בחירות בדיסטריקט 48

השבוע יתייצבו אזרחי ארצות הברית שוב להצביע. הפעם נופלת בחלקנו הזכות לבחור במועמדים לבתי הנבחרים הארציים והפדרלים וכמובן בראש העיר הבא של ניו-יורק. ביל דה בלאסיו עדיין שומר על יתרון גדול בסקרים בהשוואה ליריבו הרפבוליקאי, ג'ו לוטה, ונראה ששום דבר לא יעצור אותו בדרך לבית הלבן שמול ברוקלין ברידג'. אם המתח וסימני השאלה בבחירות לראשות העיר פחות או יותר נעלמו ברגע שדה בלאסיו זכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית, מערכת הבחירות למועמדים מחוזיים למועצת העיר דווקא מצטיינת בשמירה על מתח גבוה, לפחות עבור אלו שעושים את המאמץ ומתעניינים מה בדיוק קורה. קחו למשל את מחוז 48, הממוקם בדרום דרום ברוקלין, איפה שקהילות יהודיות אורתודוכסיות חיות בשכנות למהגרים ממדינות חבר העמים, רבים מתוכם היגרו לכאן עוד כשחבר העמים הייתה ברית המועצות. כאן, המירוץ לכסא במועצת העיר נראה, אם לא צמוד ומתוח, אז בוודאי בלתי צפוי.

אחרי שלוש קדנציות בתפקיד נציג מחוז 48 במועצה, בה הוא מכהן החל משנת 1999, מייקל חיים נלסון יסיים את תפקידו וייאלץ לפנות את מקומו לאחד מצעירי הפוליטיקה המקומית של ברוקלין. נלסון זכה במושב זה עוד בסוף המילניום הקודם, אחרי שאנתוני וינר, כשהקריירה שלו עוד הייתה בדרך למעלה, נבחר לקונגרס של ארצות הברית ופינה את מושבו במועצת העיר.

צמח בשכונה. חיים דויטש

מחוז 48 כולל את השכונות גרייבסנד, מנהטן ביץ', שיפסהד ביי, מידוווד וברייטון ביץ', ותושביהם יתייצבו ביום שלישי לבחור את נציגם החדש מבין המועמדים הצעירים. מטעם הדמוקרטים מתמודד במירוץ חיים דויטש, ששימש כעוזרו של נלסון בעירייה לאורך תקופה ארוכה ומעורב באופן פעיל בנעשה במחוז הן מבחינה חברתית והן מבחינה פוליטית מזה שני עשורים. מולו מתמודד מטעם המפלגה הרפובליקאית דיוויד סטורובין, שעבר לפוליטיקיה העירונית אחרי מספר חודשים כסנאטור באלבני, בירת ניו-יורק. דויטש הוא יהודי אורתודוכסי בעשור החמישי לחייו, שהפיק ילדים, נכדים ושורה ארוכה של פעילויות בעיריה, וחשוב מכך – בקהילה עצמה. השני, יהודי גם הוא, מהגר בן 34 מברית המועצות, שהתאזרח בארצות הברית בגיל צעיר, מחזיק במשרד לעריכת דין ומגיע למירוץ עם מעט מאד ניסיון ממשי בפוליטיקה בכלל ובפוליטיקה העירונות בפרט.

הכירו את המתמודדים

דיוויד סטורבין הוא עורך דין אשר מתמחה בדיני משפחה ופלילים. לפי אתר הבחירות שלו, מדובר בסיפור הצלחה קלאסי של חלום האמריקאי של מהגר טיפוסי. הוריו התגרשו כשהיה בן 3 והוא גדל בחיק אמו בלבד. את לימודי המשפטים סיים באוניברסיטת ראטגרס בניו-ג'רזי והיום הוא שותף במשרד עורכי דין הממוקם באיזור וול סטריט. ב-2004 הוא הקים את אתר הדיעות המקוון Global Politician, הבא לתת במה אלטרנטיבית לחדשות בנושאי פוליטיקה ומפרסם ראיונות עם אנשי מפתח בפוליטיקה העולמית. סטורובין מכהן כחבר מועצה במספר אירגונים רפובליקאים ויהודים. ב-2012 הוא הגיע לפסגת הצלחתו בפוליטיקה עד כה, כאשר זכה למושב בסנאט של מדינת ניו-יורק באלבני. מושב זה התפנה לאחר שהסנאטור המכהן, קארל קרוגר, נעצר באשמת שחיתות, מרמה ושוחד, ונאלץ להתפטר מהסנאט. סטורובין התמודד כנגד לו פידלר הדמוקרטי, המשמש כחבר מועצת העיר מטעם מחוז 46 בברוקלין, וניצח. אולם רק שבעה חודשים נותרו בקדנציה שהתפנתה, מתוכם התכנסה מליאת הסנאט לחקיקה ל-11 ימים בלבד. ועדיין, סטורובין, שככל הנראה רצה להוכיח את עצמו ואת יכולתו כמחוקק ומנהיג בזמן הקצר שעמד לרשותו, לא שקט על שמריו והגיש לא פחות מ-42 הצעות חוק, כולל אחת המראה עד כמה מנותק סטורובין מהלכי הרוח החברתיים והפוליטיים מהעיר והמדינה בה הוא חי. להזכירכם, כשהמושל אנדרו קומו חתם על החוק המאפשר נישואים חד-מיניים בניו-יורק היה זה יום חג לאומי, וכשיושבת-ראש מועצת העיר, כריסטין קווין, נישאה לבחירת ליבה, כמעט כל הפוליטיקאים המובילים בעיר ובמדינה התייצבו במסיבת החתונה כדי להפגין סולידריות.

