פו”פואלריות
לא קל להיות אשה פנויה בלוס אנג’לס, ומגיל מסויים כמעט בלתי אפשרי למצוא מישהו. כמה מנשות הקהילה הישראלית בעיר משתפות אותנו בקשיים
בכל כמה זמן צצים בלוס אנג'לס מועדוני הכרויות חדשים ונפתחים אתרים למען קהילת הפנויים/פנויות שמתקשים למצוא בן זוג. וכשאלו לא עוזרים, תמיד יש את שיטות הסבתא הישנות - שדכניות המבטיחות למצוא את בן/בת הזוג המבוקש בתוך פרק זמן קצר. ועדיין, אחת הבעיות המטרידות רבים בקהילה הישראלית היא הבדידות. לא קשה למצוא כאן גברים ונשים שנמצאים כבר שנים לבד לאחר שהתגרשו/התאלמנו אולא התחתנו מעולם.
רוב המתלוננים על בעיית הבדידות הן - לא תופתעו לשמוע - נשים. גברים מצליחים ברוב המקרים למצוא בנות זוג, אולם נשים נותרות בבדידות לא כל כך מזהרת שנים לאחר האהבה האחרונה בחייהן. למה זה קורה בדיוק? נפגשתי עם מספר נשים וגברים ישראלים לשאול את השאלה הזאת.
רחל, גרושה 14 שנים שנמצאת בשנות ה-60 לחייה, מספרת כי היא ניסתה כל אתר הכרויות אפשרי, יצאה לעשרות "בליינד דייטס" עם גברים שסיפרו שהם בני 60 והתברר שהם בני 80 וגם ההפך. "היו לי מספר פניות מגברים צעירים בשנות ה-30 לחייהם, לא הבנתי בדיוק מה הם מחפשים אצלי ולקח לי זמן להבין שהם מחפשים שוגר-מאמא. אני לא קוגרית והבהרתי להם מהר מאוד שאני לא מחפשת ג'יגולו אלא מישהו שיפנק אותי. אבל הגברים האלו שאני רוצה הולכים עם צעירות בגיל של הבת שלי, אז איזה סיכוי יש לי? התגרשתי מאוחר מדי, זו הבעיה. אם הייתי צעירה יותר הייתי מוצאת מישהו בקלות. כשהתגרשתי הילדים היו איתי בבית והייתי עסוקה בטיפול בהם. למי היה ראש לצאת ולחפש גבר? כשהם עזבו והתחלתי לחפש, גיליתי באתרים את אותם פרצופים. מי שפרסם את הפרופיל שלו בג'יי דייט הופיע גם במאץ'.קום וגם בהרמוני. לא התייאשתי, ניסיתי במשך שנים למצוא חבר לחיים באתרים, הלכתי לריקודי עם למרות שאני לא ממש חובבת ריקודי עם, נרשמתי לכיתות סלסה, אבל כולם שם היו צעירים ממני. מה לא עשיתי בשביל למצוא בן זוג? אבל עד היום אני לבד”.
אולי הקריטריונים שלך לבן זוג גבוהים מדי?
"זה מה שהילדים שלי אומרים לי, אבל זה לא נכון. אני מחפשת גבר ישראלי, מסודר, נאה, עדיף גבוה ממני, רצוי לא עם כרס. מישהו שאוכל לצאת איתו לטיולים, לפנק אותו בבישולים, לרקוד איתו, ללכת למסיבות ואירועים וסתם לשבת אתו בבית ולראות טלוויזיה. עד היום, היחידים שגילו בי עניין היו מבוגרים ממני ב-20 שנה ואני עדיין צעירה, לא רוצה להפוך לאחות הרחמניה של מישהו”.
נועה מזרחי, רווקה ישראלית בראשית שנות ה-50 לחייה, היתה בזוגיות אחרונה לפני עשר שנים ומאז מתקשה למצוא בן זוג. "גרתי עם החבר שלי שלוש שנים וזה נגמר לאחר שהוא החליט לחזור לארץ כי הוא סגר את העסק שלו כאן, ואילו הקריירה שלי פה ולא יכולתי לעזוב. היום אני קצת מצטערת על זה כי אני לא מצליחה למצוא מישהו שתהיה לי כימיה איתו. הגברים במסיבות והאירועים שאני הולכת אליהם הם או נשואים ומחפשים סטוצים, או שהם לא הטעם שלי. יש לי חברות אמריקאיות שמתלוננות על אותה בעיה. זהו לא משהו שרק הישראליות כאן סובלות ממנו, לנשים בכלל קשה בעיר הזאת".
