משמידים את רוב החיידקים? לא בדיוק

החיידקים, כך מטיפות לנו באדיקות יצרניות מוצרי הניקוי, הם אויב מר, שיש להילחם בו בכל דרך. בפרסומות מראים לנו מגוון תרסיסים אגרסיביים, נוזלים שמבהיקים את הכיור ועוד תכשירים שמטרתם אחת - ניקוי יסודי של הבית.

בימים אלה, כחודש לפני פסח, עולה מלחמת הניקיון מדרגה: שתי יצרניות ישראליות, סנו ונקה, משיקות מוצרים אנטי-בקטריאליים לניקוי הבית, שמיועדים להשמיד "99.9% מהחיידקים", לדברי נקה.

נקה השקיעה בנקה-טוטאל, הסדרה החדשה, 500 אלף שקל בפיתוח. הסדרה כוללת

נוזל מרוכז בן 2 ליטר, המתאים לניקוי משטחים גדולים (16.99-13.99 שקל), תרסיס רסס-ונגב (15.99-12.99 שקל) ונגבונים לחים לניקוי כללי (14.99-12.99 שקל).

סנו שדרגה חלק ממוצריה הוותיקים, והפכה אותם לאנטי-בקטריאליים. המוצרים הם פוליויקס-לניקוי-ווקס-לרצפות, סנו-ג'ט-רסס-ונגב לניקוי כללי, סנו-שטיחים באריזת אקדח-מתז ושתיים מאבקות הכביסה "מקסימה". בנוסף יצאה החברה עם שני מוצרים חדשים בסדרת האנטי-בקטריאלי - סנו-אורדיל לנטרול ריחות רעים מבדים וריפודים (16.95 שקל) ונגבוני סנו-ג'ט לניקוי כללי (17.95 שקל).

הצהרות לא מדויקות

למה צריך לשטוף רצפה או לנגב שולחן עם מוצר קוטל חיידקים? הסיבה העיקרית היא הצורך של היצרניות לצאת עם חידוש שיווקי. נקה, למשל, רוצה לתפוס נתח של 15% מהשוק. הדרך לעשות זאת, ככל הנראה, היא להפיץ בשורה חדשה.

לפיכך, נקה אינה מהססת לצאת בהצהרות חד-משמעיות. "קוטל 99.9% מהחיידקים, מגן על בריאות הבית והמשפחה", מכריזה התווית שעל גבי מוצר רסס-ונגב. סנו סולידית יותר, ומסתפקת בכיתוב "אנטי-בקטריאלי".

המיקרוביולוגית ד"ר שרה טל, מנהלת המעבדה למיקרוביולוגיה באמינולב, לא קונה את ההבטחה של נקה. "זאת הצהרה גורפת ומוגזמת", היא אומרת, "בעולם יש מיליוני חיידקים. איזה תכשיר יכול להתיימר לקטול את רובם המכריע? אם לא נבדקו כל החיידקים, חייבים להתייחס רק לאלה שנבדקו, או לכל היותר לחיידקים בני אותה משפחה לאלה שנבדקו".

סנו ונקה העבירו לנו את בדיקות המעבדה שעברו התכשירים החדשים, להוכחת יעילותם כקוטלי חיידקים. כל התכשירים נבדקו במעבדה למיקרוביולוגיה של המזון בטירת-הכרמל. במוצרים של נקה נבדקה יעילותם של הנגבונים בהשמדת 9 סוגי חיידקים נפוצים ובעייתיים בסביבת המטבח, כמו אי-קולי, פסיאודומונס וסלמונלה. כך גם בנגבונים של סנו-ג'ט. במוצרי רסס-ונגב והנוזל לניקוי כללי של נקה, נבדקה יעילות המוצרים מול 3 סוגי חיידקים בלבד.

לאחר פניית "ידיעות אחרונות", חזרה נקה למעבדה והוסיפה בדיקות של שני סוגי חיידקים נוספים. "בדקנו את החיידקים האופייניים למטבח, כפי שמקובל בבדיקת תכשירים דומים בעולם. התכוונו לומר שיעילות התכשירים ב-99.9% היא לגבי החיידקים שנבדקו", אומר ד"ר מרסל פרידמן, סמנכ"ל נקה ומתכנן ראשי של מוצרים בחברה. גם סמנכ"ל פיתוח מוצרים של סנו, מרק דה-ברמקר, טוען כי "בבדיקת החיידקים שבדקנו הושגה יעילות של כמעט חיטוי".

