האם נמשיך לעבוד מהבית?
גם אחרי פתיחת הסגר, המוני אנשים עובדים מהבית, ולפי סקר גיאוקרטוגרפיה, כ-70% מעוניינים להמשיך. זה מקל את העומס והזיהום בכבישים, חוסך הוצאות ומאפשר גמישות ונוחות. מצד שני, יש סכנה לפגיעה בזכויות עובדים, יצירת "מעמדות" ופגיעה ביצירתיות. איך נערך המשק למגמת העבודה מהבית, מה הבעיות, והאם זה כדאי ולמי?
שלושה שבועות לפני שפרצה הקורונה לחיינו, נכנסו פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני למשרדים החדשים והמפוארים של חברת הסקרים שלהם, גיאוקרטוגרפיה, בצפון תל־אביב, שהיו אמורים לשמש יותר מ־300 עובדים. "לא הספקנו לתלות את אוסף התמונות שלי, ובום", מספר דגני מביתו, שם הוא עובד בחודשים האחרונים. הרוב המכריע של העובדים עבר לעבוד מן הבית. חלק נשלח לחל"ת, וכבר הוחזר מאז. כרגע ממשיכים כמעט כולם מהבית. "לאורך כל הדרך, 5־7 מהם לא ויתרו על המשרד. אחד בא כי לא נוח לו בבית, שני כי האינטרנט לא עובד, שלישי כי רצה את מנת הספורט היומית שלו - רכיבה על אופניים לעבודה", מספרת ד"ר דגני בחיוך.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
איך ייראה שוק העבודה אחרי משבר הקורונה?
עמיר פרץ: "התוכנית שלי היא שמובטלים לא יישבו בבית"שניהם מצאו עצמם סגורים בדירתם, מנהלים ישיבות "זום־זום", כפי שמכנה זאת פרופ' דגני, ועובדים בפרך. "עכשיו מתחיל קצת להיות קשה. חסר הצד החברתי, רוצים לפגוש את כולם", אומרת ד"ר רינה דגני. מצד שני, היא חישבה שהעבודה מהבית חוסכת 2.5־3 שעות ביום לאדם. "לא רק הנסיעות, אלא גם הזמן שלוקח לך להתכונן לעבודה, שלא לדבר על החיסכון בבגדים. אני מוצאת את עצמי קונה הרבה פחות. נמשיך לאפשר לאנשים לעבוד מהבית. בשלב זה כל מחלקה תבוא פעם בשבוע, אבל לאורך זמן אני מניחה שכולם ישובו. האדם הוא יצור חברתי, רוצה לעבוד עם אנשים, נשמור לכל אחד מקום לשבת", אומרת ד"ר דגני.
הקורונה הקפיצה את עולם העבודה מהבית עשר שנים קדימה, ובתוך יום מצאו עצמם ציבורים שלמים של עובדים מתפקדים מהבית במקום ממקום העבודה. מדובר במהפכה של ממש, שהעולם כולו לומד עכשיו את יתרונותיה וחסרונותיה.
אחד היתרונות הגדולים עבור המעסיקים הוא חיסכון. "עבודה מהבית חוסכת למעסיק 8% מההוצאות בשנה. זה שקול לחודש של הוצאות, מבלי לפגוע בשכר העובד", אומר אבי ניר, מנכ"ל חברת Compvision, העוסקת בייעוץ לחברות. ניר משוכנע שהתופעה איתנו כדי להישאר, אבל יש מי שרואה גם את הבעייתיות. "אם הייתי יו"ר של ועד עובדים בחברה, הייתי יוצאת עכשיו למאבק כדי להבטיח את זכויות העובדים, כי החיסכון של המעסיקים יגולגל עליהם", אומרת ד"ר טלי איכנולד־דביר, דיקנית הכשרת מנהלים ולימודי חוץ בבינתחומי הרצליה. "בסופו של דבר מדובר בתהליך שמשרת את החזק, ובמשוואה שלפנינו החזק הוא החברה, ולא העובד. עבודה מהבית תישאר בתחומים שמשרתים את המעסיקים, אבל היא תהיה לרעת העובד. המעביד יחסוך, ומצד שני לא יספק לעובד את הכלים שעד כה סיפק - המקום הפיזי, כלי עבודה, הוצאות".
