהולית, את מערך גיוס הכספים והתורמים, פיתוח תוכניות הכשרה וסמינרים, הרצאות בנושאי חינוך, ערבי גאלה ואירועים חברתיים של נשות האירגון. בנוסף למה שאנחנו עושים בישראל, אנחנו מעבירים ימי עיון בנושאים שונים כמו בנושא בריאות הלב לנשים או פעילויות העשרה לבני המשפחות של החברות באירגון".
מרסי: “המשרה שלי התנדבותית. אני דואגת באופן ישיר שכל העזרה והתמיכה הכלכלית מאמריקה תגיע ליעדים שאליהם אנחנו מכוונים. הפעילות המרכזית שלנו היא הפעלת בית החולים הדסה בעין כרם ובהר הצופים. חוץ מזה אנחנו מפעילים מסגרות חינוכיות כמו פנימיית הדסה נעורים ליד בית ינאי, כפר הנוער מאיר שפייה וכפר הנוער רמת הדסה, שליד קרית טבעון. אנחנו תומכים כלכלית בבני הנוער שמגיעים מבתים מפורקים או עולים שעלו לארץ לבדם ממדינות חבר העמים. אירגון 'יהודה הצעיר' היה בבעלותינו, אבל לאחרונה עבר לידיים פרטיות. אנחנו תומכים עדיין באירגון הזה ועובדים בשיתוף פעולה עם תוכנית 'תגלית'".
הראיון עם השתיים מתקיים במשרדי הדסה הממוקמים בבניין בלב מידטאון, סמוך למלון פלאזה היוקרתי בשדירה החמישית. “אנחנו מחפשים לעבור למשרד אחר בניו-יורק, משרד מרווח שיתפרש על קומה אחת על מנת שנוכל לתקשר בין המחלקות השונות באירגון", מסבירה נתן. כשתארוז את החפצים במשרד לקראת המעבר הצפוי, תניח במקום של כבוד את התמונות המעטרות את קירות המשרד הנוכחי, בינהן תמונה בה היא נראית מחובקת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, תמונה אחרת בה היא לוחצת את ידה של מזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון ותמונה בה היא נראית מחוייכת לצידם של ברק ומישל אובאמה בחדר הסגלגל.
מה מאפיין את הנשים החברות באירגון?
מרסי: "כולן נשים שאיכפת להן ממדינת ישראל ושפעילות בקהילות שלהן. ההתנדבות במסגרת האירגון מצריכה מחוייבות עמוקה ותשוקה, והיא מתחברת לזיקה בין היהדות לבין העשייה החברתית”.
רק נשים חברות באירגון?
מרסי: “45 אלף איש מתוך סך החברים הם הגברים שלצידנו, הבעלים והבנים שמסייעים בגיוס כספים ובתמיכה בפעילויות שלנו. רוב החברות באירגון הן כמובן נשים".
היהדות היא קריטריון קבלה לחברות באירגון?
ג'ניס: “קודם כל התנאי הראשון לחברות הוא תמיכה ללא סייג במדינת ישראל. יש לנו מתנדבות רבות שאינן יהודיות, ישנן נוצריות אוונגליסטיות או כאלה שנחשפו לפעילות שלנו והתאהבו במטרה. על מנת להיות חברה במועצת המנהלים, צריך להיות יהודיה”.
מהו ההבדל בין הדסה ואירגון ויצ"ו?
“נשות ויצ"ו עוסקות בתמיכה ובחינוך לילדים בגיל הרך. בדומה להדסה מדובר בתנועה ציונית בינלאומית של נשים, אך הן פועלות לקידום מעמד האשה ומפעילות רשת של מעונות יום לפעוטות וילדים. הבסיס שלנו הוקם בארה"ב והבסיס של ויצ"ו הוקם בבריטניה”.
