ביתי הוא מבצרי

בחוזי שכירות רבים יש סעיף, שהוא סתום לחלקנו, האומר כי חוק הגנת הדייר לא יחול על ההסכם. אין מדובר במזימה של עורכי-הדין נגד חסרי ההשכלה המשפטית שבינינו, אלא בחוק ארכאי שמקורו בפקודה מנדטורית משנות ה-40.

החוק קובע בעיקרו פיקוח ממשלתי על גובה שכר הדירה, כך שהדייר המוגן נהנה משכר דירה נמוך מאוד שבין 10% ל-20% ממחיר השוק. החוק גם מטיל מגבלות על פינוי הדייר לאחר תום תקופת השכירות.

בעידן הקפיטליסטי של היום קשה לבוא בטענות אל בעל דירה המבקש לקבוע כי חוק הגנת הדייר לא יחול על ההסכם שהוא עורך עם השוכרים. אבל בדירות לא מעטות בישראל, שהושכרו בשנות ה-40 וה-50, מתגוררים עדיין דיירים מוגנים. מדובר בכ-1.5% מכלל דירות המגורים בישראל (כ-23 אלף דירות).

בנוסף, יש כ-15 אלף מבנים שבהם פועלים עסקים בשכירות מוגנת. עבורם, ועבור מתעניינים אחרים, ליקטנו כמה מעיקרי החוק, בהתבסס בין היתר על הספר "המדריך המשפטי השלם".

איך נוצר חוק הגנת הדייר?

על רקע העלייה הגדולה בשנות ה-40, נוצר מחסור בדירות להשכרה. בעלי הדירות ניצלו את הביקוש להעלאת דמי השכירות בצורה מופרזת. כדי להגן על הדיירים חוקקה פקודה מנדטורית, שבהמשך הפכה לחוק. הפקודה אסרה על בעלי הדירות להעלות את שכר הדירה כרצונם ולפנות את הדייר בתום תקופת השכירות.

האם כיום נחוץ לציין בחוזה שכירות שחוק הגנת הדייר לא חל עליו?

לא. בעבר דייר ששכר דירה נחשב כדייר מוגן, אלא אם בחוזה נרשם במפורש שלא. ב-1968 תוקן החוק, ונקבע ששוכר אינו נחשב דייר מוגן אלא אם נרשם במפורש שכן. היום נחשב לדייר מוגן מי ששכר את הדירה לפני שנת 53' ונהנה מאז ממעמד של דייר מוגן, מי ששכר את הדירה לאחר שנת 53' ולפני 20.8.68 (המועד בו הוחל התיקון לחוק), בתנאי שבחוזה לא כתוב במפורש שאינו מוגן, ודייר שנכנס לדירה אחרי 20.8.68 ובחוזה נקבע במפורש שהוא מוגן.

באילו מקרים ניתן להעביר את זכות המגורים בדירה על-פי חוק הגנת הדייר?

אם הדייר המוגן נפטר, יוכל בן-זוגו להמשיך להתגורר בדירה, בתנאי שהשניים היו בני-זוג והתגוררו יחד לפחות שישה חודשים לפני הפטירה. אם לנפטר לא היה בן זוג, יוכלו ילדיו או קרוביו האחרים הקבועים בחוק להמשיך ולהתגורר בדירה, גם זאת בתנאי שהתגוררו איתו לפחות שישה חודשים לפני פטירתו, ובזמן הפטירה לא היתה להם דירה אחרת למגוריהם. כשאין יורשים העונים על דרישות החוק, חוזרת הדירה לידיו של בעליה.

גם הדייר המוגן עצמו יכול למכור את זכויותיו בדירה לדייר אחר או לבעל הבית.

במקרים מסוימים מתיר החוק לפנות דייר מוגן: אם נטש את הדירה או עזב אותה בכוונה שלא לשוב אליה יותר, אם לא שילם שכר דירה, אם לא קיים תנאים מסוימים בחוזה, אם הזיק לדירה בזדון, אם הוא או אדם אחר ברשותו עשו שימוש בדירה למטרה בלתי חוקית, או הטרידו שכנים, אם הדייר השכיר את הדירה או חלקה והפיק רווח בלתי-הוגן לעומת דמי השכירות שהוא משלם, אם בעל הדירה זקוק לדירה לשימוש עצמי והודיע לדייר בכתב על נכונותו להעמיד לרשותו דיור חלופי.

האם בעל הדירה יכול למכור את זכויותיו בדירה שנמצא בה דייר מוגן?

כן. במקרה כזה מי שרוכש את הנכס קונה למעשה נכס תפוס. כמובן, הקונה יכול להיות הדייר עצמו.

פורסם ב"ידיעות אחרונות"; 11/2/00