סקר מיוחד שנערך על ידי גיאוקרטוגרפיה מעלה כי 69% מהעובדים בישראל מעוניינים להמשיך לעבוד מהבית, רובם תוך שילוב בין עבודה מהבית ועבודה במשרד. על פי סקרים באירופה, 80% מהעובדים מעוניינים להמשיך לעבוד מהבית.
ההשלכות של עבודה מסיבית מהבית מרחיקות לכת מעבר לעולמות העבודה. בעולם הנדל"ן למשל - עודפי שטחי משרדים להשכרה, ובתכנון של ערים - פחות מרכזי ערים ואזורי משרדים שמתרוקנים בשעות הערב, פחות ערי שינה שתושביהן יוצאים בבוקר וחוזרים בערב. ד'"ר רינה דגני צופה משבר בתחום הנדל"ן המשרדי וירידה של 20%־25% בהיקף הביקוש, "בדומה למשבר הגדול של 2008. אם כי חלק מהביקוש ישוב לעלות".
המגמה הנדל"נית הזאת לא כוללת את כולם. מיקרוסופט ישראל, שכל 2,000 עובדיה מתפקדים היום מהבית, ממשיכה במרץ בתוכניות לפתיחת המרכז היוקרתי שלה בהרצליה, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. "אין לנו שום תוכנית לשנות או להקטין את המקום", אומרת אריאלה שינא, סמנכ"ל משאבי אנוש במיקרוסופט ישראל, "כי אנחנו מגייסים עובדים חדשים, כי החברה ממשיכה במסע רכישות של חברות נוספות, וכי אני שומעת בדופק הארגוני הישראלי והעולמי שעובדים רוצים לחזור להיפגש, לא להפסיד את חוויית מקום העבודה, אבל לא רוצים חמישה ימים על הכביש". שם המשחק הוא שילוב, גם וגם.
עבודה מהבית מאפשרת הקלה של העומס בכבישים. סקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלה שעבודה מהבית, ולו חלקית, של המגזר הציבורי, תביא לחיסכון של 4 מיליוני שקלים בהוצאות חניה ושל 21 מיליוני שקלים בהוצאות נסיעה, וכן חיסכון בהוצאות הנובעות מזיהום אוויר, גודש, רעש, תאונות דרכים ובלאי תשתיות הכבישים, הנאמדות ב־11 מיליוני שקלים מדי שנה. ועדת מומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ושל משרדי התחבורה והגנת הסביבה פירסמה באפריל דוח, שבמסגרתו היא ממליצה לקדם תוכנית לאומית לעידוד עבודה מרחוק. הוועדה קבעה כי יש בכך כדי להעלות את התועלת המשקית עד כדי 850 מיליוני שקלים בשנה.
מַעבר לעבודה מהבית ייתן את אותותיו גם על שורה של ענפים ועסקים. שוק ההסעדה המוסדי (המספק מזון למקומות עבודה), למשל, כבר ירד בכ־25%. עוד ענפים שיושפעו הם שוק צורכי המשרד וענף האופנה.
שיחות רבות שקיימתי עם עשרות מעבידים מגלות שיש מודעות וקשב לטרנד, אבל לא כולם יאמצו את המודל, ומסיבות שונות. מיכל דן־הראל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, היא חסידת העבודה מהמשרד, ואף שבה אליו בשמחה. "99% מ־700 העובדים שאנחנו מעסיקים ו־10,000 שעובדים אצל לקוחותינו בשלל ענפים, חזרו לעבוד במשרדים ובמקומות העבודה. לא קיבלנו בחודשיים האחרונים אף בקשה לעובדים מהבית או לעובדים המשלבים עבודה מהבית, אם כי הנושא נמצא בהחלט על השולחן".
