אניגמה של מסע

את משחק הקווסט החדש של Funcom, "המסע הארוך ביותר", לקח לי חודשיים לסיים, מה שהוכיח לי שיוצרי משחקים סקנדינביים כנראה לא משקרים כשהם נותנים שמות. האמת היא, שאם לא היה את אתר האינטרנט הנהדר עם הרמזים לתשובות, בטח הייתי ממשיכה עם המשחק עוד שנה, אם לא יותר. אבל למה להתחיל מהסוף?

המסע מתחיל

כבר מתחילת המשחק ניכרת ההשקעה בו. הגרפיקה עוצרת נשימה מהרגע הראשון, וכשהנשימה חוזרת היא מפיקה את הצליל "וואוו".

הפרולוג מגלה את גיבורת המשחק, אפריל רייאן, כשהיא חולמת את החלום האחרון בסדרת חלומות שעוד יזעזעו את עולמה ויהפכו אותה, באופן לא ממש מפתיע בשביל קווסט, למצילת העולם. בעזרתי, כמובן.

על אפריל נלמד בהמשך שהיא סטודנטית לאמנות בת 18, הממלצרת בבית קפה באמריקה של שנת 2209, ושהיא מציאותית, צינית, בעלת חוש הומור וספונטנית, כיאה למתחרה בשעשועוני טלוויזיה. באורח פלא, עולמה דומה, ככל האפשר תחת ההתקדמות הטכנולוגית המתבקשת, לעולמנו.

יש לציין גם, כי למרות הדמיון הפיזי הניכר בין הגיבורה וההרפתקנית הוירטואלית הידועה לארה קרופט, יכולותיה הפיזיות, הטקטיות-קטלניות של הראשונה נמוכות בהרבה משל השניה. לכן, כנראה, היא מעדיפה להקשיב לדמויות המשחק האחרות ולא לירות בהן או להרוג אותן במיני דרכים מקוריות.

המסע מתגלה

בבסיס המשחק נמצאת אגדה עתיקה, עליה נרמז בתחילת המסע, והיא הולכת ונחשפת ככל שהמסע מעמיק ומתפתח. באפריל קיים שילוב של סקרנות ותמימות, המדרבן אותה לרוץ, לשאול, לחקור ולהביט בכל אשר נקרה בדרכה, אפילו אם לפעמים זה לא ממש מוביל אותה לשום מקום מהותי ומהווה את גרסת המשחק למלכודת פתאים.

גיבורתנו מוקפת במהלך המשחק בדמויות רבות, רק חלקן אנושיות, אבל כולן בנויות בתלת ממד טוב, עם תנועה זורמת ושפת גוף עשירה. בכלל, הגרפיקה, כמו שאמרתי, מדהימה, אבל הסופרלטיבים ממשיכים להישפך ללא הפסק, ובצדק. היא מדויקת, צבעונית, משכנעת ומשחררת קריאות "איזה יופי" מידי רבע שעה לערך מפי המשתתפים והצופים. כמוה גם קטעי הקישור.

נופי המקומות אליהם מגיעה אפריל במהלך המסע, מציאותיים וסוריאליסטים כאחד, בנויים לתלפיות, עם קריצות ליצירות של אמנים מודרנים, כמו אם.סי, אשר ומארגריט. הרקע הוויזואלי שעליו נפרש המשחק מותאם במדויק לרוח ששורה עליו, שבהתאם לתקופתנו היא קוסמית, אקולוגית, פוליטקלי קורקטית, מיסטית וקסומה. ממש משחק של העידן החדש, שהזכיר לי לא במעט הרכבים מוזיקליים כמו "אניגמה", "דיפ פורסט" ו"ארה". אם הייתי צריכה לבחור במבצעים לפסקול המשחק, בטוח שהייתי בוחרת בהם.

המשחק עצמו ארוך. הוא איטי, מלא בדיאלוגים, מונולוגים, הסברים וסיפורים וגם קצת פסיכולוגיה בגרוש, למי שלא יכול בלי זה. הוא מתחיל מפאזלים קלים, שהולכים והופכים למאתגרים ממש, ברמה של חיבוטי מוח אמיתיים.

