על המפה

תופעת הסטארט-אפ בתחום ההייטק מחוברת ישירות ליוזמות ויזמים. החוק הבלתי כתוב אומר: בלי יזמים, אין סטארט-אפ. גיא פרנקלין (38) הוא יזם בכל רמ"ח אבריו אבל יזם עם טוויסט: במקום בו יזמים בדרך כלל חושבים על רווח עסקי, הוא חושב על רווח קהילתי. במקום בו יש החושבים על קידום אישי, הוא מקדם בפועל סטארט-אפים של אחרים. במקום לשים את עצמו על המפה הוא עסוק בלדחוף עוד ועוד סטארט-אפים למפה, באופן המילולי ביותר, עם פרויקט מיפוי חברות הסטארט-הישראליות הפועלות בניו-יורק, לו הוא קורא Israeli Mapped in NY, ולאחר המיפוי הוא ממשיך ומחבר בין אלה לבין משקיעים פוטנציאלים. וכל זה, לפי שעה, במטרה לעשות טוב יותר לכולם.

לראיון הוא מגיע עם מצבור אנרגיות חיוביות ודף של עובדות, או Fun Facts מרשים על היוזמה אותה התחיל ב-2013 בתור תחביב. לניו-יורק הוא הגיע בהזמנת חברת רואי החשבון הבינלאומית "ארנסט אנד יאנג", בה הוא התחיל לעבוד בישראל ביום בו הוא סיים את לימודי המשפטים ראיית החשבון באוניברסיטת תל אביב.

"לפני שנתיים וחצי", הוא מספר, "בתחילת 2012, אשתי ואני החלטנו לעבור לניו-יורק בעקבות הצעה מאוד מפתה להיות חלק מקבוצה אשר מטפלת בסטארט-אפים אמריקאים וישראלים. זה היה סוג של המשך לעבודה דומה שעשיתי בארנסט אנד יאנג בארץ, רק שהפעם לא היה מדובר רק בחברות ישראליות".

כלומר הגעת לפה עם הבום של עולם הסטארט-אפים בניו-יורק?

"כן, היה פה בום שהתחיל להתעצם לפני שנתיים וחצי, כאשר מאות סטארט-אפים חדשים מתווספים מדי חודש. הגעתי על מנת להיות חלק מהקבוצה הזו שמטפלת בחברות הללו, שהתחילו לצמוח במהירות מסחררת".

איך הייתה ההתאקלמות?

"המשפחה של אשתי, מיכל, עברה לארה"ב לפני 15 שנה. היא למדה פה את כל שנות התיכון שלה ובחרה לשרת בצבא בתור חיילת בודדה. המשפחה שלה עדיין גרה בפרינסטון, ככה שזו הייתה הזדמנות טובה גם מהבחינה הזו. תמיד אמרנו שזו תהיה חוויה לעבור לארה"ב לכמה שנים ולבלות קצת זמן לידם. איתי, הילד הראשון שלנו, היה אז בן חודשיים, ככה שהחלטנו להתמקם בפרינסטון, ליד ההורים. החצי שנה הראשונה הייתה מאוד מאתגרת", הוא נזכר. "הגענו למדינה חדשה, זה היה בינואר, שהיה קר מנשוא, והתמקמנו מחוץ לעיר, מה שאומר שביליתי זמן נכבד בסאבוויי ומעבר לזה צריך להתרגל לשפה חדשה, סביבת עבודה חדשה והכל בתוספת ילד בן חודשיים, שהגיע איתנו, ככה שהיה לא פשוט. היו קצת מחשבות בראש האם המעבר היה נכון, אבל אז הגיע הקיץ ואיתו התחלתי לראות את האור", הוא צוחק. "דברים התחילו להרגע ולהסתדר".

בן אדם קם בבוקר בחורף הניו-יורקי ומתחיל למפות סטארט-אפים ישראלים בניו-יורק? איך Israeli Mapped in NY התחיל?