משה ספדיה, האדריכל הידוע, משוכנע שאין תחליף ליצירתיות שקורית במשרד. בראיון טלפוני ממשרדו בקיימברידג' ארה"ב הוא אומר: "אנחנו עובדים על פיתוח מרכז חדש לפייסבוק, ועל המטה הראשי של חברת הנדסה גדולה בסינגפור. שלושה חודשים עבדו כולם מהבית. למדתי שבתחומים יצירתיים כמו אדריכלות, עבודה מרחוק אפשרית כשמדובר בעבודות רוטינה, אבל בשלב היצירתי - המשימה בלתי אפשרית. היא דורשת את השיח והמפגש פנים אל פנים".
הפגיעה ביצירתיות חוזרת על עצמה כבעייתיות של העבודה מהבית גם בדבריהם של אחרים. "אנחנו רגילים להיכנס אחד לחדרו של השני להחליף רעיונות, אולי כי אנחנו אנשי אולד סקול", אומר אלי דגני, מנכ"ל "קודקוד", יצרנית ויבואנית הצעצועים. גם רוית קלוד, מנכ"לית מרס ישראל, שאימצה את מדיניות החברה העולמית לעודד עבודה מהבית, עדיין מאמינה "שהטכנולוגיה לעולם לא תוכל להוות תחליף למפגשים אישיים המעוררים חשיבה יצירתית, חדשנות, חיבור רגשי ומחויבות למקום העבודה".
ספדיה מעלה בעיות נוספות: "להורים עם ילדים היה קשה לעבוד בבית בגלל ההפרעות. המבוגרים התלוננו על הבדידות בבית". ולמרות זאת, הוא משוכנע שהכיוון הכללי הוא שילוב עבודה מהבית ומהמשרד.
ניסים אלון, מנכ"ל קופת חולים לאומית, הוא חסיד של עבודה מהבית או עבודה משולבת, אבל מצביע על בעיה: "עבודה מהבית יכולה ליצור מתח בארגון שלא יכול לאפשר לכל עובדיו את הבחירה. מה תאמר מזכירה בלשכה שלי, שחייבת להיות במשרד, כשהיא רואה את עובדות הנהלת החשבונות שיכולות לעבוד מהבית? לאורך זמן אני סבור שבמקומות עבודה מהסוג הזה לא ניתן לתת לסקטור מסוים לעבוד מהבית כל השבוע".
העבודה מהבית מדגישה הבדלים מעמדיים, מזהירה ד"ר טלי איכנולד־דביר, "בין העובד המבוסס, שיש לו חדר ייעודי לעבודה בבית, לבין העובד קשה היום שאין לו, ולסטודנט הצעיר שרץ להורים או לבית הקפה כדי למצוא מקום לעבודה. מציאת תנאי עבודה סבירים ושווים הינה למעשה באחריות המעבידים, האם הם יעשו זאת?" ד"ר איכנולד־דביר חוששת שלא.
החשש מיצירת מעמדות גרם למפעלים רבים, במיוחד בתחום המזון, להחזיר את כל העובדים, כולל עובדי המטה, לשטח, כך לדברי הפסיכולוג ד"ר אלדד רום, יועץ לחברות טכנולוגיה, שעובד עם שורה של חברות מקטגוריות שונות בישראל. בנוסף, הוא אומר, היעדר מפגש חברתי במרחב הפיזי פוגע בחוויית החיבור של האנשים לארגון. "בכך אנחנו מייצרים דור של פרילנסרים. העובד הופך להיות יחידת עבודה עצמאית. קל יותר יהיה לפתות אותו לעזוב למקום אחר".
