ההצגה חייבת להימשך

יפו שוקקת חיים – שוק פשפשים, בתי קפה, ברים ותיאטרון גשר איכותי המעלה הצגות מופלאות. בפרוש השנה החדשה מומלץ לבקר בתיאטרון, לחוות חוויה אומנותית בלתי רגילה ולתמוך בתיאטרון גשר בארץ.

בביקורי האחרון בארץ צפיתי בשתי הצגות נפלאות בתיאטרון גשר, באולם נגה ביפו ונהניתי מכל רגע. שני המחזות בביומו של יבגני אריה והומחזו על ידי רועי חן. ההצגה "אני דון קיחוטה" הומחזה בהשראת הרומן דון קישוט מאת מיגל דה סרוונטס.

חן יצר עיבוד ופירוש אומנותי אחר לרומן. במחזה שני אסירים החולקים תא בבית סהר, קוראים מידי יום בשקיקה את הספר "דון קישוט" ובאמצעותו מפתחים מערכת יחסים נפלאה ויוצאים לכבוש את העולם, להילחם בטחנות רוח, בכבשים ובפרוצות. שניהם מרגישים שהדמיון, החלום, הזיכרון והידידות ביניהם יקנו להם את החירות במסגרת שהותם. כשאחד מהם (דורון תבורי  וסשה דמידוב) כל אחד מהם הוא שחקן מצוין, הוא דון קישוט וחברו נושא כליו, סנצ'ו פנצ'ו (אלכסנדר סנדרוביץ). שחקן מדהים, משעשע וכובש. ומכאן, תא הכלא, אנטיתזה לחירות, הופך למקום החופשי ביותר עבור שני האסירים. אך כשהחברות נגדעת עם שחרורו של סנצ'ו פנצ'ו. בעקבות הפרידה, מאבד "דון קיחוטה" את שפיותו ומתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. לחזות בהצגה זו היא חוויה יוצאת דופן בה המשחק, הבימוי התפאורה, והתאורה מעולים. הצגה שחובה לראוותה.

"אני דון קישוט". צילומים: סרגיי פישבך

המחזה השני "ספר דוד המלך" מתבסס על פי ספרו של שטפן היים ומומחז על ידי רועי חן, ודן בזכותו החוקית של שלמה למלוך על האומה. כדי לתת גושפנקה חוקית למעמדו שלמה מזמין את ההיסטוריון, איתן האזרחי לערוך תחקיר היסטורי על מהלכיו של דוד אביו, בשנות מלכותו. מי היה דוד באמת? רועה צאן, מוסיקאי, מצביא מלחמה דגול ומשורר שנודע ביפי עיניו.

איתן האזרחי שובר שתיקה ומראיין עדים רבים שהכירו את דוד המלך וחושף שחיתויות לא מעטות כגון: רצח בני משפחתה של אשתו מיכל, ניאופו באשת חברו אוריה החיתי, שנשלח להיהרג במלחמה וחוסר אחריותו בשליחת תמר אל אמנון אחיה. קשה לשלמה המלך לגלות את האמת על דמותו של דוד והוא חורץ את דין ההיסטוריון.

המחזה מגניב רמז למצב הפוליטי של ישראל כיום. בימויו המודרני של יבגני אריה כלל אפקטים דיגיטליים. על הבמה הוצב מסך ענק בו תועדו העדויות מפי מספרי הסיפורים. המשחק היה מצוין והנושא מעלה מחשבות בנוגע למצבה של מדינת ישראל בזמן הזה. המלצה חמה לא להחמיץ, ללכת ולראות שתי הצגות אלו.

הבימוי הנפלא של אריה הוא אחד השחקנים במחזה. הוא ניחן בדרך פרשנות ייחודית ויכולת המצאת רעיונות חדשים לכל טקסט עם הדגש על משחק מעולה, סגנון מיוחד, תאורה מעניינת ותפאורה יצירתית. במסגרת ביקורי ראיינתי את יבגני אריה המנהל האומנותי ובמאי התיאטרון ששב ארצה מביקור בני-יורק שם העביר סדנת בימוי.

"רמז למצב הפוליטי של ישראל כיום". צילומים: סרגיי פישבך

אריה נולד במוסקבה, השלים תואר שני בפסיכולוגיה ובבימוי תיאטרון. הוא ביים בתיאטראות היוקרתיים "מאלי"ו"בולשוי"בברית המועצות לשעבר וזכה בפרסים רבים על עבודתו. בשנת 1990- עם פתיחת שערי ארץ מולדתו עלה לישראל ובעקבותיו עלתה ארצה קבוצת השחקנים שאיתם עבד. "לא ידעתי שכולם היו יהודים”, הוא מתבדח. "בהתחלה הניעו אותי להשתלב בתיאטראות הארץ, אך מפאת גודל ממדיה של העלייה הרוסית נבטה יוזמה ליצירת תיאטרון רוסי בו שחקנים רוסים יופיעו בפני קהל רוסי. "התיאטרון הוקם בסיועו של נתן שרנסקי שבאותה תקופה שימש כיו"ר הפורום הציוני ליהדות ברית המועצות. סלבה מלצב היה המנכ"ל המייסד של התיאטרון ואריה שימש כמנהל האומנותי מייסודו ועד היום.