משחק משפר זוגיות

כמה מהפאזלים, בעיקר מהפרק השני במשחק והלאה, מסעירי מוחות, מצריכים תרשימי זרימה על הנייר ולכן מעניקים תחושה של כיבוש האוורסט עם פתרונם. המסע מעולה לשיפור הזוגיות, עבור זוגות בהם הבחור לא מטורף על משחקי הרג, פעולה או ספורט (כלומר לא אוהב ללחוץ בהיסטריה על כפתור העכבר/ג'ויסטיק, אלא מעדיף לחשוב) או לחילופין לחברת נשים. כלומר, לדעתי, וכמתבקש מזהות הגיבורה, הוא מיועד בעיקר לבחורות, שהמשיכה הבלתי מוסברת למשחקי קואורדינציית אצבע - כפתור - בום, כדוגמת דום העתיק ודומיו, זרה להן.

המסע חינוכי

למרות שהגיבורה בת גיל שבמציאות מתקשר, בדרך כלל, לפעילות הורמונלית מוגברת, אין לה עזר כנגדה במסע. כלומר, אין לה בן זוג, וכיאה לבת גילה היא גם מתלוננת על כך לא אחת, אך המצב נשאר כשהוא עד תום המשחק. או בקיצור, למי שלא הבין, אין סקס במשחק. מצד שני, בנים, יש לכם סיכוי, אם אתם נמשכים לטיפוס החתיכה הווירטואלית, זאת אומרת.

אפריל גם לא יכולה למות או להרוג. עובדה שמבחינתי מתאימה להפליא לאופיי הפציפיסטי. בטח יהיו אנשים שימצאו שהמתח במשחק נפגע מכך קמעא. העדר הסקס והאלימות הופכים את המשחק לראוי לצפייה לכל המשפחה.

אנשי חברת Funcom, אגב, מתייחסים לנקודת האלמוות של אפריל בחוברת המתלווה למשחק ומסבירים כי אין הם רוצים ליצור תסכול אצל שחקנים שעברו כברת דרך במשחק ולבסוף, בשל טעות טיפשית, הרגו את אפריל וסיימו את המשחק. מיותר לציין שאפשרות שמירת המשחק קיימת לכל אורכו, ובכל זמן ניתן לשמור את פרק המסע שכבר עברנו. לכן נראה לי שהסיבה לכך שאין אפשרות למות במשחק קשורה קצת יותר לעניין המשפחתיות ואחוזי המכירה ופחות לתירוץ הרשמי, אך ניחא.

אפילוג

מאחר ואני שוחרת קווסטים עוד מימי "אימא אווזה" הפרה היסטורי ו"לארי" החרמן ההיסטרי, The Longest Journey הוציא ממני את המכורה האולטימטיבית, וכמוני נכנסה לעובי קורתו גם שותפתי לדירה היקרה ויחד עברנו את המסע לכל אורכו.

למי שאין סבלנות להאזין לנאומים ארוכים של דמויות מוזרות או לחילופין לא יכול להסתפק בספירת גופות של פחות ממאה, מומלץ להתרחק מהמשחק כמו מאש. לאחרים, האוהבים ספרי או סרטי פנטזיה עתירי עלילה על חשבון אקשן, מומלץ המשחק בחום של תנור חשמלי בן 3 ספירלות. ואם בתנור עסקינן, אני חייבת לציין שתזמון יציאת המשחק בארץ, בחורף, גם הוא משובח לכשעצמו, שכן מה יכול להיות כיף יותר ביום חורף קר מלשבת בחיק המשפחה, לצפות בסרט המתאר עולמות קסומים, להחליט איך ולאן יתפתח הסרט, לשחק במשחקי מחשבה משותפים ובסוף היום, מבלי לזוז מהכורסא, השמיכה, כוס התה והתנור, להציל את העולם לגמרי לבד?