ענפי ההיי־טק והתקשורת נותרו עם הכמויות הגדולות ביותר של עובדים מהבית. בעיקר חברות בינלאומיות וסטארט־אפים. 2,000 עובדי מיקרוסופט עדיין בבית כאמור, כמו יותר מ־300 עובדי פייסבוק. בגוגל לא התקבלה החלטה לגבי העתיד. מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, פרס את חזון העתיד שלו, שעל פיו 50% מעובדי החברה יעבדו מהבית. 780 עובדי סיסקו ישראל, העוסקת בטכנולוגיות מידע, בבית, למעט משימות קריטיות הדורשות הגעה לאתרים. "סיסקו הייתה אחת מהחברות הראשונות שעברה לעבודה מרוחקת עוד לפני הקורונה", מציין אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. אי־ביי העולמית עברה עם כל עובדיה, כולל מחלקת המחקר והפיתוח בישראל, לעבודה מהבית, נכון להיום עד ספטמבר.
במוקדים הטלפוניים לשירות ומכירה המגמה מעורבת. המעבר לעבודה מהבית לא תמיד אפשרי, וחלק גדול מהמוקדנים מוחזרים לעבודה במשרד. יכולת הטיפול מרחוק, הפיקוח והשליטה של מנהלי המשמרות על העובדים קשה יותר, ומרבית המועסקים הם צעירים שמתגוררים אצל הורים או בדירות עם שותפים, ועבודתם (דיבור בלתי פוסק בטלפון) הופכת סיוט לבני הבית. בנוסף, עבודה יחד במוקד מכניסה תחרויותיות ומוטיבציה - אלמנט בולט בעבודת המוקדים האלה. אבל ב־AIG ישראל נראה שאין בעיה לעבודה מלאה מהבית של כל 750 העובדים. יעל נדב, סמנכ"לית משאבי אנוש ב־AIG ישראל, צופה שבשנה הקרובה תמשיך העבודה המשולבת.
ענף הביטוח עבד ברובו מהבית בשיא הקורונה, וכרגע הוא עובר תנודות קשות. השבוע נודע על פיטורי 350 עובדים בהפניקס, שחלק גדול מעובדיה ממשיכים גם היום לשלב עבודה בבית ובמשרד. גם בחברת איילון הולכים על שילוב, ובימים האחרונים אישר מנכ"ל החברה אריק יוגב להתחיל פיילוט של שילוב עבודה בבית ובמשרד בשש יחידות בחברה. בחברות הביטוח הדיגיטליות המעבר לעבודה מהבית הוא טבעי.
במפעלי מזון וייצור השילוב של עובדי ייצור ומטה מאתגר את אופציית העבודה מהבית, שכן עובדי הייצור חייבים להגיע למפעל. בסניפים הישראליים של החברות הבינלאומיות הנטייה לשלב עבודה מהבית חזקה יותר, כחלק ממגמה עולמית. ביוניליוור ישראל, שרוב עובדי המשרדים שלה עדיין עובדים מהבית, בוחנים המשך עבודה מהבית בחלק מימי מהשבוע. בשטראוס ישראל, מתוך 5,100 עובדים, 1,250 עובדים כרגע מהבית באופן מלא או חלקי, בשטראוס מים - 204 מבין 600 העובדים. "למדנו להיות גמישים יותר, לנהל תהליכי קבלת החלטות מהירים. החופש הביא להעצמה אישית. אנחנו פתוחים לבניית מודלים של עבודה מהבית למשרות מסוימות לפרקי זמן מסוימים גם ביום שאחרי", אומרת אלונה מגור שוהם, סמנכ"לית משאבי אנוש. בתנובה הרוב הם עובדי ייצור, לוגיסטיקה ומכירות, שלא יכולים לעבוד מהבית. בשיא הקורונה כ־350 איש - כ־70% מעובדי המטה וחלק מעובדי השירות - עבדו מהבית. רובם חזרו למשרדים. בימים אלו בוחנת החברה אפשרויות לעבודה מהבית.