מהחלוצים ועד לשלום
מרסי נתן נבחרה לכהן כנשיאה ה-25 של האירגון לאחר ששימשה בשורה של תפקידים בצמרת האירגון הארצי. היא אשה מרשימה, קצוצת שיער, אסרטיבית ופעילה. המנכ"לית וויינמן, אם לבת וסבתא לנכד, אשה מטופחת ועדינה המשמשת כמנכ"לית מאז יוני 2012, מביאה עמה לתפקיד ניסיון מקצועי עשיר בתחומי הפילנתרופיה והשירות במגזר הציבורי ועם לימודי דוקטורט במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. היא שימשה בעבר כראש מערך השיווק והתקשורת של ביה"ח מאונט סיני וכן של NYU. נראה כי שתי הנשים משלימות זו את זו. בעוד נתן מפגינה פרסונה נחושה וישירה, וויינמן מציגה ארשת מאופקת, משתמשת בטון דיבור שקט ובוחרת את מילותיה בקפידה.
אירגון "הדסה" הוקם לפני 101 שנים ע"י המחנכת, הסופרת והמנהיגה הנרייטה סאלד. כשביקרה בארץ ישראל בשנת 1909, הזדעזעה סאלד עמוקות מתנאי העוני והתברואה הירודים וביקשה לסייע ליישוב היהודי ולמפעל הציוני בארץ ישראל. היא התגייסה כדי לשלוח צוות של נשים מארה"ב במטרה להקים מרפאות במקומות שונים בארץ ולהילחם בזיהומים ובמגיפות הכולירה, הטיפוס והקדחת, מהן סבלו החלוצים. בישיבת ההקמה של האירגון, ב-1912, נכתב בהצהרת הכוונות כי: “מטרת האירגון היא לעודד מוסדות ומפעלים יהודיים בא"י וחיזוק האידאלים היהודיים". מאחר והפגישה התקיימה בתקופת חג הפורים הוחלט לקרוא לאירגון בשמה היהודי של אסתר המלכה: הדסה. בהמשך הוקם בית הספר הראשון לאחיות והונחה התשתית ליצירת מערכת בריאות בישראל. בשנים שלאחר מכן הוקמו ע"י מתנדבות האירגון תחנות "טיפת חלב" ובשנת 1934 הונחה בירושלים אבן הפינה להקמת בית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים, שנפתח כעבור חמש שנים. האירגון אימץ אז באופן רשמי את תנועת "עליית הנוער" ותמך בפעילותה. בשנת 1960 הוקם ביה"ח הדסה עין כרם וב-1975 נפתח מחדש המרכז הרפואי בהר הצופים שהיה סגור מאז מלחמת ששת הימים. בשנת 1983 הוקמה ע"י גרעין מתנדבות מארה"ב שלוחת 'הדסה ישראל' הפועלת כעמותה ומפעילה סניפים ברחבי הארץ.
אתן למעשה הבוסיות של בית החולים הגדול בישראל?
מרסי: "אכן. בסמכותינו להעסיק, למנות או לפטר את מנהל בית החולים. מדובר בבית חולים ציבורי הנמצא בבעלות פרטית שלנו. הדסה לא שייך לקופת חולים או למשרד הבריאות, למרות שהיינו רוצים שממשלת ישראל תתמוך גם היא תקציבית ואנחנו פועלים בנושא זה”.
בחודש אוגוסט, כשלושה חודשים לאחר שנשות האירגון בחרו באביגדור קפלן לשמש כמנכ"ל החדש של המרכז הרפואי, פרצה שביתת עובדים ששיבשה את הפעילות הסדירה וזאת במחאה על הקיצוץ בתקנים וגל הפיטורים הצפוי.
ביה"ח מצוי בגירעון של 1.3 מליארד שקלים. איך מכסים את החוב?
“תוכנית ההבראה במסגרתה מתוכננים קיצוצים בפקולטה לרפואת שיניים הובאה לידיעתנו. אנחנו תומכות לגמרי במנכ"ל החדש ובהחלטות שלו. לא ידענו כמה היישום יהיה מורכב בשטח ויגרור תגובות, בכל מקרה אנחנו עם אצבע על הדופק”.
בשנת 2005, נכללו בתי החולים הדסה עין כרם והר הצופים בירושלים ברשימת המועמדים האפשריים לקבלת פרס נובל לשלום, הישג בו ווינמן ונתן גאות במיוחד.
