טיפה בים: רק 16 אלף דירות נרשמו השנה בטאבו

השנה הסתיים הליך רישומן של 16 אלף דירות בטאבו, ולגבי 5,000 דירות נוספות החל תהליך רישום. אולם למרות מהלכים אלה ולמרות הצהרות משרד השיכון בנושא, הדרך עוד ארוכה לרישום כל הדירות בטאבו.

באפריל 1998 הגישה ועדה בינמשרדית דו"ח לממשלה, ממנו עולה כי 783 אלף יחידות דיור כלל אינן רשומות בספרי המקרקעין, קרי הטאבו. מדובר למעשה במחצית מיחידות הדיור הבנויות במדינה ולהערכת חברי הוועדה מספר הדירות הלא רשומות אף גדל מדי שנה ב-40 אלף יחידות דיור.

שנתיים וחצי לאחר פרסום הדו"ח, קיבל בשבוע שעבר שר השיכון, בנימין בן-אליעזר, דו"ח שני המפרט את כל מה שכבר בוצע בעניין זה עד היום. צביה אפרתי, מנהלת אגף הפרוגרמות במשרד ומחברת הדו"ח השני, מסכמת כי "ניתן לראות פירות ראשונים מן המאמצים שהושקעו עד-כה להאצת הרישום, אך ארוכה הדרך להשגת המטרה".

חוק המקרקעין המסדיר את הקניית הזכויות קובע, כי עיסקה בקרקע - כלומר העברת זכויות ורישום שמות הרוכשים - מסתיימת רק עם הרישום בטאבו. שיטה זו קובעת את סופיות הרישום, ונותנת הגנה למי שרשום מפני עירעור כלשהו על זכותו.

חלק גדול מהדירות במדינה שלא רשומות בטאבו שייך למגזר הפרטי, וחברי הוועדה הבינמשרדית מסבירים זאת בעלויות הכרוכות בהעברת הדירה בטאבו, המביאות לכך שבמקרים רבים חברות הבנייה מתחמקות מביצוע פעולה זו.

מי מפסיד ומי מרוויח?

המפסידים העיקריים בעניין הם רוכשי הדירות. בעת קניית דירה נרשמת עבורם "הערת אזהרה" בטאבו שאמורה להפוך בשלב מאוחר יותר לרישום מלא בטאבו, אולם בפועל דבר זה לא תמיד נעשה, מה שמותיר את קוני הדירות בין הכיסאות.

בין הנהנים מהמצב היום ניתן למנות את עורכי-הדין הגובים עמלה, וחברות משכנות של משרד השיכון (עמידר ועמיגור למשל) המחזיקות אצלהן מאגר דירות, המשמש מעין תחליף טאבו לפרויקטים שהן בנו ועדיין לא נרשמו. במקרה בו הדייר באותם פרויקטים מבקש למכור את דירתו, החברה גובה סכום כסף עבור שינוי הבעלות של הדירה.

אי רישום הדירות בטאבו גורם נזק רב לענף הבנייה בפרט ולמשק בכלל. שמואל פן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר, כי "הבנקים הנותנים אשראי לקבלנים נאלצים כידוע להפריש 20% ממחיר הדירה לצורך ערבויות חוק המכר, עד אשר זו נרשמת בטאבו. מדובר בכמה מיליארדי שקלים, שאינם פנויים עתה לצורך מימון פרויקטים, הנחוצים לענף במיוחד בתקופה זו של משבר והאטה".