מתי זו עצירות? 15 מושגים שהורה טרי צריך להכיר

את כבר בחודש שמיני או תשיעי, הבטן ענקית, העייפות גדולה, את בטח כבר אחרי קריאה של לא מעט ספרים או מאמרים בנושא הורות ותינוקות - ואת בעיקר מרגישה שאת מוצפת בעודף מידע. כדי להקל עליך הכנו מילון מהיר, קל ופשוט של כמה מושגי חובה שתיתקלי בהם בחודשים הקרובים וכדאי שלא יהיו לך זרים. חשוב שתכירי מושגים אלו ותביני איך הם באים לידי ביטוי אצל התינוק שלך (כי אולי את מכירה אותם עד היום רק מ"עולם המבוגרים") ובכלל, תמיד טוב להראות מול האחות בטיפת חלב או רופא הילדים שיבקש להבין שאת לגמרי אמא שמבינה עניין. אז הנה זה בא - לקפל ולשים בתיק העגלה:

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

1. פליטות

תינוקות רבים פולטים מעט לאחר ההאכלה בשנה הראשונה לחיים. פליטה הנה עלייה של תוכן הקיבה חזרה לושט. זו תופעה נורמלית אצל תינוקות היונקים חלב אם, ואצל אלה הניזונים מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). יש להניח כי הדבר נובע מכך שמערכת העיכול שלהם נמצאת עדיין בשלבי התפתחות.

ברוב המקרים הדעה הרווחת היא שפליטה נגרמת עקב האכלת יתר, הגורמת להרפיה זמנית של השריר שמחבר את הושט לקיבה, המכונה סוגר הוושט התחתון. דבר זה מאפשר לתכולת הקיבה לסגת חזרה לושט וממנו לפה. רוב התינוקות מפסיקים לפלוט עד הזמן בו הם מתחילים לשבת (כאשר כוח המשיכה עוזר להם לשמור על האוכל במקומו). לעתים, המצב ממשיך עד שהתינוק מתחיל ללכת, או אפילו מעבר לכך.

2. רפלוקס

זוהי תופעה הדומה לפליטות, אך יכולה להתפתח לכדי הפרעה כאשר תוכן הקיבה החומצי גורם לגירוי של מערכת העיכול העליונה. דבר זה יכול לגרום לחוסר נוחות ניכר של התינוק, במיוחד בעקבות אכילה, להקאות, האטה בקצב העלייה במשקל ואף לבעיות נשימה. במקרים אלו יש להתייעץ עם הרופא ולקבל טיפול מתאים.

3. קוליק

כאשר יש סימנים של כאבי בטן עוויתיים חוזרים ונשנים, חוסר נוחות ובכי ממושך, מכונה התופעה "קוליק". תופעת הבכי הממושך אצל תינוקות היא כמעט אוניברסלית. ההבדל בין תינוקות המוגדרים כסובלים מהתופעה לכאלה שאינם לוקים בה הוא בעוצמת הבכי ובמשכו. כל תינוק הבוכה מעל שעתיים-שלוש ברציפות ואשר לא ניתן להרגיע אותו, ייתכן שסובל מהתופעה. אם רופא ילדים שולל בעיה אחרת הגורמת לתופעה, כנראה שזו האבחנה.

תינוקות מתחילים לסבול מקוליק סביב גיל שבועיים-שלושה, והשיא מגיע בגיל שישה שבועות. התופעה נעלמת כליל עד גיל ארבעה חודשים. הבכי מתחיל בדרך כלל בשעות הצהריים-ערב. לעתים מלווה הבכי בהאדמה של הפנים והעור ובגזים.

4. עצירות

פעמים רבות הורים בטוחים כי לתינוקם יש עצירות, אך לרוב הוא לא באמת סובל מעצירות וצריך לאפשר לו לקבוע זמנים משלו לתנועת המעיים. באופן כללי, הצואה הינה רכה ויוצאת בקלות, ולא כל תנועת מעיים בלתי סדירה משמעה עצירות.

פעוטות ותינוקות הסובלים מעצירות מתאמצים בדרך כלל ומראים סימני אי נוחות בזמן פעילות מעיים ובזמן היציאה. הצואה מקבלת צורה של כדורים קטנים וקשים, או שהיא רחבה וגדולה. לעתים צואה קשה נשארת בגוף התינוק, ואז נוצרת נפיחות והתינוק סובל מגזים וכאבים בעקבות העצירות. במקרים אלו יש להתייעץ עם הרופא.

5. תנועת מעיים

תנועות המעיים והיציאות אצל תינוקות משתנות מפעם לפעם בצבען, באחידותן ובתדירותן. יציאה רגילה של תינוק אחד אינה תקינה אצל תינוק אחר: יציאות של תינוקות הניזונים מחלב אם הן רכות ונוזליות. יציאות של תינוקות המוזנים בתרכובת מזון לתינוקות הן רכות עד מוצקות.