הצעת החוק של סטורובין לאסור את הנישואים החד-מיניים זיכו אותו במספר דקות של תשומת לב תקשורתית, לאו דווקא חיובית. אגב, אף אחת מהצעות החוק של סטורובין לא זכתה לעבור מכיוון שחלוקה מחדש של מחוזות ההצבעה הביאה למחיקתו של המחוז אותו ייצג הרפובליקאי הצעיר באלבני ואיתו נעלם גם מושבו של סטורובין בסנאט.

מה שאמור היה להפוך את סטורובין לפייבוריט במירוץ הזה, למרות היותו עדיין פנים חדשות בדרום ברוקלין, היא השתייכותו לקהילת יוצאי ברית המועצות וחבר העמים. לא רק שמדובר בקהילה סגורה יחסית, שדואגת לתמוך פוליטית באנשיה, מדובר גם בבוחרים שנוטים להצביע למועמדים רפובליקאים. בראיון שהעניק סטורובין לפני מספר חודשים ל"ישיבה וורלד ניוז", סטורובין נשמע בטוח מאד בסיכויו לזכות בקולות רבים במחוז. "האיזור הזה היה חלק גדול מהמחוז במירוץ לסנאט, השגנו כ-70% מהקולות. קווי המחוז הם בין אווניו L לברייטון ביץ' ושיפסהד ביי. זה המחוז שהצביע עבור ראש עיר רפובליקאי, ומועמדים רפובליקאים לתפקידי המושל ונשיא ארצות הברית זוכים בו לרוב בכל בחירות אפשריות כבר עשרות שנים".

ועדיין, שבועיים לפני הבחירות, ביקור בברייטון ביץ' מגלה שקהל הבוחרים הרוסי עדיין לא נכנס לאווירת בחירות וברחובות נראו שלטים בודדים המתייחסים לבחירות המתקרבות או המעודדים להצביע לסטורובין.

המועצה היהודית ליחסי הקהילה בניו-יורק (JCRC-NY) הבחינה בתרדמה הפוליטית של תושבי השכונה דוברי הרוסית והחליטה לעורר אותם למעורבות חברתית ופוליטית בחייהם. לאחרונה הודיעה המועצה על שיתוף פעולה עם המועצה העירונית למימון בחירות להפקת מדריך בחירות בשפה הרוסית שתספק מידע אוביקטיבי על המועמדים השונים ותעודד את הבוחרים לממש את זכותם להצביע. לפי מייקל מילר, היו"ר של JCRC, המטרה היא לעודד את אמונם של מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר וחבר העמים בהליכים הפוליטיים הדמוקרטיים ולהפוך אותם לאזרחים מעורבים ופעילים. "אנחו שמחים שב-2013 ישנם יותר מועמדים דוברי רוסית ועל כך שהמערכת הפוליטית נותנת יותר תשומת לב לקול הרוסי", אמר מילר.

מי שנושף בעורפו של סטורובין, ובעיני רבים באיזור פלאטבוש הוא הפייבוריט האמיתי והמתמודד היחיד במירוץ, הוא המועמד הדמוקרטי חיים דויטש. דויטש פעיל ומוכר בקהילה האורתודוכסית בברוקלין כבר יותר משני עשורים ונחשב לממשיכו הטבעי של מייקל נלסון במועצת העיר, בין השאר גם מכיוון ששימש במשך שנים רבות כעוזרו של האחרון במועצה והוא מכיר היטב את המערכת המוניציפלית המורכבת של העיר הגדולה בארצות הברית.