מרסי: "חשיבות הפעילות של בית החולים היא לא רק באיכות הטיפול שניתן לפציינטים אלא הגשר לשלום שהגוף הזה מייצג ואני שמחה שהמסר הזה הועבר לעולם כולו. בית החולים משרת אוכלוסיה כל כך מגוונת ומורכבת, זה פשוט מהווה סמל למה שניתן לעשות בתחומים אנושיים. גם הצוות הרפואי מעורב, יש רופאים ערבים שעובדים לצד אחיות שעלו מרוסיה או מצרפת והם מטפלים בחרדית ממאה שערים או בילד פלשתיני חולה סרטן. כולם זה לצד זה, מאושפזים באותם החדרים או שוכבים במסדרונות. מדהים להסתובב בין המחלקות השונות ולראות את האינטרקציה בין הסגל הרפואי שמגיע מקצוות שונים לבין המטופלים שמייצגים את כל גווני הקשת העדתית. לראות במחלקת הילדים אשה חרדית מלווה בעשרה ילדים שהגיעה לבקר את בנה המאושפז ליד ילד ערבי ממזרח ירושלים, ואת היחסים שנרקמים בין המשפחות, זה סיפור בפני עצמו”.
ג'ניס: "היו מקרים בהם חרדים ממאה שערים סירבו לקבל טיפול בבית החולים אבל יש שיפור ביחסים עם הקהילה. רב הקהילה עובד בשיתוף פעולה איתנו. אנחנו אפילו מספקים ארוחות כשרות למהדרין כדי שהם ירגישו בנוח".
איך אתן רואות את תפקידה של יהדות אמריקה בקשר עם ישראל?
מרסי: “בלי ישראל, אני חושבת שהיהודים האמריקאים היו פחות בטוחים בזהותם. לטובת יהדות אמריקה כדאי שנתמוך בהמשך קיומה של ישראל כדמוקרטיה. עלינו לתמוך בכל דרך אפשרית וברור שזה כולל גם תמיכה כלכלית. יש מי שתורם בבית כנסת ויש מי שפעיל בקהילה או בבית הספר היהודי. אנחנו אירגון לא פוליטי, אלא פילנתרופי".
ג'ניס: ”נשים יהודיות אמריקאיות צעירות רבות מרגישות פחות קשורות לישראל וליהדות. המשימה שלנו היא לנסות ולקרב אותן לישראל. הן נחשפו פחות לעניינים שקשורים לישראל, לא ביקרו בה מעולם וייתכן והשיח הציבורי והעיסוק בבעיות שמלוות את ישראל די מרחיק אותן וגורם לתחושת מיאוס וחוסר רצון להתעסק בכל הפוליטיקה מסביב. הן לא התמודדו עם הישרדות וקשיים כמו דור המייסדים או דור פליטי השואה שמבינים את החשיבות של בית לעם היהודי. אנחנו מרגישות צורך לגשר ולחבר בינן לבין ישראל למען הדורות הבאים".
איך אירגון "הדסה" ממוקם בקשת שבין האירגונים היהודיים, אייפ"ק המזוהה עם הימין וג'יי סטריט המזוהה עם השמאל?
מרסי: “אנחנו מהוות חלק מהשדולה הפועלת למען ישראל, אבל לא נביע את עמדתנו הפוליטית. נפעל למען ישראל בנושאים של בריאות וחינוך. כשהמימשל בתקופת בוש לא תמך במחקר בתאי גזע, התנגדנו לכך והפגנו נגד. כשעלה נושא 'אובאמה קייר' לכותרות, הצהרנו שאנחנו בעד ביטוח בריאות לכולם. לא נביע את דעתינו בסוגיות מדיניות ופוליטיות כמו האם לתקוף בסוריה. בעוד באיפא"ק יהיו נציגים שיתמכו בפעולה צבאית בסוריה, יהיו כאלה בג'יי סטריט שיאמרו בגלוי כי הם מתנגדים לתקיפה אמריקאית. אני חושבת שזכות כל דעה להישמע. אני בהחלט מבינה גם דעות שנשמעות מכיוון ג'יי סטריט, למרות שחלק מההצהרות שלהם לא מקובלות עלי. לטעמי, גם הם וגם אייפ"ק מיליטנטיים לעיתים בגישה שלהם. הרי אי אפשר לצבוע בוורוד את כל החלטות הממשלה ואת כל מה שקורה בישראל באופן אוטומטי”.