לדברי ד"ר טל, שיטת הבדיקה שנבחרה היא ליברלית למדי, וקיימות שיטות קפדניות יותר. מעבר לכך, קריאה מדוקדקת של תעודות המעבדה מגלה שכל הבדיקות התבצעו לאחר שהחומרים הושארו על המשטחים בין 3 דקות במגבוני סנו ועד 10-5 דקות בתכשירים של נקה. על הוראות השימוש של מוצרי נקה החדשים מצוין, כי יש להשאיר את הנוזל 10 דקות על המשטח - זמן לא קצר, שמאריך את משך הניקוי.

גם לגבי אבקת הכביסה יש הוראות מיוחדות - האבקה לא תתפקד כאנטי-בקטריאלית אלא אם תכבסו בטמפרטורה של 40 מעלות ומעלה.

ד"ר פרידמן מסכים שהתכשירים לא יהיו יעילים אחרי דקה, אך מסביר כי ההיגיינה הופכת לחשובה יותר ויותר עבור הישראלים. "אתה נכנס הביתה מבחוץ, דורך על כל מיני

דברים ומכניס אותם פנימה. אנחנו מבטיחים לך היגיינה בסביבה הביתית", הוא מצהיר.

נסיונות קודמים נכשלו

נסיונות קודמים להכניס לשוק הישראלי מוצרים אנטי-בקטריאליים נכשלו. היקר והבולט בהם היה הנסיון של דיאל, ביבוא אינטרקוסמא, שניסתה לפני כ-4 שנים להחדיר סבונים נוזליים למבוגרים וילדים והשקיעה בכך 1.5 מיליון דולר. "נכשלנו כי הציבור הישראלי לא היה מוכן עדיין לקבל את הסבון האנטי-בקטריאלי כתפיסת-עולם", מסביר סמנכ"ל אינטרקוסמא, רמי לוי, "סיבה נוספת היא שהחברה האמריקנית לא יצאה מגדרה לסייע בהחדרת המוצר לשוק הישראלי, והשקיפה על השוק מהצד".

למרות שנכווה, לוי אינו משוכנע שהשוק הישראלי לא בשל לתפיסה האנטי-בקטריאלית. "ככל שיהיו יותר חברות שידברו בנושא הזה, השוק יהיה בשל יותר", הוא טוען.

בינתיים, החברות האמריקניות הגדולות לא ממהרות להחדיר חידושים מסוג זה לשוק הישראלי. "לפני כ-3 שנים היה נסיון להחדיר לארץ מטהר אוויר אנטי-בקטריאלי של לייזול, והוא נכשל", אומרת אתי ברק, מנהלת קטגוריית מוצרי ניקיון בבנקיזר. גם קולגייט-פלמוליב ניסתה להשיק סבון אנטי-בקטריאלי לכלים, שלא הצליח.

פרוקטר-אנד-גמבל, שמתמקדים בישראל בשוק הכביסה, בדקו את יחס הצרכנים הישראלים לנושא האנטי-בקטריאלי וגילו, לדברי דור סלע, מנהל השיווק של אריאל, כי הצרכנים הישראלים הגיבו בשלילה, ושאלו "בשביל מה צריך את זה".

סמנכ"ל השיווק של ליוור, ערן תור, מסכים כי אין שוק למוצרים האנטי-בקטריאליים בישראל: "בשורה של מחקרי שוק שבצענו בשנתיים האחרונות, הגענו למסקנה שהצרכנים הישראלים לא מוכנים לנושא, למרות ההצלחות בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה המערבית. הנגבונים הישראלים החדשים מהווים חיקוי למוצר מצליח של יוניליבר. נראה לנו שהיצרנים המקומיים מיהרו להעתיק, בלי לבדוק מספיק את הרגלי הצריכה של הצרכנים הישראלים".

מנכ"ל נקה, חיים רגב, מודה שהנגבונים החדשים של החברה מועתקים מרעיון של חברת ליוור, ולא רואה בכך כל בעייה. "זה קרה לנו גם בעבר", הוא אומר, "ראינו והעתקנו את הרעיון של מרכך כביסה לגיהוץ קל, ורק חצי שנה אחרי שהשקנו אותו והצלחנו, הביאה אותו ליוור לישראל".

רגב משוכנע כי הצרכנים הישראלים מוכנים למוצר החדש: "יצרן ישראלי יכול להיות זריז יותר מהגופים הרב-לאומיים הגדולים. אני משוכנע שתוך שנתיים-שלוש יתפוס השוק האנטי-בקטריאלי 20%-25% מכלל שוק מוצרי הניקיון".