דרוש טיפול שורש
רק בתחילת השבוע, איזה אוהד גזען צעק למוחמד סלאח משהו שככל הנראה יירד בעריכה אם אכתוב אותו כאן. קללה מכוערת אחת וכל אנגליה על הרגליים. לא בגלל שזה סלאח. בגלל שהאנגלים החליטו להילחם באלימות ובגזענות במגרשים. לנקות את היציעים מהאנשים החשוכים שמתיישבים שם והורסים לכולם את הכל. מאז, הם עושים את כל המאמצים כדי לאתר את אותו אוהד ספציפי ולהעניש אותו בחומרה.
בארץ, לעומת זאת, מסתבר שמשתלם להיות בריון. כמעט תמיד תצא מזה בזול, עם איזה קנס עלוב (שהקבוצה שלך תשלם) או עונש משחק ללא קהל (למרות שיש כאן משחקים שבאמת עדיף שאף אחד לא יראה, אבל זה כבר נושא אחר). הרי אם תדקור מישהו ברחוב ככל הנראה תלך לכלא, אבל אם תעשה את זה במגרש, זה פשוט יגיע לבית הדין של ההתאחדות לכדורגל.
ושם זה יסתכם בעונש שממש לא יתאים לחומרת העבירה, וגם לא תמיד יהיה הוגן, אבל תמיד יהיה מאוד לא יעיל ויעלה תהיות, כמו למה בכלל יהיה להתאחדות אינטרס לטפל באלימות אם (לכאורה?) היא מרוויחה ממנה כסף? ולאן בכלל הולך כל הכסף הזה מהקנסות?
במדינתנו הקטנטונת יש לא פעם תחושה שהתשובה יותר קרובה למכונת אספרסו מאשר, למשל, להסברה, חינוך לדו־קיום וקבלת השונה, ובעצם לכל דבר אחר שרלוונטי לטיפול בשורש הבעיה ולא בסתם פלסטר. אבל אי־אפשר להאשים רק את ההתאחדות. כי חינוך מתחיל מהבית, או במקרה הזה מהיציע. ואם גם המועדונים לא יילחמו כדי למגר את התופעות המכוערות האלה ביציעים שלהם, אנחנו כנראה נמשיך לחפש אשמים לנצח.
