קדיש ראשון לסבא

מרדכי, שמו העברי של בעלי מרטין, ניתן לו על שם סבו שנספה בשואה. מרטין מעולם לא זכה לראות אפילו תמונה אחת של הסבא. ואילו השנה, לאחר מות הוריו, הוא החליט לחקור קצת סביב משפחתו. הוא חיפש באינטרנט מידע נוסף על שם המשפחה המקורי של משפחתו, טנוביץ'. ואז, על מסך המחשב, הוא נתקל במפתיע בצילום של האיש שעל פי שמו הוא זיהה כסבו, מוטל טנוביץ'. התמונה צולמה בגטו קובנה והיא מופיעה בספרו של אברהם טרוי: "שורדים את השואה – יומן גטו קובנה". תחת התמונה היה כתוב: "העגלון טנוביץ' והעגלה שלו אשר משמשת לסילוק פסולת ושפכים. ליד העגלה עומד בנו, מאיר טנוביץ', חבר המחתרת היהודית בגטו ואחד מהראשונים שנמלטו ליערות בסוף שנת 1943".

את החיים בגטו קובנה תיעד צלם חובב, צבי הירש קדושין, שהצליח להסתיר את מצלמתו מתחת לבגדיו ולצלם את המתרחש סביבו דרך חור בחולצה. לא פחות מששת אלפים צילומים החביא קדושין בבור עמוק שחפר באדמה. הוא ניצל כל הזדמנות כדי לתעד את חיי היומיום בגטו, תוך סיכון חייו, שכן הוא ראה במשימהשלקח על עצמו שליחות חשובה. "מצלמתי תהיה נקמתי", קבע. הוא שם את מבטחו במצולמים והם הישירו מבטם למצלמה. אחד ממאות המצולמים הללו היה סבו של מרטין, זכרונו לברכה, המופיע בעמוד 282 בספרו של אברהם טרוי, העמוד שעלה בחיפוש גוגל ספרים והציג בפני בעלי את סבו בפעם הראשונה בחייו.

מרטין הוא סטטיסטיקאי, וכשהוא מחשב את ההסתברות למציאת צילום של סבו, הוא מוצא שזו הרבה יותר קטנה והרבה יותר מתוקה מההסתברות לזכות במיליון דולר. הסכוי לשרשרת אירועים הכוללת צילום של סבו על ידי קדושין, שרידת הצילום את המלחמה, הופעת הצילום בספר, ובחירת עורך גוגל ספרים להציג את הדף הספציפי הזה באינטרנט היא אפסית, כך אומר הסטטיסטיקאי שפגש את פני סבו כנגד סיכויים מאוד מאוד קטנים.

בעזרת התמונה והאיות המקורי של שם משפחתו גילה מרטין בפעם הראשונה את יום השנה המדויק לפטירתו של סבו לפני שבעים שנה. מוזיאון השואה בוושינגטון די.סי, שברשותו הררים של מידע שנאספו מרשומות הנאצים ומקורות נוספים, שלח לו את פרטי הרישום המסודר של הנאצים כלהלן: מוטל טנוביץ', הועבר מגטו קובנה ב-5 ביולי 1944 לקאופרינג, מחנה עבודה בקרבת מחנה הריכוז דכאו. הוא נרצח מאוחר יותר באותה שנה, ב-22 בדצמבר, בגיל 56, ארבעה חודשים לפני שחרור המחנה. השבוע, בפעם הראשונה מרטין יאמר קדיש לסבא שלו ביום פטירתו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

עם התגלית הזו, אנו מזמינים את כל חוג חברנו ומכרנו לעשות מעשה אחד של חסד לזכרו של מוטל טנוביץ' המנוח, שחי בתקופה בה החסד היה קיים במינון קצוב. הקוראים מוזמנים להצטרף למעגל עשיית החסד הזה.