כן לחופש הביטוי, לא לחופש הביזוי

הפורומים באתרי האינטרנט בישראל הפכו בשנים האחרונות למוקד חשוב של דיון אלטרנטיבי, משוחרר מהמסננים של התקשורת האלקטרונית והכתובה. מגזרים באוכלוסיה, שחשו שקולם לא נשמע והתקוממו נגד "התקשורת העוינת", זכו - בזכות הפורומים - להפוך בעצמם לתקשורת, מעין גרסה מקוונת ומורחבת של תוכנית הרדיו "יש עם מי לדבר".

בישראל, בה כלי התקשורת מוחזקים על ידי מספר קטן של גופים, הדיון הציבורי המתנהל בפורומים הוא חשוב וחיוני לרקמה העדינה של החברה, המסוכסכת והמקוטבת. גם אם צליליו של הדיון צורמים לעתים קרובות.

הכפשות ועלבונות

יחד עם זאת, הפורומים נקלעו למצב עגום ביותר בכל הנוגע למחיר המשולם בשל חופש הביטוי והבעת הדעה. חשוב לומר את זה: הפורומים בישראל הפכו למקום מופקר, לערי מקלט. דומה שנפרצו כל הסכרים ונחצו כל הגבולות האדומים. תחת המטריה של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, מתפרסמים בפורומים פרסומים הפוגעים בצינעת הפרט, אשר כוללים השמצות החורגות מדבר ביקורת סביר, הכפשות ועלבונות.

בקרוב יתבקש בית המשפט המחוזי לקבוע מהי מידת חופש הביטוי המותרת לגולשים ומהו הגבול העדין המפריד בין חופש ביטוי לחופש ביזוי והפקרות. השבוע הגיש העיתונאי יואב יצחק תביעה נגד ישעיהו רוטר, נעם רוטר, מפעילי אתר רוטר.נט ונגד הגולש משה הלוי, בגין פירסומים שפרסמו ב"רוטר.נט" ופגעו לכאורה בשמו הטוב (קישור לכתבה בנושא - מימין).

על פי כתב התביעה, הפרסומים בפורומים של אתר רוטר.נט השמיצו אותו והטיחו בו האשמות מבלי להביא לכך הוכחות או להביא את תגובתו. על פי היקף ואופי הפרסומים באתר, והעובדה כי תשומת ליבם של מפעילי האתר הוסבה לפרסומים ולמרות זאת לא הורדו, נראה כי קיימת סבירות לא קטנה כי בית המשפט יפסוק לרעת הנתבעים.

בית המשפט יתבקש לדון בשאלות מרתקות. למשל, כיצד ניתן להבדיל בין תכנים סאטיריים, הראויים להגנה מסוימת מפני לשון הרע לבין השמצות חסרות בסיס? האם הצבת קישור לאתר בהודעת פורום עשויה להחשב ללשון הרע?

כמו מה זה פורום?

סביר להניח, שעורכי הדין של יואב יצחק יבקשו להקביל בין אחריות עיתון לתכנים המתפרסמים בו לאחריות אתר אינטרנט על התכנים שמפרסמים המשתמשים בפורום שהעמיד האתר לרשותם.

באיזון הנדרש בין פרסום פוגע לבין חופש הביטוי, יש להעדיף את חופש הביטוי, גם אם מדובר בביקורת קיצונית ועולבת. עם זאת, הגיע הזמן שבית המשפט יאמר את דברו וישים קץ להפקרות בפורומים. ועדיין, עליו לעשות זאת בזהירות המתחייבת.

כדי לפסוק בעניינים הקשורים באינטרנט, מערכת המשפט נוהגת להקביל בין האינטרנט למדיום אחר. למשל, להקביל בין התכתבות ב-ICQ דומה לשיחת טלפון. אולם יש לקוות שבית המשפט יפעיל פרשנות יצירתית כדי להגיע למסקנה המתאימה לרוח הזמן ולא יחייב את מפעילי אתר באחריות גורפת בכל הנוגע לשון הרע לדברים שפרסמו גולשים בפורומים (להבדיל מתכנים המתפרסמים בעיתון מקוון).

משמעות פסיקה כזו תהיה חיסול רוב הפורומים באתרי האינטרנט בישראל, מאחר שהאתרים, שממילא מצויים בקשיים כלכליים, לא יוכלו להציב מפקחים שיעקבו אחר הודעות של גולשים במשך 24 שעות ביממה כדי ליירט הודעות פוגעות במידת הצורך.

מתבקשת פסיקה שתטיל על מפעיל אתר אחריות משפטית לתכנים פוגעים המתפרסמים תוך פרק זמן סביר מהזמן בו הופנתה תשומת לבו לכך. אם לא עשה זאת, ניתן לראות בספק הגישה עצמו כמפרסם.