כבד, איטי וכל כך הרבה אקשן

בהיתי בחוסר אמון במסך שהציג בפני את נתיב הטיסה אל המטרה. לא יכול להיות - האם הם באמת מתכוונים שנגיע שוב להמבורג? ועוד בהפצצת יום?! הפעלתי את הסרטון שמצלם את אזור המטרה – לא היה בו שום דבר שעודד את רוחי, נהפוך הוא. המטרה היתה אמנם בתי זיקוק, אבל קשה מאד לזיהוי, שכן התחבאה לה בתוך אזור תעשיה די גדול, וכאילו אין מספיק צרות, האזור אמור להיות מכוסה כמעט לגמרי בעננים.

נראה שמזלי הטוב, אשר מלווה אותי ב-CAMPAIGN הנוכחי הולך להשתנות, חשבתי נוגות, בעודי משתרך בכבדות עם העכבר וכל שאר הציוד הכבד בדרך למפציץ, מטייסת 367, שעל חרטומו התנוסס סמל הגולגולת הצהובה המפורסם שלנו.

!!!Bandits, bandits at 7 O’clock high

רעם הבס המונוטוני של ארבעת המנועים כמעט הרדים אותי, אבל איכשהו, מבעד לשרעפים, קלטתי התראת קירבה של מיירטים גרמניים.

תפסתי את מקומי בצריח המקלען התחתון – שמהווה לדעתי את המקום המסוכן ביותר באווירון - לקחתי מהמחשב את השליטה, ועל רקע העננים הלבנים, השדות הירוקים והאגמים הכחלחלים, התחלתי לסובב את הצריח באיטיות בחיפוש אחר מטרות.

!!!Bandits, bandits at 7 O’clock high, צעקה צרודה במערכת התקשורת הפנימית של המטוס, הסירה מעלי את אחרוני קורי השינה והעירה אותי סופית.

"אוי, הם הולכים להגיע מלמעלה, ואין זמן לעבור לצריח העליון!", החלטתי בזריזות לתת למחשב לטפל בהם, בעוד שאני אמתין להם בסבלנות למטה, וכשהם יסיימו את היעף, או אז הם יטעמו מעט מהעופרת המרוכזת שלי, ויבינו שוב, בדרך הקשה, למה המטוס מכונה "מבצר מעופף".

אני מתרכז, מקשיב לקשר, מדמיין את מיקומם המרחבי יחסית למטוס, ואכן, צלליתם המוכרת של שני 262ME מתגלה מעט משמאל וחוצה את האופק למטה.

הנה הם נופלים

אני מפנה את צמד הקנים, סוחט את ההדק והכדורים הנותבים מציירים קשת יפהפיה בשמים, אבל הפוגעת הרחק מאחורי המיירטים.

!Shit, שכחתי את נושא המהירות היחסית שבינינו. הפעם לא אטעה, אני מקדם את ההיסט של הכוונת ושוב סוחט את ההדק.

יש!, הניסיון השני מצליח ואף מעלה עשן מהמסרשמיט האחורי, אשר שניה אחר כך מסתחרר ומתחיל בצלילתו הארוכה למטה. אני מחפש את המוביל, ומגלה שגורלו דומה לזה של חברו, אך הפעם באדיבותו של מטוס הליווי (מוסטנג) המופעל על ידי המחשב.

זולל משאבים

ההתקנה של הסימולטור זורמת יפה, מלווה בסיפור אמיתי של אחד מאלו שהצליחו לשרוד, אבל זללה משאבים בצורה מוגזמת לחלוטין. התקנתי את המשחק על 433 P II, וכרטיס מסך טוב מסוג II VOODOO, חומרה אשר עומדת יפה מעל המינימום הנדרש, אבל חבל"ז - הביצועים לא אפשרו הנאה כלשהי מהמשחק.

החלטתי לנסות התקנה על חומרה חזקה יותר - P III 800 וכרטיס 5 VOODOO. הפעם הביצועים היו בהחלט סבירים יותר, אם כי לא מעולים. בקיצור, משחק כבד מאד.

הגרפיקה מעולה, השקעה מדהימה בפרטים, אבל חוסר איזון משווע. מצד אחד, בתצוגת מכשירים של הטייס או של טייס המשנה, ניתן להפעיל על ידי העכבר כמעט כל מפסק, (כולל מקשים שחצי מהמשתמשים לא יבינו את חשיבותם, או משמעותם – כפתורי הנצה למנועים, משאבת עזר חשמלית וכו'). מאידך, כאשר עוברים להטסה ידנית של המפציץ, או של המלווים, או של המיירטים (הגרמניים), האכזבה רבה. המטוסים מתנהגים כמו סימולטורים מהדור הישן, שכל Flight Simulator של חברת Microsoft אוכל בלי מלח, (מבחינת התחושה בקוקפיט).

