הרב פרל: רוב טיפולי ההמרה של הומואים נכשלים

הרב בני פרל, ראש ישיבת בר אילן בתל אביב, מציג גישה פרגמטית בנוגע לסוגיה הטעונה של אלה הבוחרים להישאר דתיים למרות נטייתם המינית: "יש אנשים שאוהבים לאכול בשר ויש כאלה שאוהבים את בני מינם. לפעמים באים אליי דתיים שנמשכים לבני מינם ושואלים אותי איך אפשר להתמודד עם האיסור ההלכתי. ברור שכמקיימי מצוות הם מצויים בדילמה גדולה, אבל זה לא פוסל את זהותם הדתית".

תל אביב יפו: ליין מסיבות גייז לחובשי הכיפות

• מורנו ורבנו: רם כהן מראיין את הרב בני פרל
• הרב פרל: "המוזיקה המזרחית מכילה מילים מטופשות"

אילו עצות אתה נותן להם?

"קודם כול אני אומר להם לא להסתיר. מצד שני, אני לא בעד שיודיעו על כך בשלטי חוצות. אם אותם דתיים מאמינים שיוכלו להשתנות, אז אני מצביע על אחוזים ואומר להם שברוב המקרים אנשים לא משתנים".

אתה מכיר הומו דתי שהפך לסטריייט?

"יש דתיים שעוברים טיפולי המרה וצריך לומר בכנות שרוב הטיפולים כושלים. אני מתייחס לנושא באופן טבעי ולא רואה בזה פגם. אני מכיר דתיים רבים שמקיימים את כל המצוות ונמשכים לבני מינם".

ולתפיסתך הם יכולים לחיות ולהיות חלק מהמגזר?

"הם יכולים לחיות את חייהם, אבל לא צריך להתעסק בזה כל היום. גם אני, כאדם שנמשך לנשים, לא מתעסק בנושא בחיי היומיום, מלבד המשיכה לאשתי".

הרב בני פרל (צילום: ריאן)

אתה מציג תפיסה נאורה ביחס לרבנים אחרים.

"אני אדם מציאותי. התרבות המערבית הבינה שלא מדובר בסטייה ושצריך להכיר בתופעה. אני נוהג לשאול דתיים שמתבטאים נגד הומואים האם יש להם שבתופוביה נגד מחללי שבת. בשני המקרים יש איסור הלכתי, אבל אין סיבה לשנוא. המלחמה שלי מכוונת נגד ההומופוביה".

גם הרב רון יוסף, הומוסקסואל מוצהר ומייסד ארגון הו"ד (הומואים דתיים), נלחם בהומופוביה בתוך המגזר: "הו"ד הוקם בתחילת 2008 כדי לתת מענה ראשון מסוגו להומואים דתיים, שהחברה שאליה הם משתייכים מטאטאת אותם מתחת לשטיח. הו"ד ניסח את 'מסמך העקרונות', שקורא להכלה ולהבנה של הומואים בחברה הדתית, ושעליו חתמו עד היום 165 רבנים. אנחנו מארגנים מפגשים חברתיים ושיח עם רבנים ואנשי ציבור כדי לקדם הומואים דתיים. יש לנו גם אג'נדה הלכתית דתית, שדורשת התייחסות ופתרון הלכתי עבור ההומואים".

מה אתה אומר לצעירים שחיים בארון ומבקשים את עצתך?

"בסופו של דבר החיים מחוץ לארון הם בריאים ונכונים יותר. מובן שצריך לדעת מתי לצאת, ואדם צריך להיות איתן עם עצמו ושלם עם מי שהוא לפני שהוא מספר על כך בסביבתו. כל הומו דתי שיוצא מהארון מקרב את 'תיקון עולם במלכות שדי' ומטשטש את החריגות של הומואים בחברה הדתית. המפגש האישי הבלתי אמצעי עם הומו דתי הוא שיסייע להסרת המחיצות ולמתן יחס אישי, כיוון שזה כבר לא יהיה משהו שקוראים עליו בעיתון או רואים אותו בטלוויזיה. זה הופך להיות הבן של, האח של, החבר מבני עקיבא, המתפלל מבית הכנסת וכו'".

חלק ניכר מהצעירים מספרים על בידוד חברתי לאחר היציאה מהארון.

"הארגון שלנו מפעיל קו מענה שזמין כל הזמן וגם עורך מפגשים אחת לחודש. יש שורה של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שאנחנו מפנים אליהם במקרה הצורך. הארגון מהווה בית חם לכל הומו דתי באשר הוא. עד היום פנו אלינו אלפי הומואים דתיים, בחלוקה של 70 אחוז מהמגזר הדתי לאומי ו־30 אחוז מהמגזר החרדי/חסידי/חרדלי".

התורה אוסרת על קיום משכב זכר. איך מגשרים על הבעיה ההלכתית?

"הו"ד הוא ארגון אורתודוקסי ולכן מחויב לתורת ישראל. עם זאת, עיון מדוקדק בתורה מראה שההלכה אוסרת על המעשה המיני של משכב זכר, בעוד שהנטייה אינה אסורה והיא אינה יצר הרע או סטייה. הו"ד מחזיק בעמדה שזוגיות חד מינית היא אופציה שעומדת בפני ההומוסקסואל והיא לא מהווה עבירה לפי ההלכה". 

איך מקבלים אותך כרב הומוסקסואל?

"בהתחלה, כשיצאתי מהארון בתחקיר בתוכנית 'עובדה' של אילנה דיין וסיפרתי על טיפולי המרה של 'עצת נפש', שלהם תרמתי רבות, אף אחד לא קיבל את זה בשמחה. קיבלתי כתבי נאצה ואיומים על חיי, התקשרו בשעות לא שעות, זרקו ביצים על הדלת ועשו כל מיני דברים לא נחמדים. היחס של הקהילה שלי בעירי נתניה, ובארץ בכלל, בעקבות היציאה מהארון לא היה פשוט אלא תהליך מאוד ארוך. בקרב הדור הצעיר קיבלתי הרבה חיזוקים ותמיכה, אך בקרב הדור המבוגר זה היה קשה. 

"היציאה מהארון סייעה לשבור את הסטיגמה של הקהילה הדתית בנוגע להומוסקסואל החי בתל אביב, מבלה במסיבות ומנהל אורח חיים מתירני מבחינה מינית, כיוון שהתחוור להם שרב — שאותו הכירו שנים — נראה הפוך לגמרי מהסטיגמה. אני מאמין בכל מאודי שהנראות שלי כרב הומוסקסואל מחוץ לארון, עבור הציבור הדתי, שוות ערך למצעד‏ הגאווה, וכי אני מהווה פנים להומו הדתי. בקרב רבנים מכבדים אותי ואני מנהל איתם שיח מכובד".