אסתמה והתקפי אלרגיה: הצד האפל של הפירות היבשים

ט"ו בשבט הוא חג הפירות היבשים - אבל האם הם עלולים להיות מסוכנים? בתהליכים מסורתיים ייבוש פירות מתבצע ללא תוספת של חומרים כימיים, כאשר הוצאת הנוזלים מהפרי גורמת להגברת מתיקותו (הקלוריות כמובן אינן מצטמקות).

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

לפירות יבשים המעובדים באופן תעשייתי, מוסיפים חומרי שימור, בעיקר סולפיטים המגבירים את הברק, הצבע ואורך חיי המדף של הפרי המיובש. לכן, ריכוז הסולפיטים בפירות יבשים (למשל בצימוקים, משמישים ושזיפים מיובשים) הינו גבוה ביותר (הרבה יותר מאשר במזונות אחרים או ביין).

ריכוז כזה של סולפיטים יכול לגרום, בעיקר באנשים הסובלים מאסתמה, להתקף חריף דמוי אלרגיה המתבטא בהתכווצות דרכי האוויר וקוצר נשימה שיכול להיות חמור.

לחולי אסתמה שהגיבו בעבר לסולפיטים, מומלץ להימנע מאכילת פירות יבשים המכילים חומר זה. לסובלים מאסתמה בכלל, מומלץ לשמור את המשאף בהישג יד בזמן אכילת פירות יבשים העשירים בסולפיטים.

קראו עוד

פיצוחים עלולים לגרום לתגובה אלרגית

מסורת נוספת בט"ו בשבט הינה צריכה מוגברת של פיצוחים, כולל אגוזים שונים. אנשים הרגישים למיני אגוזים, מגיבים בתגובה אלרגית היכולה להתרחש גם בחשיפה, אפילו מזערית. זו עלולה להיות סכנה של ממש לחייהם.

שכיחות האלרגיה לאגוזים באוכלוסייה הינה סביב 1%, אלרגיה לבוטנים בישראל פחות שכיחה (סביב 0.15%). עם זאת, תגובות אלרגיות לאגוזים ובוטנים הן מהמסוכנות שבתגובות האלרגיות למזון. מגוון של אגוזים (כגון אגוזי מלך, שקדים, אגוזי לוז ועוד) וכמובן בוטנים, נצרכים באופן מוגבר סביב ט"ו בשבט, ויכולים להוות סיכון.

עלולים לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים (צילום: shutterstock)

בנוסף, חשוב להזכיר מצבים בהם ילד או מבוגר החשודים כאלרגיים לאגוזים או בוטנים – עלולים להיחשף אליהם בחטיפים, עוגות וכו' המכילים אגוזים. גם בפיצוחים המצופים בשומשום (שהוא אלרגן שכיח בישראל) מהווים מקור לסכנה.

אלרגיה לאגוזים ובוטנים עלולה להתמיד לאורך שנים ארוכות ואף לאורך כל החיים – בכל מקרה של ספק ועד שהושלם בירור במרפאת האלרגיה, יש להקפיד על מניעת חשיפה למזון החשוד.

תגובות אלרגיות למזון יכולות לגרום במבוגרים ובילדים לתסמינים קלים המתבטאים בתפרחת קלה ומגרדת. התגובה יכולה להגיע גם לתסמינים חמורים המלווים בנפיחות כללית, תחושת חנק מידית, קוצר נשימה ומוות.

מה עושים במקרה של אלרגיה?

בכל מקרה של של חשד, או כאשר ידוע שאדם אלרגי נחשף למזון אליו הוא אלרגי, יש לבצע את הפעולות הבאות:

בתסמינים קלים , למשל תפרחת בלבד – יש לתת אנטיהיסטמין (כגון - פניסטיל, אריוס, טלפסט וכו') ומיד לפנות את הנפגע למרפאה או לחדר מיון.

כל תגובה חמורה מכך, ובפרט כאשר ידועה אלרגיה למזון, דורשת תגובה מיידית. במקרים אלו כל דקה עשויה להציל חיים. יש לשאול את החולה אם הוא מצויד במזרק אפיפן - ולהפעיל את המזריק, ובמקביל יש להזמין אמבולנס ולפנות למיון. ההזרקה פשוטה ומצילת חיים.

מניעה היא הטיפול הטוב ביותר

על כל אדם שאובחן כלוקה באלרגיה להצטייד בצמיד או פתק בארנק המפרט את הרגישות בציון האלרגן.

כל חולה שאובחן כאלרגי למזון וכמובן הורים לילדים אלרגים חייבים לברר תמיד שהמזון שהם אוכלים לא מכיל את האלרגן אליו הם רגישים.

בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת ביכולת לטפל, ולהאיץ החלמה מאלרגיה למזון, מידע בנושא זה ניתן לקבל בכל מרפאה לאלרגיה.

ד"ר אורי טוקר הוא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים