להיות עיר אולימפית / אלכס גלעדי
בעקבות הצבעת תושבי המבורג במשאל עם והחלטתם שלא להתמודד על אירוח אולימפיאדת 2024, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי מספר על היתרונות שבאירוח המשחקים
בעקבות הצבעת תושבי המבורג במשאל עם והחלטתם שלא להתמודד על אירוח אולימפיאדת 2024, הנה מספר פרטים חשובים.
לכל עיר מארחת יש שני תקציבים:
1. תקציב ארגון המשחקים. תקציב זה הוא תקציב הוועדה המארגנת, המוקמת עם בחירת העיר, ומטרתה לדאוג אך ורק לארגון המשחקים. לינה, תחבורה, מזון, הכוונה, ניהול הספורט, התקשורת, התנאים ל-20,000 אנשי טלוויזיה ו-6,000 עיתונאים, אבטחת המתקנים (לא המשחקים - זאת אחריות המדינה). כוח האדם של הארגון הזה מתחיל באיש אחד ביום הבחירה של העיר, מגיע לשיאו עם 250 אלף (!) ומסתיים בחיסול החברה שישה חודשים לאחר תום המשחקים.
התקציב הזה נע בין 4-3 מיליארד דולר, והוא תמיד - מאז 1932 - תקציב רווחי. כן, אפילו משחקי מונטריאול המושמצים סיימו את תקציב הארגון ברווח. לתקציב זה כיוון נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי תומאס באך כשקבע שיעמוד על 3.4 מיליארד דולר. כ-50 אחוז מהתקציב ממומן ע"י הוועד האולימפי הבינלאומי מכספי זכויות השידור ונותני החסות הגלובליים של הוועד. השאר ממומן ע"י ספונסרים מקומיים, הכנסות מכרטיסים ומרצ'נדייזינג.
2. תקציב התשתיות של העיר. זהו התקציב החשוב יותר, הגדול יותר, המאיים והמפחיד. כמה רוצה העיר להשקיע ובמה? תלוי בעיר ובמנהיגיה. אתונה כדוגמה? בבקשה: שדה תעופה חדש? יש - ומתפקד. רכבת תחתית? יש - ומתפקדת. 275 ק"מ (!) של כבישים מהירים - יש ומתפקדים. אצטדיון כדורגל חדש לאולימפיאקוס? יש, ומתפקד.
כשתם תפקידה של הוועדה המארגנת באתונה נותרו 150 מיליון דולר רווח. אבל הפוליטיקאים גירשו את כל האנשים הטובים שהצעידו את יוון להישג הזה ומאז - הכל הידרדר. התשתיות החדשות באתונה עלו 11 מיליארד יורו. חלק ניכר הגיע מהאיחוד האירופי. כשיוון קרסה שמונה שנים לאחר מכן, הצטבר חובה ל-650 מיליארד דולר. כמה קל להאשים את המשחקים האולימפיים בבור ענק שכזה.
מה ראו לנגד עיניהם מצביעי המבורג, שרק חציים טרחו להצביע? אולי ראו לנגד עיניהם את שדה התעופה של ברלין? כן, דווקא בגרמניה, בברלין, עתיד היה שדה התעופה הזה להיחנך כבר לפני שנתיים בתקציב של 4 מיליארד יורו. הוא עוד רחוק מחנוכתו, ומחירו מתקרב ל-10 מיליארד יורו.
איני יודע מה היו השקעות התשתית המיועדות של פרנסי המבורג, בנסיונם לנצל את 17 ימי המשחקים האולימפיים ועשרת ימי המשחקים הפראלימפיים, כי הן טרם הוצגו בפנינו. יהיו אשר יהיו, אבל השקעות אלה הן עבור המבורג, לא עבור המשחקים. איך אני יודע? כי בפתח עומדת אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו. כן, העיר הזאת בברזיל, שאיבדה את מעמדה כבירת המדינה ב-1960 לחלום ברזיליה, ומאז לא הושקעו כספים בפיתוחה.
ברזיל הענקית קורסת עכשיו תחת פרשיות שחיתות המזיקות לדרגים הגבוהים בברזיליה; כספי המדינה תקועים; בתי המשפט שולחים פוליטיקאים ובנקאים לחדרי החקירות; הנשיאה דילמה רוסף מאוימת בהדחה - ובתוך הקלחת הזאת, באורח פלאי כמעט, ממשיכה ריו בהכנות לארח את העולם.
הייתי בשבוע שעבר בריו. חפירות הרכבת התחתית החדשה יוצרות פקקי תנועה שתושבי גוש דן לא היו מקבלים; ישנה מסת בנייה של כבישי עילית; כפר אולימפי; מתקני ספורט; ותושבי ריו מקבלים זאת באהבה. כמו שאמר לי נהג מונית שהסיע אותי: כל זה בשבילנו. למעננו. תהיה לנו ריו חדשה.
אז כן, אני יודע טוב ממנו, שההשקעה החשובה ביותר של שירותי ביוב וחימצון תחכה לימים אחרים; שאפשר היה להתחיל בבנייה מוקדם יותר; אבל ראש העיר הפעלתן והכריזמטי, אדוארדו פאס, משכים קום מדי יום כדי לוודא שהיעדר ממשלה מתפקדת לא יעצור את העיר היפהפיה הזאת מלארח את העולם. בזמן! זה ראש עיר שאומר כל בוקר: אולימפיאדה עושה דברים נפלאים לעיר.
אחרי המשחקים, כשיסיים את תפקידו, הוא עתיד לעבור לבוסטון ולהרצות באחת האוניברסיטאות היוקרתיות, בטרם ישוב לברזיל לנסות ולהתמודד על תפקידים רמים יותר. הוא ודאי אילף את הפרופסורים בבוסטון על החמצתם הגדולה והיעדר ראיית העתיד העירונית שלהם.
ומה עם משחקי החורף?
אוסלו פרשה מהתמודדות על אירוח משחקי החורף ב-2022 בגלל שני חברי פרלמנט. בקרוב מאוד תנסה אוסלו לכפר על פרישתה, והלפיד האולימפי, שעושה את דרכו למשחקי החורף לנוער שייערכו בפברואר בלילהאמר, יוצב בפרלמנט למשך חודש שלם.
ארבעה קולות בלבד הפרידו בין אלמאטי הקזאחית לבייג'ינג שזכתה באירוח ב-2022. אין שלג בבייג'ינג? גם לא צריך. שם ייערכו התחרויות על הקרח. תחרויות השלג יערכו במרחק של 300 ק"מ, בהרים. קו הרכבת המהירה הנבנה במטרה להגיע למונגוליה, יסיע אותנו לשם ב-38 דקות! ובכלל, מומחי הסקי טוענים ששלג מעשה אדם אהוב יותר ומוערך יותר על המחליקים ממעשה ידי הבורא.
חלפו עברו הימים שעיר ביקשה לארח אולימפיאדה כדי להאדיר את שמה. מקסיקו סיטי הייתה אולי האחרונה ב-1968. מינכן ביקשה לנצל את המשחקים כדי לבנות את העיר מחדש. כך גם סיאול, ברצלונה, אתונה - ועכשיו ריו.
פוליטיקאים שמתבוננים באירוע דרך החור של הדרכמה - יקרטעו וידחו. מנהיגים הרוצים עיר טובה יותר, מודרנית יותר ואת היכולת לדחוס 70-60 שנות בניית תשתית לשבע שנים - יבחרו בהתמודדות.
אולי בודפשט לא תשרוד במאבק על 2024, אולי רומא תקרוס תחת שחיתות מקומית ומדינה במשבר כלכלי. פריז ולוס אנג'לס אינן בדיוק ערי פרברים. אלה מזדקרות בין חמש הערים המשובחות בתבל. רק לפני עשור הפסידו פריז, מוסקבה, ניו יורק ומדריד במרוץ. בהנהגת הנשיא באך עברה רפורמת 2020 בהצבעה פה אחד בוועד האולימפי הבינלאומי. האם זה יגרום לערים שואפות קדמה להצטרף? ימים יגידו.