תינוקות רבים מתאמצים ונאנחים באופן טבעי בזמן פעולת המעיים. אין צורך לדאוג בנוגע להרגלי תנועת המעיים של תינוקך אלא אם יש שינוי במספר היציאות, או שהיציאות הופכות מימיות, דמיות, קשות מאוד או מלוות בכאב. במקרה של חשש לגבי תקינותן של היציאות, יש להתייעץ עם רופא.

6. שלשול

זוהי תופעה שכיחה בקרב תינוקות. תינוק סובל משלשול כשלוש פעמים בממוצע במהלך השנה הראשונה לחייו. שלשול אצל תינוקות נגרם מסיבות שונות. הסימנים לשלשול הם יציאות תכופות, מימיות - לרוב תוך שינוי צבע וריח. במהלך השלשול תינוקות מאבדים מגופם נוזלים ומינרלים חשובים (הנקראים אלקטרוליטים). יש להיות מאוד ערניים למצב בו השלשול חריף ויש איבוד רב של נוזלים, אשר עלול להוביל להתייבשות. במקרים אלו יש לפנות בהקדם לרופא על מנת להשיב לגוף את הנוזלים שאבדו.

7. אי סבילות ללקטוז

רוב התינוקות ניזונים מתרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלב פרה, המכילה לקטוז (סוכר החלב), ללא כל בעיות מיוחדות. אולם ישנם תינוקות העלולים לפתח בעיות בעיכול הלקטוז, שיבואו לידי ביטוי בצורות של שלשול, נפיחות, גזים וכאבי בטן. במקרה שכזה ניתן, לאחר התייעצות עם רופא ואבחון מקצועי, להעביר את התינוק לתרכובת מזון צמחית או תרכובת מזון לתינוקות חלבית ללא לקטוז.

8. מערכת העיכול של התינוק

מערכת העיכול של תינוק שזה עתה נולד נמצאת במצב של התפתחות, ולכן היא רגישה. במהלך שלושת-ארבעת החודשים הראשונים לחיי התינוק מערכת העיכול נמצאת במצב של הסתגלות, המלווה לרוב בכאבי בטן. זוהי תופעה טבעית.

9. מוטוריקה גסה ועדינה

התפקוד הבסיסי של האדם מורכב מפעולות בהן משולבות תנועות גסות ועדינות. לתנועות גדולות, המתבצעות תוך שימוש בשרירים גדולים וקבוצות שריר נרחבות, קוראים מוטוריקה גסה, הכוללת פעולות כגון הליכה, ריצה וקפיצה. מוטוריקה עדינה מתייחסת לפעולות מורכבות ועדינות יותר. הן מבוצעות על ידי איברי הגוף הקטנים, תוך שימוש בשרירים קטנים בכפות הרגליים, כפות הידיים, בעיניים, באזור הפה, השפתיים והגרון. בפעולות כגון דיבור, הבעות פנים, שימוש בסכו"ם, אחיזת עיפרון, משחק עם קוביות שולחן וכדומה באות לידי ביטוי מיומנויות מוטוריקה עדינה.

10. רפלקסים

מרבית תנועותיו הראשונות של התינוק הן רפלקסיביות: תנועות המבוצעות באופן אוטומטי ובלתי רצוני בתגובה לגירויים. חלקן מסייעות להישרדות התינוק. כך, למשל, אם נוגעים קלות בלחיו מפנה התינוק רפלקסיבית את ראשו לכיוון הנגיעה, בחיפוש אחר פטמה. עם הכנסת דבר מה לפיו מופעל מיידית רפלקס המציצה.

רפלקסים אלו "מאלצים" את התינוק לאכול. רפלקסים אחרים מאפשרים, בשילוב עם למידה, פיתוחן של מיומנויות מתקדמות. כך, למשל, רפלקס הלפיתה, בו נסגרות בחוזקה אצבעות התינוק עם הופעת גירוי בכף היד, מסייע לפיתוח יכולת אחיזה רצונית.

מגיל שלושה חודשים מצטמצמים הרפלקסים ופעילותו המוטורית של התינוק הופכת לרצונית יותר ומכוונת מטרה. עד גיל שנה נעלמים רובם בזכות השליטה המתבססת בשריריו והתפתחות ראייתו.

11. קשר עין-יד

תנועות העיניים שלנו הן כה אוטומטיות עד שאיננו חושבים עליהן כעל מיומנות מוטורית. אולם למעשה שליטה בתנועת העיניים ובכושר המיקוד היא יכולת מוטורית נרכשת, הנחוצה לתינוק כדי שיוכל לעקוב אחר חפצים מעניינים, להציב לעצמו מטרות תנועתיות ולמקם את עצמו במרחב.