האם זאת בעיה שנשים החל מגיל מסויים רק מתמודדות איתה או שזה בכל הגילאים?
"זה נעשה קשה ככל שאת מתבגרת, אבל אני גרה כאן מאז שנות ה-20 המאוחרות שלי וגם אז הבחנתי בבעיה הזאת. תמיד היו לי חברות רווקות שנראו מצויין, אבל לא הצליחו להכיר בן זוג רציני. אני מסתכלת אחורה לשנים שלי כבחורה בת 20 ו-30 וחושבת אם היה שם מישהו בחיי שפספסתי ואני לא מוצאת אף אחד. הזוגיות הארוכה ביותר שלי היתה כשהייתי בארץ בשנות ה-20 המוקדמות לחיי. החבר שלי ששב לארץ, לא היה מעוניין להתחתן ולא היה מעוניין בילדים, וזה מה שהיה חשוב לי באותו פרק זמן בחיי. היום אני כבר לא חושבת על ילדים, זה קצת מאוחר מדי ולא היה לי איכפת לחיות עם מישהו בלי טבעת על האצבע, אבל איפה מוצאים בן זוג?".
חברים מנסים להכיר לך?
"לא ממש. הם טוענים שהם לא מכירים מישהו שיתאים לי. לפני שלוש שנים הייתי כל כך מיואשת ופניתי לשדכנית. נתתי לה אלפיים דולר והיא שלחה אותי לשלוש פגישות עם גברים שהיו ההיפך הגמור ממה שחיפשתי. אחד היה נמוך ממני בראש ומבוגר ממני ב-12 שנים, שני היה עדיין נשוי וסיפר שהוא בהליכי גירושים מכוערים מאשתו שדרשה שישלם הון בדמי מזונות עבורה ועבור ארבעת ילדיהם, שלישי נראה דווקא טוב וגם היה מאוד מעוניין להתחתן כבר על הפגישה הראשונה, אבל בשביל הגרין קארד”.
קיבלת את הכסף ששילמת לשדכנית בחזרה?
"לא. היא טענה שיש לי דרישות גבוהות מדי ואני צריכה להוריד אותן”.
אריאלה (שם בדוי) בת 60 ונראית טוב לגילה תודות למתיחת פנים, צוואר, עיניים, שאיבת שומן, הגדלת חזה ופיסול הגוף, מספרת כי ניסתה הכל כדי למצוא בן זוג, כולל מקצה השיפוצים הכללי שעברה, אבל עדיין אין שום סימן וזכר לאביר על הסוס הלבן. "תראי את הצוואר שלי, מתוח ויפה כמו כשהייתי בת 16. אין לי קמטים בכלל, החזה שלי עומד זקוף. תראי את הישבן. אני כל יום הולכת לג'ים לשעה וחצי אימון. אבל מה כל זה עוזר לי? אין אף גבר שמעוניין בי. אני ממש לא מבינה מה לא בסדר בי. אני לא מחכה שיתחילו אתי, אני מתחילה עם גברים, פוצחת בשיחה, אני נורא חברותית, אבל הם לא מגלים עניין”.
באמת מוזר.
"זה מה שאני אומרת. חברות שלי טוענות שזה בגלל שאני רוצה רק גברים שצעירים ממני ולא מוכנה להסתכל על מבוגרים, אבל למה שאסתכל על מבוגרים כשאני נראת כל כך טוב? אני לא רוצה מישהו מבוגר ואיטי. אני צעירה במראי וברוחי ומחפשת מישהו עם אותה אנרגיה. חברה שלי ניסתה להכיר לי גרוש בן 65 שנראה כמו אבא שלי. ממש נעלבתי. אני לא נראית רע שאתפשר על מישהו שלא נראה טוב ושלא מטפח את עצמו”.
יעל לוין, חברתה של אריאלה, מציעה הסבר: "זה שאת נראת מצויין עדיין לא משנה לגברים בגילך שיכולים למצוא בחורות צעירות ממך בעשרים שנה. זו בעיה כשלצעירות לא מפריע לצאת עם גברים מבוגרים, כי לגברים בגילן אין את היכולת הכספית אולי לבזבז עליהן כספים כמו גברים מבוגרים ומבוססים יותר. כתוצאה מכך, קשה למצוא גברים בגילאים המתאימים לך”.