בחברת הקוסמטיקה לוריאל ישראל הפעילו לפני הקורונה מדיניות בינלאומית שהגדירה יום עבודה מהבית אחת לשבועיים לכולם. היום הם עובדים בארבע משמרות, כל משמרת מגיעה לשבוע לעבודה, והשאר עובדים מהבית. ייתכן שמכסת העובדים מהבית תגדל בהמשך. גם בד"ר פישר יבחנו אחרי הקורונה אפשרות לעבודה מהבית של עובדי המטה. בטבע, חברת התרופות הגדולה, הנהיגו עוד לפני הקורונה יום עבודה שבועי מהבית לפי התפקיד, אך למעלה מ־70% מהעובדים, ברובם עובדי ייצור ומעבדות, חייבים להגיע לעבודה. מי שתפקידו מאפשר לו לעבוד מהבית, יכול לעשות זאת יומיים־שלושה בשבוע.
בתחום שירותי הבריאות, מחקרים שערכה חברת "פמי פרימיום", המפעילה את התשתית הלאומית לרפואה מרחוק עבור משרד הבריאות, בתי החולים, קופות החולים וארגונים שונים, העלו כי גם רופאים שהסתייגו מרפואה מרחוק מעדיפים היום לתת כך שירות. לפי מחקרים, 80% מהביקורים אצל רופא אינם מחייבים בדיקה פיזית. בקופות החולים הקורונה האיצה את תהליך הדיגיטציה. נשים בהיריון מספרות כי תם הביקור החודשי הרוטיני אצל רופאת הנשים. הגינקולוגים מסתפקים בשיחות טלפון, בהעברת המלצות לבדיקות במייל, ובדיון על התוצאות. חלק גדול מביקורי האבחון אצל פנימאים, רופאי אף אוזן גרון ועוד נעשים בצ'טים.
"הפקת לקחים מהחודשים האחרונים מלמדת כי אנו מתמודדים עם מטופל חדש, שרוצה לקבל את כל מה שניתן באמצעות הסלולרי, ועם מטפל חדש, שמאמץ במהירות טכנולוגיות חדשות לאבחון וטיפול מרחוק", אומרים בכללית.
הכללית, שתיפעלה עוד לפני הקורונה מאות עמדות עבודה מהבית במוקדים שונים - אחיות 24 שעות ביממה, שירות לקוחות, שירותי ייעוץ שונים: דיאטניות, ייעוץ ראשוני בהתפתחות הילד ועוד - בוחנת כעת מספר מודלים להרחבת העבודה מהבית. מכבי נערכה לעבודה מהבית לפני הקורונה, ובשיא כרבע מעובדיה עבדו מהבתים. בזמן הקורונה שודרגה העבודה מרחוק, וכעת נערכים בקופה לעבודה מהבית לקראת החורף. גם כיום עדיין עובדים מאות עובדים מהבית. במאוחדת 500 מבין 1,200 הרופאים, הדיאטנים ונותני הטיפול עושים זאת גם מהבית. ואילו בלאומית בשיא הקורונה עבדו מהבית 30% - כ־800 מעובדיה. במאי הנחה מנכ"ל הקופה, ניסים אלון, להותיר 10%־15% מהעובדים בעבודה מהבית או משולבת. "קבעתי קריטריונים - מי שרוצה, יכול ומתאים, שיעבוד מהבית. הנהלות, רופאים, דיאטניות, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים".
אחד התחומים שעבר כמעט כולו לעבודה מהבית בזמן הקורונה הוא המקצועות החופשיים - עריכת דין, רואי חשבון ועוד. עם זאת, כשמדובר בתיקים משפטיים או בהכנת מאזני חברות, יש תפקיד לניירת רבה ולעבודת צוות וסיעור מוחות, שמסובך יותר לעשות מהבית. במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', המונה 350 עובדים, חלקם ממשיכים בעבודה משולבת. "מרבית העובדים מעדיפים להמשיך מהבית, והמגמה שלנו היא לאשר", אומר ירון יצחק, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת ארליך, המתמחה ברישום פטנטים וקניין רוחני. במשרד עוה"ד גדעון פישר, המעסיק עשרות עורכי דין, מעדיפים לעומת זאת עבודה בקפסולות מאשר עבודה מהבית. עו"ד פישר: "העובדים היו אלו שהביעו את רצונם לשוב לעבוד מהמשרד. ככל שהנתונים יחמירו, אנו שוקלים לעבור לעבוד בקפסולות".