"רציתי לעשות משהו למען הקהילה הישראלית. לא רציתי סתם להיות עוד בן אדם שעשה רילוקיישן לניו-יורק. במאי 2012, מייקל בלומברג יצר ביחד עם עיריית ניו-יורק מפה אינטארקטיבית לסטארט-אפים אמריקאים. משם הגיע הרעיון הראשוני ליצור את הגירסה הישראלית. דרך העבודה, החברים, ואפילו בגן של הילדים, פגשתי עוד ועוד יזמים ישראלים, קבוצות של משקיעים, נחשפתי לקבוצות רבות ומגוונות ושמתי לב לעובדה שיש פה מעגלים של חברים בתחומים האלו שמכירים אחד את השני אבל לא את המעגלים האחרים שבעצם נמצאים באותו התחום. החלטתי שכולם ירויחו מפלטפורמה ויזואלית שתראה מה קורה בתחום ההיי-טק הישראלי בעיר".

רק אמרו לי להתלבש יפה. פרנקלין זוכה לאות הוקרה מהקונסול עידו אהרוני. צילום: שחר עזרן

לא יותר קל להכין רשימה?

"רשימות יש הרבה, זה משהו שהוא די משעמם. ברגע שזה על מפה נוצרת תחושה של קהילה, שנותנת יותר עוצמה וכוח ויכולה להיות ממונפת לעוד דברים, כמו עזרה בגיוס כספים מצד יזמים ומציאת השקעות מצד אלו המחפשים להשקיע בתעשיה. היום אני מבין שהיו הרבה דברים שלא חשבתי עליהם אז שהקהילה מרויחה מהם בגדול, כי בינתיים המפה נהפכה גם לכלי למציאת עבודה", הוא מחייך בסיפוק.

איך בנית אותה?

"התחלתי בלמפות את כל החברות הישראליות שפועלות פה בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט, לא חברות ישראליות ציבוריות שנסחרות בבורסה אלא סטארט-אפים, כאלו שקמו ב-8-7 השנים האחרונות, שיש להם רעיון חדשני בתחום הטכנולוגיה ופעילים בניו-יורק. בעזרת מיכל אשתי, שהייתה אז בחופשת לידה, יצרנו פלטפורמה אינטרנטית של מפה, עליה מיקמנו פיסית את החברות האלו".

כמה זמן זה לקח?

"כמה חודשים, וברגע שהגענו ל-60 חברות הרגשנו מוכנים להשיק את המפה".

יוצאים לדרך

ההשקה הייתה בינואר 2013, לפני שנה וחצי. ולא, זה לא היה אירוע רב משתתפים עם איזה אורח מכובד בו גוזרים איזה סרט. כל זה הגיע אחרי. "פשוט הפכתי את האתר באינטרנט לחי (live) ואמרתי לכמה חברים בניו-יורק שיש את המפה ושיפרסמו את זה. מה שקרה אחרי זה הדהים אותי. השמועה על המפה התפשטה כמו אש בשדה קוצים. כל קהילת הסטארט-אפים בניו-יורק ובישראל נדלקו על זה והתחלתי לקבל אינסוף בקשות מסטארט-אפים עליהם לא ידעתי שאני אוסיף אותם למפה".

עם הנשיא פרס

אחרי שלושה חודשים, מספר החברות שעל המפה הוכפל ל-120, ומאז גיא מוסיף בכל חודש בסביבות עשרה סטארט-אפים ו"ישויות" למפה.

תסביר ישויות.

"ישויות הם גופים שעוזרים לסטארט-אפים, כמו אקסילריטורים, שהם בעצם מאיצי סטארט-אפים. יזמים מישראל מגיעים לאקסילריטור שכזה למספר חודשים. למשל יש תוכנית אחת כזאת שרצה עכשיו בשםDream It Ventures , במהלך השהות שלהם פה, מכירים להם משקיעים ועוזרים להם לפתח מוצר. מבוקר ועד ערב הם, בין השאר, נפגשים עם מנטורים ויזמים שעשו את זה בעבר ושמייעצים להם. בסוף התקופה הזו החברה אמורה להיות במצב הרבה יותר טוב בו יהיה לה הרבה יותר קל לגייס השקעה. עוד דוגמה מדהימה של ישות שהיא לא אקסלרייטור היא זו של ג'ואי לאו, יהודי חם ואוהד ישראל, שעושה המון דברים למען הארץ. ג'ואי והבת שלו טניה הקימו קרן קטנה בשםStar Farm Ventures , שמשקיעה אך ורק בסטארט-אפים ישראלים. הם יושבים פה בניו-יורק ובינתיים השקיעו במעל לעשרים סטארט-אפים ישראלים, ביניהם טאבולה ו-“WeWork .