לרותי רוט, אישה מטופחת ויפה בשנות ה-60 לחייה, לא הולך למצוא בן זוג לחיים מאז התגרשה לפני כ-20 שנה. "היו לי מספר מערכות יחסים אבל אף אחד מהן לא התאימה. נרשמתי לכל אתרי ההכרויות, הלכתי להיפגש עם גברים שלא היה להם שום קשר לתמונה שפרסמו באתר. היה אחד שסיפר שהוא בשנות ה-50 המאוחרות וכשהלכתי להיפגש אתו התברר לי שהוא אכן היה בן 50 לפני שלושים שנה. גיליתי שיש גם הרבה גברים נשואים שמפרסמים את הפרופיל שלהם אונליין. לא פשוט למצוא בן זוג באתרי ההכרויות. אני די הרמתי ידיים. אני מעדיפה שיכירו לי מישהו, אבל זה לא קורה, למרות שאני מספרת לכולם שאני מחפשת”.
רוט, אמא לשתי בנות בוגרות וסבתא לנכד ממלאת את זמנה בהתנדבות במשטרת לוס אנג'לס. "כל השוטרים שם נשואים או צעירים מדי. וכן, כולם שם גם יודעים שאני מחפשת".
מה את מחפשת בגבר בדיוק?
"אני מחפשת בן אדם קלאסי, רציני, אחד שאוהב משפחה, שיהיו לנו נושאים משותפים בהרבה תחומים שיהיה על אותו גל שלי. מישהו שגם אוהב לבלות בבית ולא רק לצאת".
חוץ מאתרי ההכרויות יש לך עוד מקומות בהם את יכולה להכיר גברים?
"ממש לא. בזמנו היו ערבי ריקוד בראדיסון אליהם הגיעו רווקים ורווקות, אבל אין אותם יותר כבר שנים ובעיר הזאת קשה למצוא מקום לבלות ולהכיר גברים בגיל המתאים. יש מספר מקומות, אבל את מרגישה שמודדים אותך מכף רגל ועד ראש וזה לא נעים. יש כאלו שהולכים לברים להכיר, אבל אני לא שותה וזה מקום שהייתי רוצה להכיר בו מישהו”.
ציפי ברנוי, 55, הנמצאת בהליכי גירושים לאחר 31 שנות נישואים מציגה תמונת מצב שונה לחלוטין. בר נוי מודה שהיא מוצאת את חיי הרווקות קלים ויפים. "גם בתקופת הנישואים שלי לא חסרו גברים שהיו מנסים להתחיל איתי, עכשיו שאני בתהליכי גירושים, לא חסרים לי מחזרים. מה שמעניין הוא שכל הצעירים דווקא רודפים אחרי. לא מבינה למה גברים צעירים רוצים דווקא את המבוגרות? יש המון צעירים שהם חצי מהגיל של בעלי שרוצים אותי”.
יש מרואיינת אחת שטענה שגם אותה רצו צעירים, אבל בתור שוגר מאמא.
"הם לא רוצים אותי בשביל הכסף שלי אלא בשביל המראה שלי ומי שאני. יש להם הרבה מה להציע. הם היו יכולים להיות השוגר קידס שלי”.
אז את יוצאת עם מישהו?
"לא אבל זו ממש לא בעיה בשבילי למצוא מישהו וליצור קשר. העניין הוא שבשלב הזה אני עוברת עדיין גירושים ומעדיפה לגמור פרק א' לפני שאתחיל פרק ב'. כשאהיה מוכנה, לא אצטרך שידוך או להיכנס לאתרי האינטרנט וההכרויות. יש לי כל הזמן הצעות”.
ומה לגבי חברות וחברים שלך? הם גם לא מתקשים למצוא בני זוג?
"אני רואה אנשים מסויימים שאכן יש להם בעיה להכיר. בתקופה שהייתי נשואה, הייתי עושה הרבה מסיבות ובד"כ היו מגיעים רווקים למסיבות שלי. הרבה חברות היו מבקשות ממני להכיר להן מישהו ובאמת הצלחתי לשדך בין 19 זוגות שעד היום הם נשואים”.
נו, אולי את צריכה לפתוח משרד שידוכים?
"באמת יש לי את זה. ברגע שאסיים את תהליך הגירושים שהוא לא קל, אחזור לעשות מסיבות ואירועים לרווקים בקהילה ומקווה שאצליח לשדך בין עוד זוגות”.
