האם לילד שלך יש הפרעת קשב וריכוז?
הורים רבים, אשר חושדים כי ילדם סובל מהפרעות קשב וריכוז, נמנעים מפניי לאבחון בשל החשש מסטיגמה. למה חשוב להתגבר על כך - ולטפל בבעיה? מדריך
איך תזהה אם הילד שלך סובל מהפרעת קשב וריכוז? רוב ההורים, שלהם ילד לא שקט, שואלים לא אחת את עצמם שאלה זו. יש הורים שמזהים כבר מגיל צעיר שיש "בעיה" עם הילד: הוא קופצני מדי, לא רגוע, לעתים מגיב בתוקפנות יתר, לא מסודר, מתקשה להתמקד ועוד.
בגילאים הצעירים נוטים ההורים לדחות דיון בעניין. "הילד יתבגר אז אולי זה יתמתן", חולפת תדיר המחשבה במוחם. ואכן, למעט מקרים קיצוניים, ממליצים המומחים להתייחס ל"בעיה" רק מגיל ארבע ואילך. גם אז מציינים רוב המומחים כי אבחון רציני יכול להיעשות בגילאי שש ואילך, ומעדיפים לתת לילד להתחיל את כיתה א' ללא "סטיגמה של אבחון". יש ילדים שמתמתנים, יש כאלה שמתבגרים ומשתנים, יש כאלה שמקבלים סיוע מקצועי מפסיכולוג או מאמן אישי ומצליחים להיות רגועים יותר ועוד.
הבעיה באבחון, לדעת ההורים, היא לרוב סטיגמה. הורים שפונים לרופא המשפחה מופנים בדרך כלל לנוירולוג. הבעיה שהורים לא מעטים חוששים שייכתב לילד בתיק הממוחשב שהוא הופנה לנוירולוג, ולכן לא אחת נמנעים מלפנות אליו. כך גם בנושא הפנייה לבית הספר. ההורים חוששים מ"כתם" על הילד ונמנעים מלפנות למחנכת הכיתה או ליועצת. את המידע שואבים ההורים בעיקר מהאינטרנט, שלא תמיד מספק מידע זמין.
אתר נרחב שעוסק בתחום זה הוא אתר קשב וריכוז, שמקנה את המידע הנדרש, מפנה למומחים ומאפשר לשאול שאלות בפורום. אתר נוסף הוא אתר משרד החינוך, שמפרסם מידע שמופנה בעיקר למורים אך גם ההורים יכולים ליהנות ממנו.
כיצד תזהו שיש בעיה?
ד"ר יהודית אל-דור, מנהלת גף קשב וריכוז והפרעות למידה במשרד החינוך, פרסמה באתר משרד החינוך מאמר שמטרתו לאפיין כיצד נראית הפרעת קשב וריכוז בבית הספר. לדעת ד"ר אל-דור 8% מאוכלוסיית התלמידים סובלים מהתופעה. לדבריה, הפרעת קשב וריכוז נחלקת לשלושה תחומים: קשיים בקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
תלמיד שמגלה קשיים בקשב מוסח בקלות על ידי הסביבה, מתקשה להתמקד, עושה טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב, מתקשה להתמיד בפעילות לאורך זמן, נראה כלא מקשיב כשמדברים אתו, מתקשה לפעול על פי ההוראות ומתקשה להשלים משימות, מאבד חפצים נדרשים, מתקשה להתארגן, מתקשה בלוח זמנים.
היפראקטיביות באה לידי ביטוי בתנועתיות מרובה, תיפוף באצבעות הידיים, ישיבה בחוסר שקט בכיסא, ונדנוד רגליים לאורך זמן. תלמיד שכזה גם קם מהכיסא כאשר צריך לשבת, מדבר הרבה, נראה בתנועה כל הזמן, רץ הרבה.
אימפולסיביות באה לידי ביטוי בתגובה מהירה ללא מחשבה תחילה, מתן תשובה לשאלה לפני שסיימו לשאול אותה, מתקשה להמתין לתורו, מתפרץ לדברי אחרים, מפריע לשיחה או משחק של אחרים.