מה עוד אפשר למצוא על המפה?

"חללי עבודה משותפים לסטארט-אפים וגופים אחרים. למשל, המשלחת הכלכלית והקונסוליה הישראלית, אשר התווספה לפני חודשיים למפה בזכות הקונסול, עידו אהרוני, וראש המשלחת הכלכלית, נילי שלו, והצוותים שלהם, אשר עושים עבודת קודש בעזרה לסטארט-אפים ואישית עזרו לי מאוד בקידום המפה. אנחנו משתפים פעולה לעיתים תכופות".

איך?

"למשל, לפני שבועיים היה אירוע בג'רזי סיטי עם ראש העיר של ג'רזי ועם עידו אהרוני. האירוע היה בסימן סטארט-אפים ישראלים שיש להם מה לתרום לעיר. עידו פנה אלי וביקש שאצור קשר עם חברות מהמפה שיכולות להתאים לאירוע שכזה. אז הבאתי את פאנגו, שתפורה על עיר עם בעיית חניה, את לויאל בלוקס, שזו אפליקציה שעוזרת לעסקים קטנים בעיר להתחבר אחד לשני ועוד מספר חברות אחרות".

התחיל כתחביב

התרומה של פרנקלין להתפתחות של חברות סטארט-אפ ישראליות בישראל הפעה ברורה, ולפני מספר חודשים הוענק לו פרסBuilder of Israel Creative Spirit באירוע השנתי של הקונסוליה, שנקרא "מרחיבים את השיחה" ושמטרתו לנסות להטות את השיחה על ישראל מהכיוון הפוליטי למיקוד בדברים אחרים שקורים במדינה, למשל היזמות.

ידעת שאתה הולך לקבל את הפרס?

"לא", הוא צוחק, "אבל כמה ימים לפני האירוע אמרו לי שכדאי לי להתלבש יפה. ככל שהמפה קיבלה יותר חשיפה, כך גם גדלה היכולת שלי לעזור ליזמים. לא מזמן קשרתי בין קרן ישראלית בניו-יורק לבין סטארט-אפ בשם KEEPY.ME, קישור שצירף את הקרן לסבב ההשקעה. המייסד של KEEPY.ME עבר בינתיים לסיליקון ואלי".

מה ההבדל בין הסיליקון ואלי לניו-יורק היום? יותר טוב להיות פה או שם?

"זה תלוי, מאתיים הסטארט-אפים הישראלים, שיש היום על המפה בניו-יורק, עוסקים בטכנולוגיה ואינטרנט עם דגש על וידאו, פרסום חכם, אפליקציות למובייל, חיבור לרשתות חברתיות בתחומים שונים ושירותים לעסקים. לכן המקום הכי טוב בשבילם להיום בו הוא פה, בניו-יורק. לסטארט-אפים בתחומים האלו כדאי להתמקם ברחובות שבין 13 ל-27, שם זול לשכור משרדים ושם גם ממוקמים המקבילים האמריקאים שלהם וסוכניות הפרסום הגדולות בעולם. השוק למוצרים של חברות אלו בניו-יורק הוא מדהים. יתרון נוסף, עבור הישראלים לפחות, הוא שהבדלי השעות בין המשרד הניו-יורקי לישראל הוא לא גדול כמו זה שבין סיליקון ואלי בקליפורניה וישראל".

חשבת שהמיזם הזה יצור כל כל הרבה באזז?