הבנקים מגבשים תוכניות לאפשר לעובדים עבודה משולבת מהבית ומהבנק בעתיד, מה שמשתלב במגמה העיקרית של סגירת סניפים ומעבר לדיגיטל. במזרחי־טפחות רק 25% מתוך 1,300 עובדי המטה עובדים מהבית. "הבנק חקק על דגלו את הבנקאות האישית והאנושית, שעל פיה עובדי הסניפים אמורים להיות בסניף", מסביר בני שוקרון, דובר הבנק.
השמרני ביותר מבין מגזרי המשק הוא המגזר הציבורי, שנכון להיום לא מאפשר עבודה מהבית. אבל אפילו שם משהו מתחיל לזוז. בראשית החודש נודע על יוזמה שמקדם מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, הקוראת לאפשר לעובדי המגזר הציבורי לעבוד יום אחד מהבית. כ־850 מנהלים ממשרדים שונים ומהרשויות המקומיות חתמו על עצומה ברוח זו, ונציבות שירות המדינה ואגף השכר באוצר מגבשים המלצות. השבוע גם הוגשה בכנסת הצעת חוק של חברי הכנסת מיקי חיימוביץ' ורם שפע לעידוד המגזר הציבורי לאפשר עבודה מהבית.
(סקר Compvision)
למעביד:
† חיסכון בעלות שכר העובד, השווה בערכו לחודש משכורת בשנה, לפי הסעיפים הבאים (טווח הסכומים מתייחס ל־3 רמות שכר: 13,200 שקל, 20,400 שקל ו־36,400 שקל. ככל שהשכר גבוה יותר, החיסכון למעביד עולה):
† הוצאות מחשב (רכישה אחת לשלוש שנים): 6,000־8,000 שקל לעובד
† תוספת 1־2 שעות עבודה במקום שעות נסיעה: 333־1,680 שקל לעובד בחודש
† ארוחות/חדר אוכל (לפי 24 ימי עבודה בחודש): 720־960 שקל לעובד לחודש
† הוצאות נסיעה (נסיעה, דלק, כבישי אגרה): 271־900 שקל לעובד בחודש
† שכר דירה ודמי ניהול משרדים: 360־430 שקל לעובד לחודש
† הוצאות תקשורת (אינטרנט, תמיכה, טלפון): 150 שקל לעובד בחודש
† צורכי משרד, מזגנים, חשמל, מים, ניקיון ועוד: 60־90 שקל לעובד בחודש
לעובד (לפי 3 רמות השכר הנ"ל):
† חיסכון בהוצאות נסיעה, דלק, ביגוד ועוד: 8%־8.2% פחות
† תוספת שעות פנויות, שיכולות לשמש לעבודה: 711־1,680 שקל לעובד לחודש
† חיסכון בהוצאות בייביסיטר — 450־600 שקל בחודש
† חיסכון בנדל"ן הנובע מהאפשרות לעבור לגור בפריפריה — משמעותי לגרים בשכירות או לרוצים להגדיל את שטח מגוריהם
† חיסכון במספר הרכבים במשפחה
† עם זאת, יש להביא בחשבון את הוצאות העובד כתוצאה מעבודה בבית: אוכל, צורכי משרד, חשמל וכו'. לדברי עו"ד ורו"ח יום טוב אבדי, ממשרד אבדי ושות', "הוצאה מותרת לניכוי במס הכנסה רק אם שולמה במטרה לייצר הכנסה. כלומר, כשזוהי הוצאה עסקית. אלא שבבית ההוצאות הפרטיות והעסקיות מתערבבות. יש כללים המאפשרים תביעה על החלק היחסי. למשל, עובדים בחדר אחד מבין ארבעה, דורשים ניכוי של 25% מהשכירות. אם המעביד מממן חלק מההוצאות, כמו חשמל, שכירות, ארנונה, השיקול הוא מי "הנהנה העיקרי" מכך. אם הנהנה העיקרי הוא העובד, הוא ימוסה. אם הנהנה העיקרי הוא המעביד, העובד לא משלם. על מחשב נייד מקובל שלא ישלם. על טלפון נייד, רכב ואפילו אוכל — ישלם.