לדברי ד"ר אל-דור, תהליך הזיהוי מתבצע בעיקר בשלבים הראשונים של הגן וביה"ס, בעיקר כיון שכל המאפיינים גלויים לעין. האבחון מורכב יותר והוא דורש הערכה קלינית, שניתנת על ידי גורמי מקצוע, כמו פסיכולוגים, הנעזרים בחוות הדעת של ההורים והצוות החינוכי. האבחון כולל גם ראיונות, תצפיות על הילד, מבחני קשב ממוחשבים, כמו טובה או מוקסו, ועוד.
כיצד ניתן לטפל?
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא רב תחומי וכולל טיפול פסיכולוגי, רפואי או קבוצתי. הטיפול הפסיכולוגי מתמקד בהיבטים הרגשיים של ההפרעה, כמו דימוי עצמי או מצבי רוח. הטיפול התרופתי נקבע על ידי רופא. הטיפול הקבוצתי מהווה מקור העצמה ותמיכה, כאשר הילד חלק מקבוצה בעלת מאפיינים דומים. טיפול זה מתנהל בדרך כלל בביה"ס ומונחה על ידי היועצת. כיום גם יש טיפול באמצעות אימון אישי, המתמקד בהיבט הארגוני של ההפרעה ועוסק בניהול חיי היומיום, קביעת מטרות, הגשמת יעדים ועוד. ד"ר אל-דור גם ממליצה להורים לקבל הדרכה - אם במסגרת פרטית ואם על ידי הרשויות.
"לגורמים משפחתיים יש השפעה על הצלחת ילד בעל הפרעות קשב וריכוז לצלוח את המערכת הבית-ספרית", מסבירה ד"ר רונית כהן זמורה, מנהלת הפורום של אתר קשב וריכוז ובעלת תואר שלישי בפסיכולוגיה. "הפרעת קשב וריכוז היא ליקוי אורגני-התפתחותי, הנובע ככל הנראה מפגיעה מוחית מזערית. הבעיה היא תפקוד נמוך של קליפת המוח הקדמית, והקשר שלה למערכת הלימבית, שאחראית על תפקודי הרגש, ההתנהגות והזיכרון. בעיה זו מקשה על האדם להתייחס נכון לגירויים שהוא מקבל.
"המקור להפרעה הוא גנטי, לא אחת תורשתי, ואינו קשור לסביבה. ההפרעה אינה חולפת עם הגיל, אבל היא לובשת צורות שונות בהתאם לשלב של החיים. עיקר הבעיה היא חוסר היכולת של הסובל מהלקות להתאים את התנהגותו לזו הנדרשת בסביבתו".
זמורה מציעה להפנות ילדים בגילאי הגן, שמזוהים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, לטיפול אצל מרפאה בעיסוק, שתעבוד עם הילד, למשל, על ויסות סנסו-מוטורי ושליטה בדחפים. חשוב לדעתה גם להפנות את הילד לקלינאית תקשורת, שתלמד אותו את כללי הדיבור הפנימי - לדבר עם האני הפנימי לפני ביצוע כל פעולה, וכך לתעל נכון את הדחפים ולמתן את האימפולסיביות. טיפול תרופתי צריך להינתן לדעתה רק אם יש הפרעת קשב קשה.
זמורה מדגישה גם כי בשלב בית הספר באה ההפרעה לידי ביטוי בעוצמה רבה יותר, בגלל הדרישות הלימודיות. ככל שהדרישות הולכות וגדלות והילד אינו מאובחן ואינו מטופל, כך קשה לו יותר להתמודד עמן. בגיל זה גם מתחילה אינטראקציה חברתית אינטנסיבית, שבה הילד צריך להשתלב בסביבה בהתאם למקובל. חוסר אבחון וטיפול גורמים לילד לא רק לקשיים בלימודים אלא גם לקשיים חברתיים. לכן חשובים במיוחד האבחון והטיפול. כיום מגוון הטיפולים רחב ומאפשר להתאים לילד את הטיפול המתאים לו ביותר.
הכותבת היא מו"ל עיתון קו לחינוך