דויטש פעיל בקהילה המקומית מגיל צעיר מאד. ב-1991, כשמשטרת ניו-יורק קרסה תחת הלחץ ולא יכלה להגיב לפשעים בזמן אמת, הוא הקים סניף מקומי של אירגון "שומרים" בפלאטבוש. דויטש היה אז בן 22 בסך הכל. היום האירגון מרשים בעוצמתו ומבוסס כולו על מתנדבים מהקהילה אשר מפטרלים בשכונות מדווחים על פשעים בזמן אמת ובאים לעזרת התושבים כשצריך. דויטש ואירגון "שומרים" היו פעילים מאד במהלך הוריקן סנדי ואחרי הסופה וסייעו רבות בהתמודדות עם הנזקים והסכנות שהסופה הביאה איתה. בנוסף, דויטש מכהן גם כחבר הנהלה במספר ארגונים המסייעים לנזקקים.

למרות הרזומה המרשים, זוהי הפעם הראשונה שדויטש מתמודד בבחירות לתפקיד ציבורי. דרכו של דויטש במירוץ הייתה מרשימה מאד עד עכשיו ונראה שהוא אינו מפחד מהנטיה להצבעה אחידה ומאוחדת בקרב הציבור דובר הרוסית. את המשוכה של הפריימריז במפלגה הדמוקרטית הוא עבר בהצלחה רבה כשהוא גובר על מספר יריבים מהקהילה הרוסית, כולל יריבו הגדול ארי קוגן, בהפרש של כ-300 קולות. במירוץ מול סטורובין למושב במועצת העיר, דויטש מוצא את עצמו שוב מול האתגר של התמודדות נגד יריב ממוצא רוסי בקהילה בעלת רוב דובר רוסית.

בינתיים, אל הזירה נכנס גרגורי דווידזון, איל תקשורת רוסי מברוקלין, שעלול בעיקר להזיק לסיכוייו של סטורובין על ידי פיצול הקולות הרוסיים. דווידזון, שמחזיק בעיתון ובמספר תחנות רדיו בעיר, פרסם לאחרונה טור בעיתונו בו הוא הודיע שהוא מצטרף למירוץ ומבקש מבוחריו לרשום את שמו על פתק לבן. דווידזון הינו דמות מעוררת מחלוקת בקהילה הרוסית אך נראה שכוחו הפוליטי הצמטמם בשנים האחרונות וכעת השפעתו מוגבלת רק לאוכלוסיה המבוגרת יותר בקהילה. קולות מהמחנה של סטורובין טוענים כי דווידזון נכנס למירוץ רק בגלל מחלוקות עבר שהיו לו עם סטורובין ומטרתו האמיתית היא להזיק לסטורובין בקלפי יותר מאשר להיבחר לתפקיד. מועמד נוסף המגיע מהקהילה דוברת הרוסים הוא איגור אוברמן, שכבר הפסיד לדויטש בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, אבל כעת מתמודד מטעם מפלגת איגוד המשפחות. לאוברמן מספר תומכים מצומצם והוא אינו צפוי להקשות על שני המתמודדים המובילים.

הכירו את הנושאים

מה הם הנושאים החמים בדרום ברוקלין? כאן אין באמת הבדלים בין הדגשים העירוניים לדגשים ברמת המדינה: חינוך, ביטחון, מגורים ברי השגה ומקומות עבודה – אלו הנושאים שמעניינים את תושבי המחוז יותר מכל. שני המתמודדים העיקריים, סטורובין ודויטש, מציגים באתרי הבחירות שלהם את עמדותיהם בנושאים אלו, עמדות שנראות דומות למדי, וקשה באמת לראות מי מביניהם הוא נציג המפלגה הרפובליקאית. ועדיין, כשבוחנים את מקור הכוח של דויטש וסטורובין מגלים שישנו הבדל מהותי. דויטש מסתמך בעיקר על עזרתה של הקהילה בה הוא פועל כבר תקופה ארוכה בעוד שכמות הכסף שהוא גייס למירוץ מצומצם. סטורובין, לעומת זאת, הצליח לגייס עשרות אלפי דולר ותמיכה מפוליטיקאים כמו רודי ג'וליאני וגם מאירגונים שנויים במחלוקת המזרימים כספים לפוליטיקאים המנסים לעצור את התנועה הסוחפת לליגטימציה של זכויות הנישואים של הומוסקסואלים ולסביות.

