שאלה של מזל
התאריך הרשמי כמעט פה, זמן לנהל משא ומתן לגבי היום והשעה המדוייקים. והמזל כמובן
העניין גורר מיד משא ומתן דימיוני שלך עם עצמך ועם העובר לגבי מתי היית רוצה ללדת, כאילו שיש לך איזושהי נגיעה בדבר.
״אני יודעת, פשוט יודעת, שיובבי שלי יקדים לצאת״, את אומרת לעצמך כמו אלפי נשים טועות לפניך, מתעלמת בנוחות מהעובדה שהריון ראשון אורך בממוצע 41+ שבועות. בין אם כבר נמאס לך מהמשקל העודף ובין אם סתם מתחשק לך לנפח את החזה בגאווה, את חולמת שהמשפט ״אני ילדתי בשבוע 38״ יהיה מנת חלקך, בניגוד למה שכנראה יקרה במציאות: ״בשבוע 42 נתנו לי מנה משולשת של פיטוצין וגם אז היו צריכים למשוך אותו החוצה בפומפה״.
ויש את עניין המזלות. אף אחד לא רוצה ילד במזל בתולה, זה פשוט עושה לביריונים בבית הספר עבודה קלה מידי. חוץ מזה טלה הם עקשנים, גדי הם עצלנים ומאזניים סתם מעצבנים. אז אם רק אפשר להזמין מראש ילד שהוא בול על התפר בין קשת ושור זה יהיה ממש נחמד. ומכיוון שאנחנו כבר עם יומנים פתוחים, הכי מתאים לי ללדת ביום שלישי, רצוי מתישהו בין 12 ל-3 בצהריים. פשוט, בימי רביעי יש לי פילאטיס, בחמישי מועדון קוראות ובסופ״ש סתם מבאס להיות תקועה בבית החולים. מוכנה להתפשר גם על יום שני, אבל לא אחרי 6 בערב כדי שאספיק לתפוס את הפרק האחרון של ״משחקי הכס״ לפני הספוילרים.
אבל אם להיות רצינית לרגע, אותי לא תתפסו מתעסקת בשטויות הללו. באסטרולוגיה גם ככה אין לי מושג ותאריך יפה יובב מוזמן לסדר לעצמו לחתונה, אם זה נורא חשוב לו. מבחינתי הדבר החשוב ביותר הוא שהילד יוולד תקין, בשל, בריא. ושבוע לפני הזמן. אבל יש לי סיבה טובה לזה!
בדיוק שבוע לפני התאריך המשוער שלי חל יום הולדתו של בעלי. אם נדמה לכם שאני רוצה לתת לו ילד במתנה ליומולדת, הרי שאתם טועים טעות מרה. אני רוצה לנקום. אני רוצה שעל כל החודשים הללו של ההריון ועל כל שעות הלידה הצפויות לי (אם אפשר לא יותר מ- 3 שעות אני ממש אשמח. בתודה) הוא ישלם בחיים שלמים של גזילת יום הולדתו. כי בינינו, למי אכפת מיום הולדת דו ספרתי של אדם בוגר כאשר לצידו פקעת ארוזה היטב ובתוכה עולל רך שחוגג שנה, שנתיים. אפילו שבע שנים. ידוע לכל שגורים תמיד גונבים את ההצגה.
אז זו התוכנית ולא מישהי כמוני תשאיר משהו ליד הגורל (או להחלטתו של יובב, שכבר הראה שיקול דעת שנוי במחלוקת כשבחר להיווצר דווקא בתוכי). יש לי לו״ז מתוכנן היטב ליום-שלפני:
את הבוקר אפתח בסשן מדרגות אינטנסיבי. דמיינו יום כיפור, המעלית מקולקלת, פורצת שריפה בבניין ובנוסף לכל מחלקים על הגג גלידה. אז משהו כזה.
לאחריו, כפיצוי, מסאז׳ הריון מפנק שכולי תקווה ישכנע את יובב שיש בשביל מה לצאת, או לכל הפחות ידגדג אותו קצת.
חזרה בבית תחכה לי אמבטיה ארומטית חמה לאור נרות ולאחריה ארוחת ערב של אוכל הודי חריף ביותר, מהסוג שפותח היטב את הצ׳קרות, מעורר את בלוטת הדמעות ומשמש לעיתים כנשק כימי בלתי מוסרי באיזורי מלחמה. אחרי התאוששות קלה מהאוכל ובתקווה שהעיניים יפסיקו לדמם, נעבור לחלק האומנותי של הערב. צפיה משותפת בסרט The Notebook בכיכובו של ריאן גוסלינג החתיך. מצד אחד ריאן שובר לי את הלב, מן הצד השני בעלי המחבק לוחש מילות אהבה באוזני (הכנתי לו פתקים) והופס! הגוף מוצף ב״הורמון האהבה״ אוקסיטוצין שגורם לכיווץ הרחם וזירוז לידה.
למתקדמים, יש מספר פעילויות נוספות למבוגרים בלבד שניתן לבצע על מנת להגדיל סיכויים ללידה, אולם עיתון מכובד זה הוא אינו המקום לציין אותם. רק ארמוז ואומר שבאותה צורה בה התחילה ההרפתקאה הזאת- כך היא גם יכולה להגיע לסופה. רק קצת פחות רומנטי, הרבה יותר תכליתי, ואין סיכוי שאני עושה את הדבר הזה שהוא אוהב כשאני מרגישה כמו לוויתן שנפלט אל חוף.
קשה לי להאמין שיובב יוכל לעמוד בפני הלו״ז הזה שתכננתי עבורינו. אבל רק למקרה שכן, יש גם תוכנית ב׳ והיא כוללת שימוש אגרסיבי בפומפה.
נירית הינה תסריטאית חובבת, כותבת מערכונים מדופלמת וסטנדאפיסטית בפוטנציה.
היא נוהגת לדבר לעצמה ולכתוב למגירה (לפעמים להיפך).
עד כה לא נרשמו תלונות מצד המגירה.
niritalbo@gmail.com