תיאטרון גשר נוצר כתיאטרון רפרטוארי דו-לשוני יחיד בעולם. השחקנים הציגו ברוסית ובעברית (למדו בע"פ טקסטים מבלי לדעת את השפה העברית) מחזותיהם קצרו שבחים רבים. כבר בשנתם הראשונה הוזמנו להציג את המחזה "רוזנקראנץ וגילדרשטיין מתים" בערב התרמה לעיר תל-אביב ב-Brooklyn Academic of Music, כמו כן הופיעו 3 פעמים ב-Lincoln Center בניו-יורק וב-Washington Kennedi Center.

שלוש שנים לאחר ייסוד התיאטרון הופיעו רק בעברית. אריה מגדיר את עצמו כציוני ואת תיאטרון גשר כתיאטרון ישראלי איכותי. התיאטרון קלט שחקנים ישראלים צעירים שהצטרפו לעמיתיהם הוותיקים הרוסים. כמו כן, שיחקו ומשחקים בגשר שחקנים ישראלים מפורסמים כמשה איבגי, חנה לסלאו, רבקה מיכאלי ודורון תבורי. הם מופיעים בעברית הן לפני קהל ישראלי והן בפסטיבלים ברחבי העולם. לדבריו, גם הרפרטואר הנועז מחזק את התדמית הישראלית. התיאטרון מעלה מחזות מקוריים מהספרות העברית.

למשל: שלושה מחזות הומחזו מספריו של בשביס זינגר, "אדם בן כלב"מחזה שהתבסס על ספרו של יורם קניוק, "יונה ונער"על פי מאיר שלו, "נופל מחוץ לזמן"מאת דוד גרוסמן והמחזות העכשוויים "אני דון קיחוטה" ו"ספר דוד המלך"מאת רועי חן. "תיאטרון גשר ממחיז ספרות עברית שתיאטרונים אחרים במדינה לא מנסים או יכולים לעשות". הוא אמר.

רפרטואר התיאטרון מתמקד בנושאים חברתיים, היסטוריים, ישראלים ויהודים, בהתאם למידת עניין הנושא המועלה וטיב הספרות תוך שמירה על איכות תיאטרונית. אריה אינו מאמין בהעלאת מחזות פוליטיים לאור התנודות המפלגתיות במהלך השנים ואינו מסגיר את דעתו הפוליטית. "שאלו פעם את לב טולסטוי מה היא דעתו הפוליטית, הוא הפנה אותם לקרא את ספרו 'מלחמה ושלום'. אני נוקט באותה גישה". צחק אריה. הוא אינו מתפשר ולעולם לא יעלה בתיאטרון גשר בידור קל – למרות הביקוש לזה. חזונו להקים תיאטרון רציני עם סממנים קומיים.

בחודשים הבאים יועלו בתיאטרון שני מחזות ילדים "מסעות אודיסאוס" ו"רוח הזמן"מאת רועי חן. "בזעיר אנפין", קומדיה על פי ספרו של ירמי פינקוס בכיכובה של רבקה מיכאלי. "הדיבוק" מאת רועי חן בהשראת ש. אנסקי ועוד הצגות רבות וטובות.

בנוסף לתפקידו בתאטרון, אריה מביים מחזות עם סטודנטים למשחק בפריז ובניו-יורק. בעתיד הקרוב יביים את האופרה "האידיוט" מאת דוסטוייבסקי בתיאטרון בולשוי במוסקבה שם העביר סדנת בימוי. האופרה הולחנה על ידי המלחין הפולני היהודי ויינברג שנמלט בתקופת השואה לרוסיה. אריה שאף להקים בית -ספר לבימוי בישראל -אך מאוכזב שאינו מקבל תמיכה כספית ליישום רעיון זה."אין נביא בעירו".

"מה ייחודו של תיאטרון גשר?"שאלתי. "איני חושב על ייחודיות”, ענה, ”אני חושב על הישרדות". אריה מגולל בכאב את השפעת קמפיין ה-BDS הקורא לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל והורס כל חלקה טובה. בשבע השנים האחרונות תיאטרון גשר אינו מוזמן יותר לאנגליה מחשש להפגנות פלשתינאיות. מחזאים בריטים אפילו אינם מאשרים לגשר להציג במדינת ישראל מחזה מפרי עטם. גם פרנסי ברלין שעמם היו לגשר יחסים נפלאים חדלו להזמין את התיאטרון בשבע השנים האחרונות. לתיאטרון אין מפעל מינויים, הוא נשען על מכירת כרטיסים, תמיכה ממשלתית זעירה ותרומות. גרעון התקציב ניכר, המצב הכספי בכי רע. כואב הלב שתיאטרון כזה איכותי נלחם על קיומו.

לפרטים על התיאטרון gesher.smartticket.co.il