למעסיקים:
† בניהול עבודה מהבית קשה יותר לאתר מי נזקק לעזרה. לכן הקפידו על ניהול מסודר: פעמיים ביום, רצוי בתחילת יום העבודה ובסופו, נהלו שיחה קצרה עם העובדים בטלפון או בזום, ולא בווטסאפ, לוודא מה עשו ביום הקודם, או היום, היכן הם זקוקים לעזרה, תוך החלפת חוויות.
† מאחר שלא נמצאים בקשר עין ודיבור, חשוב במיוחד להיות ברור ככל האפשר בהסבר המשימות והמטלות.
† זה פורמט עבודה שמחייב אמון. צרו מנגנונים שמספקים שקיפות גבוהה מבלי לתת תחושה של חוסר אמון.
† בקשו מהעובדים לדווח לכם יותר, כדי להימנע מתשאולי יתר מצידכם, היוצרים תחושה של חוסר אמון.
† בגלל הגבלות הזום, פגישות הנעשות דרכו מחייבות שיטתיות ומתודיקה מוקפדת (לא להיכנס לדברי אחרים וכו'), וכן שמירה על לוחות זמנים.
† מה שלמדתם כשסיימתם מינהל עסקים לא מספק היום. רעננו את היכולות הטכנולוגיות שלכם, השתלמו גם בהופעה על מסך.
לעובדים:
† כדי להחזיר את תחושת השליטה שאבדה לנו, צרו שגרה עבודה ברורה, עם שעת התחלה קבועה, ורצוי לא בפיג'מה (נחמד בהתחלה אבל מפחית פרודוקטיביות).
† צרו פינת עבודה מוגדרת, שקטה ונוחה לכם ולסביבתכם, שאין להפריע לכם בה, אלא בעיתויים שנקבעו מראש או במקרי חירום.
† קבעו שעות עבודה כדי למנוע את הזליגה בין העבודה והבית, שמייצרת הארכה של ימי העבודה ברמות בלתי נסבלות. היזהרו במינון יתר של שיחות זום וּוידיאו.
† אבא/אמא עובדים מהבית? הקצו פסקי זמן קבועים לארוחות ולהפסקות עם הילדים.
† אל תשכחו לזוז והרבה: נצלו שיחות עבודה ארוכות בטלפון להתהלכות, גם מחוץ לבית, והקפידו על פעילות גופנית.
† השקיעו בקשרים החברתיים - צורך פסיכולוגי חשוב, שמיטשטש בקלות בתקופה זו בפרט, ובעבודה מהבית בכלל.
† בררו באילו הוצאות מוכן המעסיק להשתתף: אוכל - לא מעט מעסיקים ציידו ומציידים גם עובדים מהבית באפליקציות ו"ארנקים חכמים" המאפשרים הזמנת אוכל במסעדות וברשתות מזון מהיר גם מהבית. בחנו אפשרות לקבל תלושי סופרמרקט. שלא לדבר על ציוד משרדי, מחשב נייד, כיסא, חיבור אינטרנט. ב־AIG ישראל, למשל, נתנו לעובדים מענק של 500 דולר לכיסוי ההוצאות החריגות של עבודה מהבית.
(הטיפים בסיוע מיכל דן־הראל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, ד"ר אלדד רום, פסיכולוג ויועץ לחברות טכנולוגיה, ד"ר טלי איכנולד־דביר, חוקרת בתחום מינהל עסקים, לימודי חוץ והכשרת מנהלים ב"בינתחומי")
