שש דרכים לשיפור חווית הנהיגה

למוזיקת פופ, אתם יודעים, יש כוח רב. היא משחררת, מתסכלת, שולטת בנו ויכולה לקחת אותנו למקומות שבהם אין לנו שליטה (מוחלטת). מצד שני, צורך אנושי ראשון במעלה הוא להתאים את הצלילים הנכונים למצב רגשי מסוים ולפעילות היומיומית הנכונה. אם התאמה זו אינה מוקפדת, יכול להיווצר כאוס, והמוזיקה תהפוך למטרד: היא תעצבן, תנדנד ותנג'ס, ולא יהיה מנוס מלכבות את הסטריאו (או להפסיק לשמוע גלגל"צ).

מודעים לבעיה חריפה זו, החלטתי לקבץ למענכם, לקראת סוף השבוע, את ששת האלבומים האולטימטיביים לנהיגה. גולשים הסבורים כי הבחירות אינן ראויות או המעוניינים לתרום מידע חשוב לגבי אלבומים מומלצים נוספים, מוזמנים להוסיף את בחירותיהם ב"תגובה לכתבה".

1. תום פטי – Full Moon Fever

האלבום הזה של פטי מ-89' יהפוך את הגרוטאה שלכם למכונית רבת עוצמה, הכבישים הכי לקויים יהיו לאוטוסטרדה גרמנית חדשה והפקקים יעלמו מחייכם. זהו אלבום שנע במוטו אחד – יותר מהירות, יותר האצה ויותר עוצמה. פטי, יחד עם ג'ף לין, מפיק האלבום, כתב את השירים של החיים שלו, והפקיד אותם בידיו המיומנות של לין, שיצר שילוב מגניב ומוזר שנשמע כמו הבירדס פוגשים את פורינר. "נפילה חופשית", "I won't Back Down","רץ אל תוך חלום", "פנים בקהל" - כל שיר באלבום הוא פנינה לנהגים.

2. האבנים המתגלגלות – Tattoo You

אתם אולי לא זוכרים, אבל ב-81', כשהיו צעירים פוחזים בגיל 38, חזרו מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס אל חיינו עם אלבום מרגש שלכד רית'ם אנד בלוז וסול רווי פלצטים א-לה סמוקי רובינסון, שיכול גם היום להיות יעיל מאוד לשעת ויכוח במכונית, כזה שיכול להסתיים בסקס. האלבום מתניע עם "Start Me Up", ממשיך בוויכוח המעניין ב"עבד" (הוא לא רוצה להיות עבד שלה, כמובן) ובדאגה של ג'אגר ב-"Worried About You", ונגמר בהשלמה וראיה מפוכחת של החיים עם "מחכה לידיד/ה" המרגש עד דמעות. שם האלבום, אגב, יכול להיות הדבר הבא בקללות של נהגים.

3. נערי החוף – Endless Summer

כל מי שרצה להרוויח כסף ממוזיקה בתחילת שנות ה-60 צריך היה להבין את משמעותה של קליפורניה, ובריאן וילסון, מנהיג נערי החוף, הבין טוב מכולם. הוא קלט את הנוסחה הפשוטה: ככל שהצליל שזוף יותר, ככה הסינגלים טסים למעלה בטבלאות הבילבורד. בהתחלה הוא כתב שירים על חוויית הגלישה והפך את קליפורניה לשיח הציבורי, אבל בהמשך הוא התחיל לכתוב שירים על מכוניות, והם היו באמת פראיים: "Shut Down ", "Little Deuce Coup" וגם "I Get Around", שעסק בחבורות נערים משוטטות בחוסר מעש. לווילסון היה טריק: המכונית שלו תמיד היתה קטנה ומצועצעת, אבל עם חזה שופע והרבה חיוניות, כזאת שלא יכולה לאכזב. יותר מכל, היא דמתה למרלין מונרו שחוצה במעופה את אלדורדו. כן, זהו האלבום המושלם לכביש החוף.

4. הנשרים – "הלהיטים הגדולים, 1971-1975"

הפולק-רוק של הנשרים – גיטרות אקוסטיות, הרמוניות קוליות ומלודיות עמוסות מהלכים מקסימים – מאיץ לעיתים רחוקות בלבד למהירויות הגבוהות. הצליל האיזי-גואינג הזה בנוי לכבישים רחבים, מכוניות שקטות, נהיגה מתונה, בוטחת, עשירה ושבעה כמו קליפורניה של דון הנלי. אין מקום לטעויות; זהו צליל של דרכים פתוחות, של נסיעה מקצה העיר לקצה, של שיטוט לילי ממונע, של עזיבה במכונית את בל-אייר בואכה בברלי-הילס. הנשרים של "אשה מרושעת", "טייק איט איזי" ו"טקילה סאנרייז" – רק שלושה מהלהיטים היפים והאמיצים כאן – יקחו אתכם מתל-אביב לחיפה וחזרה תוך שאתם מרגישים שלרגע לא עזבתם את הייוויי מס' 1.

5. פליטווד מק – Rumours

האלבום השלם ביותר של הלהקה שבלעדיה שום כביש מהיר הוא לא חמאה מספיק. יהלומים נוצצים אחד-אחד, מ-“Dreams” (שיר מושלם לנטישת הבית ויציאה לדרך), עבור ב“-“Don’t Stop השחוק (להצטרף בתנועות ראש קצובות) וכלה ב-"Oh Daddy" (שקיעה יורדת על חניון הקמפינג), מדובר בבן-לוויה אידילי לכל נסיעה בין-עירונית ממושכת, בכל מצב רוח או צבירה.

6. ג'יילס פיטרסון - אוספים

צידה מומלצת לנהיגה, בעיקר בסיטואציות רומנטיות, עשויה לכלול הררי קלטות של תוכניות רדיו מוזיקליות אנינות, עם רוטב של דיבור אינטיליגנטי בצד. למגיש והתקליטן ג'יילס פיטרסון יש תוכנית כזו ברדיו בי.בי.סי, אבל כשחזון הרדיו אינטרנט באוטו עדיין בשלב הבדיוני שלו, אפשר לבקש מחברים שהתמזל להם לגור באנגליה להקליט ולשלוח. מובטחת נסיעה רצופת ריגושים מגוונים, אינטימית, רומנטית, חושנית ומאתגרת מוזיקלית, גם אם קפצתם לסופר בארלוזורוב. אם כבר התקדמתם לשלב הדיסק באוטו, לכו על שני אוספים שהוא הוציא: “Worldwide” האחרון, או “The incredible sound of gills peterson".