יש לאן לשאוף: ישראל בראי הקִדְמָה במדע ובטכנולוגיה

בתפקידי כשר המדע, הטכנולוגיה והחלל אני נשאל כל הזמן, על ידי כלי תקשורת בעולם, מהו סוד ההצלחה של ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה ומה הביא אותה להיחשב "מדינת סטארט-אפ" באותה נשימה עם מדינות כמו סינגפור וארה"ב.

התשובה שלי לאותם מראיינים היא, בראש וראשונה, ההישגים יוצאי הדופן של ישראל, אליהם אני נחשף מדי יום. אני מסייר בארץ ורואה בני נוער יוצאי דופן שמפתחים המצאות המותירות מדענים ותיקים פעורי פה. בפגישותיי עם מנהיגים ומובילי דעה מהעולם אני נתקל בהערכה הרבה שיש למדע הישראלי וברצון העז לשתף איתנו פעולה.

הכנס המדעי העולמי שהחל היום בירושלים ואליו הגיעו לא פחות מ-400 מדענים צעירים מ-70 מדינות מרחבי העולם, יחד עם לפחות 15 זוכי פרס נובל, מהווה הכרת הערכה למקום המוביל שתופסת ישראל בחזית המדע, הטכנולוגיה וחקר החלל. כולם מגיעים לכאן למרות וללא קשר לקולות שקוראים לחרם אקדמי על מדינת ישראל.

מה הופך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המדע והטכנולוגיה? מדוע מספר חתני פרס נובל הישראלים בכימיה למשל גדול פי ארבעים מחלקנו באוכלוסיית העולם? מדוע משקיעות ממשלות של מדינות מזרח אסיה מליוני דולרים בשנה במחקרים משותפים עם ישראל הקטנה? אני מאמין שהתשובה לכך נעוצה באותם גורמים שהפכו את החלום הציוני למציאות והביאו את מדינת ישראל כולה למקום שהיא נמצאת בו כיום.

התשובה טמונה באופי הישראלי, זה שלא נרתע מסיכונים, שמעז, גם אם לפעמים התעוזה שלו נראית לאחרים קצת חצופה, שלא מאמין ב"אי אפשר" ומחפש פתרונות יצירתיים לבעיות שאחרים כבר התייאשו מהן. הישראליות כמו הציונות, משמעותן עשייה, התקדמות, הגעה למטרה. כשהערכים הללו נופלים על הרקע היהודי של דורות של לימוד, כבוד לספר, שקדנות ותובענות מעצמנו, מתקבלת התוצאה של מדינה קטנה, תחת איומים בטחוניים בלתי פוסקים, שמצליחה לעמוד בחזית הקידמה והפיתוח המדעי. לא מזיקה גם העובדה שפורסמה לאחרונה על-ידי ה-OECD, שאחוז ההשקעה במחקר ופיתוח בישראל, העומד על 4% מהתמ"ג, הוא הגבוה בעולם.

אנחנו, כמובן, לא נחים על זרי הדפנה. במדע יש תמיד לאן לשאוף. את ההתקדמות לעבר הצעדים הבאים אנחנו עושים בשיתוף פעולה עם מדינות רבות מהעולם. באישור תקציב המדינה לאחרונה בממשלה אף הצלחנו להביא להשקעה של כ-100 מיליון שקל בשנתיים הקרובות במחקרים משותפים עם מדינות וחברות בארגונים מדעיים בין-לאומיים.

כשר, הנחיתי לשים דגש מיוחד על שיתוף הפעולה המדעי עם מדינות מזרח אסיה. בשנים הקרובות צפויה סין להפוך לכלכלה הגדולה בעולם. טאיוון, יפן, הודו ומדינות אחרות באזור מגיעות, גם הן, להישגים מרשימים וקשרי המדע שלנו איתם הולכים ומתהדקים. משרדי המדע שלהם ושלנו מממנים מדי שנה עשרות רבות של מחקרים משותפים למדענים ישראלים ואסייתים בתחומים מגוונים כמו ביו-רפואה, ננו-טכנולוגיה, רובוטיקה, טכנולוגיות מידע ועוד. שיתוף הפעולה עם המדינות האלה מחבר את הכישורים והיצירתיות של הישראלים עם הידע, החריצות והכישורים של אחרים, לרווחת שני הצדדים והעולם כולו.

עוד אפיק חשוב להתקדמות הוא בחינוך המדעי והטכנולוגי. מדי פעם ישנן ידיעות בתקשורת על תלמידי תיכון

ישראלים שחזרו עם מדליות מתחרויות מדעים ורובוטיקה בעולם. הדברים האלה לא קורים מעצמם. התעוזה של ילדי ישראל יחד עם השקעה של המדינה בהטמעת תשוקה לידע וחדשנות הם תנאי להישארותנו בחזית המדע והטכנולוגיה בעולם ולהגעה לעוד ועוד הישגים.

הכנס בירושלים והגעתם של מיטב המוחות בעולם, הם חלק מהמאמץ גם להפיץ לעולם את החדשנות והיצירתיות שלנו, וגם לשאוב השראה מהעולם אלינו, ובעיקר אל הדור הצעיר שיוכל להתרשם מפסגת ההישגים האנושיים נכון להיום. הנוער יוכל לפגוש מודלים לחיקוי מהעולם, וגם מישראל, למשל פרופ' עדה יונת שהיא אחת מארבע נשים בלבד שזכו בפרס נובל לכימיה.

כשר מדע אני שם דגש רב על קידומן של נשים במדע ועל כן הכרזתי לפני מספר שבועות על "שנת נשים פורצות דרך במדע ובטכנולוגיה". קידומן של נשים מתחיל קודם כל בשילובן של עוד ועוד נערות בחינוך טכנולוגי מתקדם בבתי הספר ובתארים הראשונים באקדמיה.

אני מזמין אתכם לעקוב אחר הכנס, תוכלו ליהנות מהרבה רגעים של גאווה ישראלית, על מקומנו בשורה הראשונה בעולם והתפעמות מהישגי האנושות בכלל. בעזרת חינוך, בעזרת קידום נשים ובעזרת שיתופי פעולה עם ידידותינו בעולם, נבטיח שיהיו לנו עוד הרבה רגעים של גאווה ישראלית בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחלל.

דני דנון שר המדע, הטכנולוגיה והחלל