"ממש לא. זה התחיל בתור סוג של תחביב, פתאום התחלתי לקבל אי-מיילים מסטארט-אפים נוספים, ממשקיעים וכדומה ומאנשים מקהילת הסטארט-אפ הישראלית, שמגיעים לניו-יורק, גם אם זה רק למספר ימים, ורוצים להתחבר לקהילה העסקית פה. הרבה מהם יוצרים קשר איתי ומבקשים שאני אחבר אותם לסטארט-אפים בתחומים שלהם, איתם הם מעוניינים להיפגש על מנת לסער מוחות, או שמבקשים חיבור למשקיעים, או שאספר להם על האירועים שמתקיימים כשהם כאן. יש כאלו שמתיעצים איתי לגבי מיקום של משרד אותו הם מתכננים לפתוח. מידי פעם אני גם מקבל אי-מיילים מבעלי מסעדות... אולי בעתיד נמצא פלטפורמה לעסקים ישראלים בכלל".

לא נתקלת ביזמים וחברות שהעדיפו שלא להיות מזוהים עם ישראל בגלל תנועת החרמות נגדה?

"עד היום רק אחת ביקשה שאני אסיר אותה מהמפה, ולאחר שבוע היא יצרה איתי קשר ובקשה שאני אחזיר אותה. כשהקמתי את האתר היו לי עוד עשרים חברות ברשימה שידעתי שהן ישראליות, אבל לא היה זיהוי לכך במידע עליהן ולא הוספתי אותן בדיוק מהסיבה הזו, שחשבתי שהן לא רוצות להיות מזוהות כישראליות. אחרי חודש הוספתי אותן ועוד לא קיבלתי פניה להסירן.

"אני רואה את הכתבות על החרמות וזה מלחיץ, אבל במקרה של המפה, אני חושב שאיפה שיש טכנולוגיה וחדשנות אין חרם, כי מה שמעניין את המדינות זה ביזנס ולהתקדם, ואם יש טכנולוגיה שהיא חדשנית, אז מתחת לפני השטח המדינות האלו ימצאו את הדרך להשיג אותן. אז יש שיתופי פעולה לא ברמה של מדינה כי בשורה התחתונה כולם רוצים להתחבר לחדשנות, גם אם היא ישראלית, וזה כוחה של ישראל כמדינה חדשנית. מתוך אלפיים סטארט-אפים הפועלים בניו-יורק, לישראל יש מאתיים. זה נתון די מדהים, לא?"

איפה עוקבים הכי הרבה אחרי המפה שיצרת?

גיא שולף מיד את הסמארטפון שלו ומראה לי פילוח של המיקומים של אלו המבקרים באתר לעיתים תכופות. הפילוח לא מפתיע: 58% מהנכנסים הם מארה"ב, 30% מישראל. אחרי אלו ניתם לראות כניסות ממדינות כמו גרמניה, הודו, טורקיה ועוד. "נכנסים לאתר הזה אנשים מכל העולם, גם ממדינות ערב", הוא מציין. "בשבוע שעבר, למשל, פנה אלי משקיע מערב הסעודית באמצעות לינקדאין, אבל אותי משמח שיש הרבה נכנסים מארה"ב וישראל כי זה הקהל שאליו המפה הספציפית הזו מכוונת".

מתרחבים

לפני שנה החליט גיא להתרחב וליצור מפה דומה של סטארט-אפים ישראלים בבוסטון.

מה ההבדל בין המפה של בוסטון למפה של ניו-יורק?

"התחומים בהם הסטארט-אפים מתמקדים. בבוסטון יש הרבה סטארט-אפים שעוסקים במדעי החיים, ביו-מד ומכשור רפואי, בגלל הקרבה למוסדות רפואיים ואוניברסיטאות כמו MIT והרווארד, שמתעסקות בנושאים האלו".

מה הסטארט-אפ הכי מרתק שגילית?

"יש הרבה שעושים דברים מאוד חדשניים, למשל VIA, שגייסה משהו כמו 12 מיליון דולר ועובדת על ראיון דומה ל-Get Taxi ו-Uber רק בשיטה שלCarPool . אם אדם רוצה להגיע מאפר ווסט סייד לדאון-טאון, הוא יכול להיכנס לאפליקציה ולהזמין רכב, שאוסף אותו יחד עם מספר נוסעים אחרים לפי אלגוריתם שהחברה פיתחה ובמחיר זול משמעותית ממונית רגילה. הסטארט-אפ האחרון שהוספתי למפה לפני יומיים נקרא Switch, שזו אפליקציה לעזרה בחיפוש עבודה; המשתמש יכול לדפדף בין הצעות עבודה ולהגיד את זה אני רוצה, את זה לא, עד שהוא או היא מוצאים עבודה שנראת להם מעניינת ואז הם מחוברים בצורה ידידותית לחברה. יש גם אתZula , של המשקיע ג'ף פולבר, שהיא סוג של WhatsApp לאנשי עסקים המאפשרת שיתוף של מסמכים וקבצי וידאו.

עם כל ההתעסקות הזו עם סטארט-אפים מכל כך הרבה כיונים, לא נפתח לך התאבון לסטארט-אפ משלך?

"בהחלט. יש לי כמה רעיונות ויכול מאוד להיות שבעתיד אני אתחבר לאנשים מהקהילה שהכרתי ואפתח עם אחד מהם סטארט-אפ משותף".

וכשיהיה לך סטארט-אפ, תרצה להגיע איתו לשלב של הנפקה או למכור אותו לאחר הפיתוח הראשוני, כמו שרוב הסטארט-אפים הישראלים עושים?

"הסיבה שסטארט-אפים מוכרים היום היא שקרנות ההון סיכון שהשקיעו בהן מעדיפות אקזיט מהיר ומיידי על פני פיתוח ממושך של החברה ויציאה להנפקה. זה תלוי באופי של המשקיעים ולפעמים גם של היזמים, שיכולים להעדיף לא ללכת להנפקה של חברה אלא לעשות אקזיט. נתיב של גידול החברה ויציאה להנפקה הוא נתיב לא קל. יש כאלו שיבחרו בדרך כזו אבל המון פעמים היזמים המעורבים בחברות שיוצאות להנפקה כבר עשו אקזיט עם חברה קודמת שלהם. אולי זה קשור גם לסוג של רווחה כלכלית וניסיון. דוגמה מצוינת היא ירון גלאי, שמכר את החברה הקודמת שלו ועכשיו, עם החברה הנוכחית,OutBrain , מתכנן, לפי הפרסומים, לצאת להנפקה".

איך משפיעות כל היוזמות המדהימות האלו על הכלכלה והתעשיה הישראלית?

"כל הצלחה של סטארט-אפ פה היא בעצם פוש גם לכלכלה בארץ. יחד עם הרצון של יזמים רבים לעזור לישראל, יש גם רוח גבית שנותנת עוד פוש והיא העובדה שהקמת מרכז מחקר ופיתוח בישראל היא אופציה משתלמת כלכלית יותר מאשר להקים אחד פה".

מה הלאה?

"יש הצעות לשיתופי פעולה, לפיתוחים נוספים על הפלטפורמה של המפה. אני בודק אופציות. מה שבטוח אני עובד כרגע על פלטפורמה יותר אינטראקטיבית. בנוסף לזה יש מיזם מדהים שהתחיל בחור בשם צחי דוידוביץ ושנקראFounders Nation שמיועד לחיפוש שותפים לסטארט-אפ. כמעט בכל סטארט-אפ יש שניים או שלושה יזמים. הרעיון מאחורי זה הוא שכל אחד מביא חוזקה משלו על מנת ליצור שותפות מפרה. הפלטפורמה הזו פעילה בתל-אביב, לונדון וניו-יורק והיא כרגע ללא תשלום".

אפרופו ישראל, למה אתה הכי מתגעגע בארץ?

"לחברים, למשפחה, לתל-אביב, אבל הכי אני מתגעגע לאוכל של סבתא שלי. אני חצי עיראקי, חצי דרום-אפריקאי והאוכל של סבתא שלי מהצד העיראקי, טינה, זה האוכל הכי מדהים בעולם: קובה סלק, קובה עמבה, כופתאות, פלפלים ממולאים, טבית, שזו הגרסא העיראקית לצולנט. אבל מעל לכל אני אוהב את העוגיות שלה שנקראות על שמה, 'העוגיות של טינה נקר', שאותן אני מביא בסטוקים כל פעם שאני חוזר לפה".