ראיית תינוק שרק נולד מוגבלת למרחק של כ-30-20 סנטימטר. הוא רואה בצורה מטושטשת ומבחין בעיקר בניגודים חריפים של צבע וצורה. עם הזמן ראייתו משתפרת באופן ניכר.

12. עיסוי "גלים"

עיסוי מומלץ לתחינוק כאשר הוא סובל מאי נוחות או גזים: מניחים כף יד שטוחה על בטן התינוק, לרוחב, ועושים "גלים" בכף היד, כך שכרית כף היד דוחפת את הבטן בעדינות קדימה, ואילו האצבעות מושכות בעדינות אחורה.

13. תפרחת חיתולים

תפרחת חיתולים הנה גירוי בעור כתוצאה מכך שהוא נותר לח לאורך זמן. לרוב נגרמת התפרחת ממגע ישיר של עור התינוק עם חיתול רטוב או מלוכלך. העור נעשה אדום, מגורה וגבשושי. זוהי לכשעצמה אינה בעיה עורית חמורה. אך זהומים הנגרמים מחיידקים או פטריות יכולים לגרום להתפתחות של תפרחת חיתולים חריפה ולהופעת פצעים.

למניעת תפרחת חיתולים:

יש להחליף חיתול מיד כאשר מבחינים ברטיבות, או כאשר החיתול מלא

יש לרחוץ את האזור במים בכל החלפה. בנות רוחצים מלפנים לאחור

יש לאפשר לישבן התינוק להתייבש באוויר הפתוח ככל שניתן

מרחו שכבה דקה של משחה למניעת תפרחת בכל החלפת חיתול

בטיפול נכון תיעלם תפרחת החיתולים מאליה בתוך שלושה עד ארבעה ימים. אם התפרחת מתפשטת או נעשית מגורה יותר, או אם מתפתחות בועות או העור נפתח, התייעצו עם רופא הילדים או אחות טיפת חלב. ישנן משחות מיוחדות לטיפול בכוויות בעור ובתפרחת חריפה.

14. חיסונים לתינוק

ישראל נקטה בצעדים רבים וחשובים להפחתת מחלות ילדות אותן ניתן למנוע באמצעות חיסונים סדירים. עם זאת, הגורמים למחלות אלה עדיין לא נעלמו. חיסונים סדירים הם עדיין הדרך היחידה להגן על התינוק. יש לחסן את התינוק כדי להגן עליו מפני מחלות ילדות. את רוב החיסונים צריך התינוק לקבל עד לגיל שנתיים. תעדו את החיסונים שמקבל התינוק. אם דילגתם על חיסון בגיל המומלץ, יש להתייעץ עם הרופא או הצוות בטיפת חלב ולקבוע מועד חדש במהירות האפשרית. במהלך החצי השנה הראשונה לחיים על התינוק לקבל חיסונים כנגד דלקת כבד B, טטנוס, דיפטריה, שעלת, שיתוק ילדים (פוליו), המופילוס אינפלואנזה Hib) b), ), פנוימוקוק ונגיף רוטה.

15. מעבר למזון מוצק

לפי המלצות משרד הבריאות בנושא תזונת תינוקות הזנה בלעדית בחלב אם או בתמ"ל מספקת את כל צרכי התינוק עד גיל שישה חודשים. לאחר מכן, כאשר התינוק מראה נכונות, אך לא לפני גיל ארבעה חודשים, מומלץ להתחיל בשילוב הדרגתי של מזונות מוצקים, תוך המשך הנקה או ההזנה מתמ"ל. הוספת מזונות לתפריט התינוק החל מגיל חצי שנה נחוצה למטרות תזונתיות והתפתחותיות ומאפשרת את המעבר ממזון נוזלי למוצק.

בגיל זה מערכות הלעיסה, הבליעה והעיכול שלו בשלות דיין למשימה. בתחילה יש להציע טעימות קטנות - רק כדי להכיר לילדכם טעמים ומרקמים שונים, ולא במקום ארוחה. מסוף החודש השישי לחייו יש לתת לתינוקכם מזונות מוצקים בכמויות גדולות יותר, כיוון שהחלב או תחליפו אינם מספקים עוד את כל רכיבי התזונה הדרושים להתפתחותו. כמו כן, מומלץ שלא להציע מוצרי חלב וגבינות עד גיל תשעה חודשים. לגבי ההמלצות המלאות, וכן בנוגע לתוספות ולוויטמינים, חשוב להתעדכן בטיפת חלב או אצל רופא הילדים שלכם.

הכותבת היא מנהלת מדעית אבוט, יצרנית סימילאק