מוזיאון ראשון לילדים

"מוזיאון הילדים הישראלי בחולון" גרם לי להצטער על שנולדתי מוקדם מדי ועל שהמוזיאונים בהם ביקרתי כילדה נטעו בי בעיקר תחושת ניכור בזכות החללים הענקיים והטון הדידקטי של המדריכים.

המוזיאון בחולון פוגש את הילדים בגובה העיניים. הוא לא מתנשא ובאופן מכוון מעביר את המבקרים הצעירים חוויה רגשית-תחושתית. הוא ממוקם בפארק פרס הטובל בירק וממוקם על גדות אגם מלאכותי שנותנים תחושה של כניסה לעולם אחר. על-פי הלוגו, המוזיאון "נוגע לכל ילד. נוגע בילד שבכל אחד. כל ילד יכול לגעת" וזו הנקודה המרכזית – אין כאן "אסור", "דבר בשקט" או "עמוד מהצד הזה של החבל". חלק מרכזי בחוויה מרוכז בחוש המישוש ובפעילות אינטראקטיבית.

מגנטים שמייצגים רגשות

המוזיאון בנוי מביתנים שבכל אחד מהם עוברים הילדים חוויות שונות. לקראת פתיחת המוזיאון המיועדת ל-27 במרץ הוקמו שני ביתנים שבכל אחד מהם שני מסלולים שונים, האחד לגילאי 3-7 והשני לגילאי 8-11. איך זה בדיוק עובד? הילדים מתרכזים באוהל סדנאות מרכזי, שעוסק ברגשות ובמחזוריות החיים והטבע. באוהל, שמהווה מבוא למוזיאון, נחלקים הילדים לקבוצות של עשרה. הם מלווים במדריכים, בוגרי בית-הספר למשחק של שולי כהן בחולון, שעברו הסמכה מיוחדת מטעם המוזיאון. בחלק הראשון של האוהל יש עצי רגשות, עליהם יכולים הילדים להדביק מגנטים שמייצגים עצב או שמחה, על-פי תחושותיהם באותו רגע. יש גם לוחות מחיקים עליהם יכולים הילדים לצייר את תחושותיהם. הם מכירים את הדמויות המרכזיות שילוו אותם במוזיאון עצמו: ינשול – חצי ינשוף חצי חתול, זיג וזאג – תולעי משי שהופכים לפרפרים. אזור נוסף עוסק במחזוריות בטבע, התפתחות החיים, ועונות השנה דרך בנייה של שרשרת חיים.

שדון בארגז פלאים

הילדים נכנסים ליער הקסום, דורכים על רצפה כמו-בוצית ומוקפים בתפאורה ובתאורה שנותנת תחושה כאילו נכנסו למעבה היער. מארגז פלאים קורא להם קול לפתוח אותו וכאן בעצם מתחילה להירקם האגדה. מסתבר שבארגז הפלאים היה שדון, שכשברח מהארגז החליט לבלבל את כל היער. הוא יצר את הינשול (ינשוף-חתול) והילדים חייבים להחזיר אותו לארגז על-מנת שהסדר יבוא על מקומו בשלום. בדרך בה יעברו נכנסים הילדים פיזית לתוך העצים, באחד העצים הם מתבקשים לסובב גלגלת שמדליקה עיניים בתוך העץ. העיניים מטפסות במעלה העץ עד שהילדים רואים בצמרת את זיג וזאג תולעי המשי, שהפכו בינתיים לדמויות ידידותיות ומוכרות. הם מחפשים את השדון שאבד ואת הקוסם הלבן, דמות שאמורה להשתלט על השדון, שנמצאת בהר השלג. ובמוזיאון הילדים, כשמבטיחים הר שלג, תהיו בטוחים שהר שלג אכן תמצאו. בסופו של המסלול הם מגיעים להר שבו נמצא הקוסם שתופס את השדון ומחזיר אותו לארגז. הילדים יכולים לשחק מעט בשלג לפני שהם יוצאים למבנה הבא.

מחפשים את העכביש היועץ

דרך מעלה ספיראלי עוברים הילדים את כל עונות השנה, מטפסים בין ענפי העץ, לומדים על משפחה דרך בית הצפרדעים בו הם פוגשים בראשנים ובצפרדעים. הם מגיעים לדיר ורואים סרט על המלטה של כבשה כשהם ישובים על נדנדות של כבשים שמדברות. גם כאן מלווים את הקבוצה זיג וזאג והפעם הילדים נמצאים בחיפוש אחר העכביש היועץ, שיסביר לזיג וזאג ולילדים לאיזו חיה תולעי המשי יהפכו. אנחנו פוגשים בשעוני חול שמלמדים על חשיבות הזמן במחזוריות החיים, את דבי הדבורה שמספרת לנו על חייה דרך סרט מצויר, וכל המבנה מוביל אותנו בסופו לירח.

חינוך לתרבות ואמנות מהגיל הרך

בניית המוזיאון ארכה ארבע שנים והיא יוזמה של ראש עיריית חולון, מוטי ששון ומנכל"ית העיריה, חנה הרצמן, מתוך מחשבה שיש לחנך לתרבות ולאמנות מהגיל הרך. את המוזיאון מנהל יוסי פרוסט, מי שהיה ראש מינהל תרבות ומנכ"ל אמנות לעם. עלות המוזיאון עד כה עומדת על 30 מיליון ש"ח. עם פתיחת המוזיאון יפעלו שני ביתנים בלבד, כשבעתיד מתוכננים שישה ביתנים. מחיר הביקור במוזיאון לילדים לא זול: לקבוצות ילדים בגן תעלה הכניסה 25 ש"ח לילד, לקבוצות ילדים בבתיה"ס 35 ש"ח, כשהכניסה לקבוצות היא מהשעה 08:30-14:00. למשפחות ובמהלך מה שמוגדר כ"זמן משפחה" תעלה הכניסה 55 ש"ח לאדם. המחיר אמנם לא זול, אבל מדובר בחוויה ייחודית ולימודית. מומלץ בחום.

מוזיאון הילדים הישראלי בחולון – רחוב מפרץ שלמה, פארק פרס. טלפון: 5592080