חריגות שכר בבנק ישראל ב-1999

עשרות עובדים בכירים בבנק ישראל יעברו בקרוב הליך של שימוע ביחידת השכר באוצר ויידרשו להחזיר תוספות שכר שקיבלו שלא כדין בשנת 1999. כך הודיע היום (א') הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, עם פירסום דו"ח השכר השנתי בשירות הציבורי (ניתן לראות את הדו"ח המלא בלחיצה על הקישור המתאים בטור הימני, תחת הכותרת "אתרים קשורים").

מהדו"ח מתברר כי לא פחות מ-55 עובדים בכירים בבנק ישראל קיבלו בשנת 1999 תוספות שכר חריגות. שכרם החודשי הממוצע של עובדים אלה נע בין 33 אלף ל-42 אלף שקל ברוטו.

רכלבסקי הבהיר כי כלל לא ברור שהאוצר יאשר את הסכם השכר החדש בבנק ישראל וכי הנושא יועבר להכרעת שר האוצר, סילבן שלום. לדבריו, מתן קידום בדרגה לכ-30% מעובדי הבנק עלול ליצור נורמה לא ראויה.

חברת החשמל בראש

דו"ח השכר של האוצר מקיף 683 גופים בשירות הציבורי הנתמכים על ידי תקציב המדינה, שעלויות השכר בהם הסתכמה בקרוב ל- 31 מיליארד שקל. בכ- 21% מהגופים נמצאו חריגות שכר, לעומת כ- 40% בדו"ח הקודם. למעלה ממחצית הגופים שבהם התגלו חריגות שכר הן רשויות מקומיות.

מנתוני הדו"ח עולה התמונה הבאה: השכר הגבוה ביותר לעובדים הבכירים ברשויות המקומיות ניתן בשנת 1999 לעובדי בית חולים איכילוב של עיריית תל אביב - 35,174 שקל ברוטו בממוצע לחודש. בעיריית ירושלים השתכרו 17 עובדים בכירים 31,511 שקל ברוטו בממוצע לחודש. בראש טבלת החברות העירוניות ניצבים שני העובדים הבכירים במרכז הירידים והקונגרסים, עם שכר חודשי של 41,547 שקל ברוטו.

כל אחד מ- 11 העובדים הבכירים בחברת החשמל השתכר בשנת 1999 מדי חודש 45,763 שקל ברוטו.

בראש טבלת התאגידים ניצבים בכירי בנק ישראל, עם שכר חודשי ממוצע של 42,621 שקל ברוטו.

המועצה הדתית שבה הכי משתלם להיות עובד בכיר היא זאת של פתח תקווה, שבה השכר הממוצע של בעל השכר הבכיר ביותר היה 21,021 שקל ברוטו.

בבזק הסתכם שכר הבכירים ב- 39,493 שקל, ברשות הנמלים והרכבות ב-38,396 שקל ברוטו, בבתי הזיקוק ב-37,899 שקל ברוטו ובחברת אל-על ב-37,247 שקל ברוטו.

גם העובדים הבכירים במוסדות האקדמיים לא קופחו. תשעה העובדים הבכירים באוניברסיטה העברית השתכרו בממוצע 36,121 שקל ברוטו. באוניברסיטת תל אביב הסתכם השכר הממוצע של 26 העובדים הבכירים ב- 35,449 שקל שקל ואילו בטכניון השתכר כל אחד מ- 15 הבכירים ביותר 33,956 שקל שקל.

תגובת בנק ישראל

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי כל החריגות, לכאורה, אשר נובעות מהשינוי בשכרם של 55 עובדים, נובעת מקידום של עובדים אלה בהדרגה, בתקופת ההשוואה. מידע זה נמסר, לדברי הבנק, לממונה על השכר עוד ביולי 2000.

עוד מבהירים מבנק ישראל, כי רמת השכר בבנק ישראל מוסברת, במידה רבה, על ידי אופי המשימות המוטלות עליו המחייב ריכוז בשיעור גבוה משמעותית של בעלי השכלה אקדמאית, ביחס לסקטור הציבורי, דבר שיש לו השלכה על מספר הבכירים בבנק יחסית לכלל העובדים. כך, למעלה מ- 51% מהעובדים הם בעלי תואר אקדמי, ומהם למעלה מ- 65% בעלי תואר שני ושלישי. בבנק ישראל ציינו עוד, כי הנהלת הבנק מפעילה לאורך זמן מדיניות של צימצום בכוח אדם והתייעלות.