לכן לקח לי בדיוק חמש דקות לעזוב את מושבי הטייסים, להשאיר מלאכה משעממת זו למחשב, ולעבור לאקשן האמיתי – מפעילי המקלעים למינם.

אי אפשר להפעיל את הסימולטור – שנראה ממבט ראשון מסובך אימים – ללא קריאת חוברת ההפעלה. אגב, היא ממש טובה, אבל לאחר שקלטת את הרעיון המרכזי, ההפעלה בהחלט סבירה ומלווה בטריקים קטנים שעוזרים לא מעט.

אבל נחזור להפצצה

אנו ממש קרובים למטרה, והכל הכל תלוי בי. אני מדלג בין שתי העמדות החשובות ביותר ברגע זה, עמדת הנווט ועמדת המטילן.

למרות העננים, הצלחתי להזדהות, הכנסתי בזריזות שינויים אחרונים בנתיב וקפצתי לעמדת המטילן.

בתצוגת המכשירים החל אט אט להיסגר הטווח, שני הסמנים החלו מתקרבים זה לזה, ההתרגשות גוברת, ומעט לפני שהופיעה המטרה בעינית, נדלקה הנורית האדומה והפצצות יצאו לדרכן. לחצתי מיידית על מקש 6F (שמאפשר לראות את מעוף הפצצות), ולא יכולתי להסתיר את הסיפוק הרב שחשתי כשראיתי את המטרה מתפוצצת לאלפי רסיסים.

האופוריה נקטעה על ידי רעש של פיצוץ חזק, המלווה בטלטלה נוראית של המטוס. החיוך המרוח על שפתי נמחק באחת, והזכיר לי שבמשך חמש הדקות האחרונות התלוו לטיסה רעשי התפוצצויות של פגזי נ"מ, שהלכו והתקרבו למטוס, ונראה שבסוף השיגו אותו.

קפצתי לתא הטייס כדי לבחון את הנזק, וחשכו עיני – חצי מהכנף הימנית נקרעה, מנוע מס' 4 שבק חיים, ולחץ השמן של מנוע 3 רומז שגם הוא יצטרף אליו בהקדם.

הצלחתי לייצב את המטוס, ואיכשהו להמשיך בהטסה, תוך שאני שולח את טייס המשנה להגיש עזרה ראשונה למקלען גוף ימין, אשר סבל מדימום קשה וקיטר נוראות בקשר הפנים.

המהירות כמובן ירדה פלאים, וכך החל להיפתח פער הולך וגדל בינינו לשאר בני המבנה שכבר לא יכלו לספק לנו הגנה היקפית .

מבנה מסרשמיטים החליף מבנה של פוקה וולף וחוזר חלילה, וכולם לא מתעייפים ומנסים לזנב בנו ולקחת מאתנו את ההצלחה במשימה. הדרך הביתה היתה ארוכה ומתישה, ולעיתים גרמה לי להרגיש כמו סנטיאגו מהסיפור "הזקן והים", כאשר הכרישים מזנבים בו ללא הרף ומשאירים את נצחונו ההרואי ריק מתוכן.

לא אבאס אתכם ולא אספר לכם שבמקום לתת למחשב להשלים את המלאכה, לקראת הנחיתה, לקחתי ממנו את ההגאים של המטוס הפצוע, וברגע של חוסר תשומת לב, הזדקרתי בפיינל ונכנסתי באדמה תוך תצוגה אורקולית מרשימה.

השורה התחתונה

משחק מצוין, כבד לאללה, מאוד מושקע ויפה לעין, אבל הוא יותר משחק תפקידים של צוות מפציץ מאשר סימולטור טיסה, ולכן, למי שמחפש את ההתרגשות, אקשן וכו' – יקבל תמורה מלאה לכספו. למי שמחפש הטסה – נא לחפש במקום אחר. אגב, כבד - כבר אמרנו?

* B-17 Flying Fortress 2 נוצר על ידי Wayward Studios, יצא תחת מותג Microprose בדצמבר, ואסף ציון ממוצע של 79 אחוזים ב-24 ביקורות.