דויטש כותב באתר הבחירות שלו: "אני מאמין שאני המועמד היחיד במירוץ שהשקיע עשרות שנים של התנדבות לשיפור הקהילה. קיבלתי את תמיכתו של חבר המועצה המקומית מייקל נלסון, ועכשיו אני מבקש את תמיכת הבוחרים כדי שאוכל להביא את המחויבות שלי לשכונה שאנחנו אוהבים לרמה אחרת". בזכות פעילותו באירגון "שומרים", דויטש זוכה לתמיכה גדולה ממספר רב של אנשי משטרה, כולל איגוד השוטרים של משטרת ניו-יורק והמחוקקת הניו-יורקית רודה ג'ייקובס. "ביטחון ציבורי הוא אבן היסוד של הקהילה", כותב עוד דויטש באתר. "מהכלכלה המקומית, דרך בתי הספר שלנו ועד לשווי הבתים – המחויבות לרחובות בטוחים יותר תשפיע לחיוב על כל רבדי חיינו. עם יותר מ-22 שנים של ניסיון בביטחון ו-17 שנים של עבודה בעיריה, יש לי ידע מקצועי ונסיון בהפיכת השכונות שלנו למקום בטוח לחיות בהן, לעבוד בהן ולגדל בהן משפחה. כחבר המועצה, אאבק להציב יותר שוטרים ברחובות וקציני משטרה אחראים בכל שכונה שיוכלו לתת מענה לצרכים שלנו". על המסר הזה הוא חוזר בכלך ראיון אפשרי. בנוסף הוא מדבר על "הרחבת האופציות לדיור למבוגרים, ניצול מערכת היחסים עם נציגי המדינה להבטחת מצבו של איזור הטיילת, עבודה עם הורים ומחנכים לחשוף את הסיבות לכשלונות בתי הספר בשכונה, ועזרה לעסקים קטנים להצליח על ידי כך שנוריד את ההתערבות הממשלתית, הקנסות והגבלות מיותרות", חותם דויטש בקריצה גם לקול הרפובליקאי, שכידוע אינו חובב התערבות ממשלתית ובמיוחד לא מסים במיוחד.

בנושא החינוך אמר דיוויד סטורובין ל"ישיבה וורלד ניוז", שהוא ימשיך לפעול למען סבסודם של בתי ספר ממלכתיים ופרטיים, כשהכוונה היא בעיקר לישיבות האורתודוכסיות. לפי הצעתו של סטורובין, ילדים ממשפחות דלות אמצעים יקבלו סבסוד ללמוד באיזורים אחרים בעיר. סטורובין אומר כי הוא אף ניסה לגייס את הסנאט של המדינה להצעה זו אך לטענתו זמנו באלבני היה קצר מידי. רעיון סבסוד מוסדות חינוך שייך בדרך כלל להשקפת העולם של המחנה הליברלי בארצות הברית, מה שלא מפריע לסטורובין לתקוף באותו ראיון את הגישה הליברלית: "אנו צריכים להוריד את המיסים ולהקטין את הבירוקרטיה בשביל לייצר מקומות עבודה, במיוחד בכלכלה של היום. אנחנו צריכים לעזור לעסקים קטנים. כמובן, בתור מי שהגיש הצעת חוק לביטול הנישואים החד מיניים, אני מאמין שחובה עלינו להמשך להיאבק נגד הליברלים אשר כופים את האג'נדה שלהם עלינו".

המלחמה של סטורובין בנישואים החד-מיניים השתלמה לו בעבר כשהתמודד מול יריבים דמוקרטים וקיבל תמיכה ממספר רבנים ובראשם הרב ישרואל ביילסקי, שטען לפני הבחירות לסנאט שזוהי מצווה להצביע עבור סטורובין. אבל נראה שכשכמול סטורובין עומד מועמד חרדי, אפילו אם הוא דמוקרטי, יתרון זה כבר לא משחק תפקיד גדול כבעבר.

קהילה נגד קהילה

מה שהופך את המירוץ הזה למעניין במיוחד היא העובדה שהבחירה בין שני המועמדים היא לא בין עמדות שונות בנושאים הנוגעים מיידית לתושבי השכונה: שני המתמודדים מבטיחים שיביאו יותר כסף לעסקים, יפחיתו את הפשיעה, יתקנו את נזקי סנדי, יבנו מגורים לנזקקים, יצילו את העסקים הקטנים והמובטלים וילחצו על העירייה לעזור למשפחות נטולות אמצעים להשיג השכלה פרטית לילדים. ההתמודדות האמיתית בבחירות אלו, כך נראה, היא בין שתי קהילות שונות, האורתודוכסית מצד אחד, והמהגרים מברית המועצות וחבר העמים מצד שני. בשלב זה נראה כי הקהילה של דויטש עומדת מלוכדת ומאוחדת מאחוריו, בעוד תושבי ברייטון ביץ' ממשיכים לגלות אדישות, הן כלפי המועמד שבא מקירבם והן כלפי התהליך הדמוקרטי באופן כללי.

בחמישה בנובמבר נוכל להכריז על הנציג הבא של מחוז 48 ובמיוחד נוכל לדעת האם אודיסה הקטנה של ברוקלין החליטה להצטרף לחיים הפוליטיים של שאר העיר. הפרדוכס של המחוז הזה הוא שלמרות היותו מחוז בניו-יורק בעלת הרוב הדמוקרטי, דווקא כאן ריבוי של בוחרים יטה את הכף לטובת המועמד הדמוקרטי. הגיע הזמן לבדוק את סיסמת הבחירות הישנה מישראל: מי שמצביע משפיע!